במסגרת המחקר אודות ההפרטה אשר מקיים המרכז לצדק חברתי ע"ש יעקוב חזן במכון ון-ליר בירושלים, מתקיימים שלושה כינוסים אשר תכליתם להציג לציבור את תוצאות המחקר, וזאת טרם גיבוש נייר העמדה. הכינוס השני (יום ב', 08.06.09) התמקד בהפרטה המאסיבית אשר מתקיימת בעצם ימים אלו בישראל דרך חוק ההסדרים, ובהשלכותיה.
כל מושב בכינוס השני נועד לדון בנדבך נפרד בחיינו הציבוריים אשר מופרט.
המושב הראשון דן בהפרטת הקרקעות, והמושב השני - בהפרטת הבריאות (המושבים השני והשלישי אשר יסוקרו במאמרים הבאים דנו, בהתאמה, בהפרטת החינוך ושירותי התעסוקה).
המושב השני הונחה בידי
עו"ד יפעת סולל מפורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים. עו"ד סולל מתמחה במשפט ציבורי, בזכויות אדם ובזכויות עובדים.
היא קובלת על כך שכל סעיף בחוק ההסדרים פותח במילת הקסם "התייעלות", שהיא מילת קסם לדברים שאינם קסומים כלל, כדוגמאת פיטורי עובדים או מתן אפשרות לאחיות לרשום תרופות, במקום לרופאים.
בשנים האחרונות שירותי הבריאות המשלימים רבו כחול אשר על שפת הים, ההוצאה הפרטית לבריאות עלתה וההוצאה הציבורית לבריאות ירדה. "המגמה הזו הולכת ומחריפה" מסבירה סולל, ומציינת, ממש כפי שציינה פרופ' דפנה ברק ארז בפאנל הקרקעות, כי מגמות ההפרטה מנוסחות באופן עמום (אשר מקשה על הציבור לבחון אותן לאשורן).
הדובר הראשון היה
פרופ' דוד חיניץ מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית של האוניברסיטה העברית בירושלים, וחוקר בפרויקט ההפרטה של המרכז לצדק חברתי ע"ש יעקוב חזן.
חיניץ מטיל ספק ביכולתה של קופת חולים חמישית אשר מתוכננת לקום להגביר את התחרות. נערי האוצר אשר יוזמים את הקמתה סבורים כי מעבר של 1% מן המבוטחים לקופת חולים אחרת בכל שנה מעיד על "היעדר תחרות". חיניץ דווקא סבור אחרת: "תחרותיות היא עצם הפחד שמי שהוא לקוח שלי, אני חושש שיעזוב אותי, ועל כן אני מתאמץ לשמר אותו".
לשיטתו, כל עוד הקופה החדשה לא תציע פטור מהשתתפות עצמית, היא לא תפתור את הבעייה הבסיסית. חיניץ מעדיף "לבנות על הקיים ולא לחולל מהפכות".
עו"ד יפעת סולל מציגה את האמת המרה מאחורי הקמת קופת החולים החמישית, אמת שניתן לכנותה בכינוי הידוע "איש רזה סוחב על גבו את האיש השמן": "על-פי החלטות הממשלה תוקם קופת חולים שתוכל לגבות כספים פרטיים, כשהמדינה מעניקה לה מענק הקמה, ואשר לא תדרש לפתח שירותים עצמאיים אלא תשתיות עצמאיות. הקופה החדשה תרכוש את התשתיות הקיימות בעלות שולית". למעשה, מסבירה סולל, "הכסף הציבורי יכנס לכיס הפרטי של מישהו". קופת חולים זו לא תהא מחוייבת להקים סניפים בכל הארץ, דבר שאומר דרשני.
הדובר הבא,
ח"כ חיים אורון ממר"ץ, חבר ועדת הכספים בכנסת ויו"ר השדולה לבריאות הציבור, מציין את ה'אני מאמין' המונח ביסוד חוק ביטוח בריאות ממלכתי: "כל אחד לפי יכולתו וכל אחד לפי צרכיו". "כיום", מציין אורון, "יש יותר הוצאה פרטית לבריאות ופחות הוצאה ציבורית... העשירון העליון מוציא כ-300 שקלים בחודש לבריאות, העשירון התחתון רק 75 שקלים לחודש. ישנם מעט מאד תחומים שבהם יש פער כזה בהוצאה ישירה, פער של 1 ל-4". אורון מסביר את הרציונל השגוי לטעמו, אשר עומד ביסוד ה"השתתפות העצמית": במקום שהאזרחים ישלמו מיסים, הם ישתתפו בנטל הוצאות הבריאות שלהם עצמם. "אני טוען שעלות ההשתתפות העצמית כיום היא מעבר למה שהחוק מתיר. איך זה עובד? בהסכמה שבשתיקה".
