קבוצה של נפגעי פרשת חפציבה עתרה לבג"צ כדי שהלה יורה למפקח על הבנקים לחקור את התנהלות בנק דיסקונט בענף אחד מני רבים של פרשת קריסתה של קבוצת חפציבה. העותרים גרסו כי בנק דיסקונט הנפיק ערבויות לפי חוק המכר בנסיבות שבהן לא היה אמור לעשות כן, ונמנע מהנפקתן במקרים שכן היה אמור לעשות כן.
|
המשיבים גרסו כי המפקח אינו נוהג להפעיל סמכותו כאשר מתקיים בירור משפטי בנושא פלוני. עוד הוזכר, כי המפקח חוקר באופן אינטנסיבי את מעורבות הבנקים בפרשת קריסתה של חברת חפציבה; כי הוא מבכר לברר את עניינם של אנשים פרטיים שהפסידו את כספם בפרשה על-פני עניינם של העותרים שמעורבותם הייתה עסקית, וכאמור - לאו-דווקא תמת לב לשיטתו; כי מדובר בפרשה סבוכה המחייבת בירור עובדתי, אשר מתאים לערכאה שיפוטית שאינה בית משפט זה בשבתו כבג"צ; ולבסוף, כי מדובר במקרה שמעורבים בו צדדים שלישיים (שאינם העותרים והבנק), אשר כלפיהם ככלל אין המפקח נוהג לנהל חקירות.
|
- היקף שיקול הדעת המסור למפקח על הבנקים - "לא כל מחלוקת נקודתית בין בנק ללקוח המולידה פנייה למפקח מעלה בהכרח צורך והצדקה בבחינה מערכתית בידי המפקח על הבנקים; ענין שעל-פי טיבו נוגע למערכת היחסים הספציפית בין הצדדים ואין לו השלכה מוסדית כוללת עשוי שלא להצדיק את בירורו... יתכן כי ענין המצריך בירור עובדתי מורכב שבחינתו הולמת דיון בערכאה שיפוטית לא יבורר בידי המפקח. עשוי גם להיות שבעומס המטלות המונחות על המפקח, ייקבעו סדרי עדיפויות בטיפול בתלונות... למפקח שיקול דעת רחב באשר לאופן הטיפול והסינון של התלונות המועברות לטפולו... אחריותו של המפקח על הבנקים היא אחריות כוללת... מכאן סמכותו הרחבה להחליט על סדרי העדיפויות בטיפול בתלונות, ועל סיווג העניינים הראויים לבירור על-ידו. ההתערבות בהחלטות המפקח על הבנקים תיעשה לעיתים נדירות ביותר.
- מן הכלל אל הפרט- לא נמצאה עילה להתערב בשיקול דעתו של המפקח, שגם הקדיש מאמצים לבחינת האירועים הקשורים בקריסת חפציבה, מה גם שעניינם של העותרים מצוי בערכאות.
|
- בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
- בפני השופטים אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן ויורם דנצינגר
- בשם העותרים: עו"ד יהושוע דיאמנט
- בשם המשיבים: עו"ד אבינועם סגל אלעד
|
|