"ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם" (במדבר, יג, לג)
לפני ימים אחדים עצר העולם את נשימתו לקראת "מסע המזרח התיכון" של הנשיא האמריקני, ברק אובמה, שנישא מאוניברסיטת קהיר. פרשני העולם (קרי: התקשורת), עדין נפעמים ממפץ 'הנשיא השחור בבית לבן', מנתחים כל מילה ומייחסים לכל הפיסקאות הילה של מלאכת-מחשבת, מחושָבוּת-על, חזון-משיחי, טקסט הבנוי לתלפיות, מסרים שקולים ואמיצים, וכיוצא בסופרלטיבים רטוריים מעין אלו. משניתנה אפוא הרשות לדקדק בדבריו, אף אנכי אשנס מתני לשתי הערות שוליים, כלפי מה שיש בו וכלפי מה שאין בו.
הקוראן IN התנ"ך OUT
אחד המסרים הבולטים ביותר בנאומו הוא איזכור הקוראן ("הקדוש", כלשונו) וציטוט פסוקים ממנו, בצד החמאה רבתי לאיסלאם והצגתו כתרבות עליונה. אין לי שום בעיה עם הצבת הקוראן על השולחן הפוליטי. אני מוכן אפילו לקבל את הפסקה הבאה בנאום: "הקוראן הקדוש מלמד שכל ההורג חף מפשע כאילו הרג עולם ומלואו, וכל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו" (לפי תרגום הנאום לעברית שפורסם בעיתונות הישראלית). אכן, משום מה הטקסט מוכר לי מאיזשהו מקום (סנהדרין לז, א), וכמדומה שכבר ציינו חוקרים כי מחבר הקוראן הכיר את חז"ל ומדרשיהם...
מהי אפוא "הבעיה שלי"?
התנ"ך לא מוזכר בנאום ולו פעם אחת (לעומת 4 ציטוטי קוראן)! כנוצרי מאמין (הוא, לא אני, חלילה) הייתי מצפה כי גם "הברית הישנה" תהיה שגורה על פיו, או על מקלדת מחבריו נאומיו, אך לשווא!
ואל תחשדוני שאני מעיר רק על קוצר דעתו של הנשיא האמריקני. אני מתכוון למשמעות הנגזרת. והנה ה"הפתעה", שבעצם איננה מפתיעה כלל ועיקר, ואף היא פרי המחושבות הפוליטית; כל מה שהנשיא האמריקני יודע (או רוצה לדעת) על המניע לייסוד מדינת היהודים בארץ ישראל, היא ה...שואה! כך קבע הוד נשיאותו: "השאיפה למולדת יהודית מבוססת על היסטוריה טראגית שאי-אפשר להכחישה". זו בורות המעניקה ציון 'נכשל' בתנ"ך, אך בעיקר בהיסטוריה (ובתלמוד כבר רמזנו). ולא בהיסטוריה יהודית, אלא גם אירופית ואמריקנית. חסר זה עולה בעיני כדי הכחשת ההיסטוריה.
כאמור, הנשיא אינו מכיר, ואולי מכחיש, שום פסוק תנ"ך הקשור במולדת היהודית, בגלות ובשיבת ציון. לא יפלאו אפוא המשך דבריו ה"מלומדים", כאשר בפסקה הבאה הוא משווה את השואה לסבל הפליטים הפלשתינים: "מאידך-גיסא, אי-אפשר גם להכחיש שבני העם הפלשתיני - מוסלמים ונוצרים - סובלים בשאיפתם למולדת. יותר מ-60 שנה הם סובלים את כאב העקירה". האם 'נכשל' גם במתמטיקה? ושמא בסף רגישות אנושית?
השאיפות הלגיטימיות של הציונות
ואם התנ"ך לא מוכר לנשיא, על אחת כמה וכמה שלא הציונות. מילה זו איננה מוזכרת כלל בנאומו, בניגוד ל"שאיפות הלגיטימיות של העם הפלשתיני" המוזכרות יותר מפעם אחת. אני מציג אתגר בפני כל חטטן-גוגל: כדאי לבדוק מה יחסו של אובמה לציונות מאז ומעולם, מאז החל למשוך בעט סופרים ולחצוב נאומים. האם הוא בכלל מכיר בציונות, או שמא הוא נמנה על מכחישיה?
ועדיין אינני נרגע, ולכן אינני מרפה, מסוגיית ה'שואה היהודית והפליטים הפלשתינים'; חסר לי מאד בנאומו של הנשיא האמריקני לפחות משפט או שנים על (אי) שיקום הפליטים בעזה, בלבנון, בירדן ובסוריה. כל ילד יודע כי הם מוחזקים בתנאי קיום משפילים,
מסורבי-שיקום בצו מדיניות שליטי ערב. ארצות הברית, מדינות אירופאיות ונסיכויות תרמו כספים כבדים לשיקומם, אך הם לא זרמו ליעד זה במתכוון, מסיבות פוליטית ושחיתויות.
פליטי השואה יחזרו לאירופה?
ונקודת מחץ נוספת: אני חושש מאד ממסר סמוי בדבריו, הדומה להפליא להצעת הנשיא האירני: "ישוקמו פליטי השואה ב...אירופה! מה הם מחפשים במזרח התיכון המוסלמי?" אינני יודע האמנם לכך התכוונו כותבי הנאום, אך באזניי עולה הד זה מגזירה שוה זוועתית זו: עקירת פליטי פלשתין (הוי אומר החזרתם למקומותיהם ב-48) מוצבת/מוצגת בדומה לשואת היהודים שהזרימה פליטים לפלשתינה...
אציע לממשלת ישראל לטפוח על פניו של הנשיא השאפתן ולקרוא בקול גדול וצלול: (א)
מדינת ישראל היא פרי התנועה הציונית, אשר קדמה לשואה ב-50 שנה. (ב) נדבר על פינוי מאחזים רק לאחר שתקרא לשיקום הפליטים בארצות מושבם ותדאג לכך בפועל.
מפורסם המסר הפרשני-דרשני לפסוק מפרשתנו שצוטט בראש המדור: "ונהי בעינינו כחגבים"
ולכן "וכן היינו בעיניהם". הוי אומר, מחשיבים אותנו כפי שאנו רואים את עצמנו; מתייחסים אלינו באותה רמה שאנו מתייחסים לעצמנו. אימרה קולעת זו מנוצלת בהקשרים שונים ועוסקת בדימוי העצמי הגורר דימוי חיצוני. אשמח אם מי מן הקוראים יעמידנו על מקור פרשנות-דרשנות זו.
ובאזני ממשלת ישראל ייאמר:
אל תהיו כחגבים בעיני הממשל האמריקני...