לאחר שבשנה שעברה התיר
משרד התחבורה לארבעה קווים בלבד לפעול ביום הכיפורים בנצרת, זינק השנה מספר הנסיעות המורשות לעשרות - כולן במגזר הלא-יהודי.
במשך עשרות שנים נמנע משרד התחבורה מהפעלת קווי תחבורה ציבורית ביום הכיפורים, גם בישובים הערבים. לפני שנתיים ניתן היתר ראשון להפעלת תחבורה ציבורית ביום זה, לקו פנימי אחד בלבד - קו 7 בנצרת, ובשנה שעברה נוספו לו אליו שלושה קווים, גם כן בנצרת, במה שסימן את האות לכך שמדובר במגמה.
השנה, כחלק ממדיניות חדשה במשרד, תוגבר משמעותית מספר הקווים המורשים לפעול ביום הכיפורים במגזר הערבי. כך למשל, חברת "שירותי אוטובוסים מאוחדים" בנצרת תפעיל 14 קווים בכיפור בנצרת, אך גם קווים אזוריים המגעים לכפרים מסביב.
חברת "נסיעות ותיירות" בנצרת תפעיל תשעה קווים, בין היתר בישובים סכנין, מרר, עילוט ודיר חנא. חברת גלים תפעיל קווים פנימיים ברהט.
נתיב אקספרס תפעיל קווים בשפרעם, בבית ג'ן ובמקומות נוספים. מדובר במספר חסר תקדים של נסיעות בכיפור,
עם זאת, לא יפעלו קווים בכפרים ערביים בגליל המערבי ובמקומות נוספים, וכן לא ישובים ערבים שונים הנמצאים באשכולות הפעלה בהן בעלי חברות התחברה הציבורית יהודיים, כגון: אגד,
סופרבוס, קווים ומטרופולין. בדוברות משרד התחבורה מתקשים להסביר מהן אמות המידה, לפיהן נקבע באילו ישובים ערביים תופעל תחבורה ציבורית בכיפור ובאילו לא. ככל שהמשרד ישלח את תשובתו בעניין, היא תובא לידיעת הקוראים.
יצוין, כי למרות שהביקוש לתחבורה ציבורית בישובים ערביים ביום הכיפורים דל עד אפסי - משום שהוא סובב לרוב סביב מסחר אותו חלק מהציבור הערבי מעדיף להשבית - ברוב המקומות קבע משרד התחבורה באופן תמוה תדירות שירות זהה לזו של יום רגיל, במה שנחזה להיות בזבוז כספי ציבור.
ד"ר האלה אספניולי, חוקרת ומומחית לחינוך בחברה הערבית בישראל, אמרה ל-News1 כי תלמידים כפריים הלומדים בערים ערביות מתקשים להגיע לבתי הספר, בין היתר כי יהודים זורקים אבנים על מכוניות בכבישים, ואכן מתכונת הלימודים ביום זה, במקומות בהם מתקיימים לימודים, שונה מאשר ביום רגיל.
תלמידים ומורים המתגוררים מחוץ לערים אינם מצליחים להגיע לבתי הספר, ולכן הלימודים מצומצמים, וגם בערב כיפור יש יום לימודם קצר - מסביר ל-News1 פרופ' ח׳אלד עראר, מרצה וחוקר במדיניות ומנהל חינוך, מנהיגות והשכלה גבוהה. עראר סבור כי יש לכבד במרחב הציבורי את מי שחג במרחבו, אך מתנגד להשבית מדינה שלמה. למדתי בחו"ל והיו שם יהודים ששמרו, כיבדתי את המצוות שלהם כמיעוט.
פרופסור עראר: "גם אלה מביננו הערבים, הרואים את יום האדמה כיום לאומי, אסור שיפגעו בתנועתו של יהודי במרחבנו. זכותם להביע עצב וכדומה, אך לא להצר את צעדיו של האחר. אדרבה, מבחנה של חברה בהכלת קהלים שונים, ודווקא אי-קבלה מלמדת על חולשה. לאומיות היא תפישה צרה של קיום. לא הייתי רוצה להידמות למדינות מוסלמיות המגבילות מיעוטים. אני ואשתי שמשמשת כמורה לערבית חיים עם יהודים ומחבב את הספרות היהודית והתנ"ך ורואה בהם מקור לדעת. אני אפילו ממליץ ליהודים ששואלים אותי - איזה ספרים לקרוא בכיפור".
