אם מישהו חיפש עוד הוכחה לכך שבית המשפט העליון הוא זה המנהל את המדינה, בא השבוע בג"צ וקבע כי החלטת הפרקליטות הצבאית להעמיד לדין את סא"ל עמרי בורברג והחייל ל' באשמה של התנהגות בלתי הולמת בפרשת הירי בנעלין (כזכור, החייל ל' ירה ברגלי פלשתיני וטען כי מפקדו הוא שהורה לו לירות; המפקד מכחיש) היא בלתי סבירה בעליל ולכן, על הפרקליטות הצבאית לשקול אותה מחדש.
בשנים האחרונות הפך בית המשפט העליון, בניגוד לרצון המחוקק ולמורת רוחו של הציבור, למפקד העליון של המדינה. הוא מרשה לעצמו להתערב בסוגיות פוליטיות שנויות במחלוקת, בסוגיות ביטחוניות שאין לו מומחיות בהן, בנושאי דת שמן הראוי שירחיק ידו מהם ועכשיו, שומו שמים, גם בסוגיות משפטיות, שדווקא יש לו מושג בהן, אבל הן מצויות בידיהם האמונות של העושים במלאכה בפרקליטות הצבאית. במילים ברורות יותר, בית המשפט העליון אמר לפרקליטות הצבאית בהיי לישנא: לפני שאתם מקבלים החלטה משפטית כזו או אחרת, תבררו היטב אם היא לרוחנו אנו השופטים. לא להאמין.
במשך שמונה שנים הופגזו שדרות ויישובי עזה על-ידי מחבלים פלשתינים. בשנה האחרונה הופגזו גם באר שבע, אשדוד, אשקלון, נתיבות והשד זוכר עוד מי. לצה"ל היו תשובות מוחצות לפגיעה הזו בחפים מפשע. אבל צה"ל, שהוא ומפקדיו הם אולי הכי מוסריים בעולם, לא חפץ לפגוע בנפש חיה, על אחת כמה וכמה בחפים מפשע, כפי שהתברר בדיעבד בעקבות מבצע "עופרת יצוקה". לפיכך הועלו רעיונות שונים ומעניינים, כמו למשל לפגוע בתשתיות החשמל או הנפט של הפלשתינים; כמו למשל לצמצם את כמות המים לעזה, מה שיביא בהכרח להתקוממות פנימית מצד תושבים תמימים כלפי הנהגת החמאס; ועוד רעיונות. אלא מה, רעיונות אלו, כמעט כולם, נגדעו בעודם באבם, לאחר שגורמים משפטיים, בהם היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, הודיעו מפורשות כי החלטות מעין אלו לא יעמדו במבחן בג"צ (?!?). אגב, אם השיקול "מה יגיד בג"צ" היה עומד לנגד עיני המדינה לפני שהוקמה גדר ההפרדה, אזי היינו משתרכים היום אחרי כמה קילומטרים בודדים של חומה. ומשלא נלקח בחשבון "מה יגיד בג"צ", נאלצו המדינה ומערכת הביטחון להרוס הרבה ק"מ של חומה ואף להזיז תוואי של חומה, גם אם הפגיעה באוכלוסיה אזרחית רחבה, או במשפחות בודדות, לא הייתה כזו משמעותית לאורח חייהם. הוא שאמרנו - בג"צ הוא גם המפקד העליון של המדינה.
ובחזרה להפגזות על שדרות ועוטף עזה. מזה שנים רבות מנסות התעשיות הביטחוניות לייצר
נאוטילוס - מערכת הגנה שמטרתה יירוט רקטות ופגזי ארטילריה באמצעות לייזר רב עוצמה. לחילופין, מנסה המדינה לרכוש מערכת כזו מארה"ב, אבל עד כה, עד כמה שידוע, אין אותה לישראל. חבל, מאוד חבל.
ומכאן לסצנריו, שעד לא מכבר סברתי כי אינו הגיוני. נניח, רק נניח, שהפלשתינים יחדשו את ההפגזות על עוטף עזה, רק שהפעם יש בידיהם גם טילים ארוכי טווח שיכולים להגיע גם למרכז הארץ, ואולי גם מזרחית לבאר שבע (דימונה, ערד, ירוחם). ונניח, רק נניח, שבניגוד למה שאנחנו, הציבור הרחב, יודעים, דווקא יש למדינה את המערכת הכי טובה ליירוט אותם טילים ורקטות המשוגרים מבית חנון. ונניח, רק נניח, שמחר הפלשתינים משגרים את הטילים שלהם על ישראל והמערכת שלנו מפוצצת אותם באוויר, בשטח עזה, והם גורמים לנזק אדיר לנפש ולמבנים בעזה. הרס ממש. האם מישהו מעלה בדעתו, שבמקרה כזה תנועה כמו עדאללה למשל או דומות לה מסוגלות לפנות לבג"צ כדי שיאסור על צה"ל להשתמש במערכת הזו, כי היא פוגעת בחפים מפשע? תתפלאו, אני סבור כי התשובה היא חיובית, אבל אני לא אתרגש אם כזה דבר יקרה. אולם, ופה אני יותר מחושש, במקרה כזה
בג"צ עלול לקבל את העתירה!!! כן, בג"צ, לעניות דעתי, ימצא את הצידוקים המוסריים והנימוקים המשפטיים כדי לצדד בעתירה. אני מדמיין לי את דורית ביניש מדברת על מידתיות התגובה, את אילה פרוקצ'יה מטיפה על מניעת זילות ערך חיי האדם, את עדנה ארבל מלהגת על חפים מפשע המוצאים עצמם בכף הקלע בסכסוך בין ממשלת ישראל להנהגת חמאס. חוץ מהשופט אדמונד לוי כמובן, שבענייני ביטחון הוא מבין הכי טוב מכולם עוד מתקופת היותו סגן ראש עיריית רמלה מטעם הליכוד. ועוד בלה, בלה, בלה.
ובחזרה לבג"צ נעלין. איני סבור שהמעשה המיוחס לחייל ולמפקדו אינו חמור; אדרבה, מדובר במעשה נבלה שיש להשית עונש חמור בגינו. אבל משהמשטרה הצבאית בדקה את המקרה, והפרקליטות הצבאית בחנה אותו והחליטה מה שהחליטה, הרי שעל בג"צ היה להודיע כי הוא אינו מכיר את התיק והמקרה לפני ולפנים, ולכן הוא סומך על הפרקליטות הצבאית שהחליטה מה שהחליטה ועל בית הדין הצבאי שיפסוק את מה שראוי כי יפסוק. אבל בג"צ, בעיקר בימים טרופים אלו, שמעמדו בציבור הולך ופוחת, החליט לרכוש לו עוד "אויב", כדי להראות לכולי עלמא "מי בעל הבית כאן".
התערבותו הבוטה של בית משפט העליון במקרים שאל לו להתערב בהם, כמו במקרה נעלין, והעובדה שנשיאו (לשעבר)-מעצבו יצא לאחרונה מהארון, רק כדי לספר לנו עד כמה עמדותיו ודעותיו רחוקות מ-99.9% מאלו של עם ישראל, מביאות אותנו למסקנה בלתי נמנעת: הכנסת חייבת להעביר חוק עוקף בג"צ, כזה שימנע ממנו לדון בנושאים מסוימים, ולא הכל שפיט, כדברי אהרן ברק.
ושאלת תם לסיום: בבג"צ נעלין החליטו השופטים כי על הפרקליטות לשקול מחדש את החלטתה לשנות את סעיפי האישום, מהתנהגות שאינה הולמת לסעיפים חמורים יותר. מה יקרה אם הפרקליטות הצבאית תשקול ובכל זאת תשאיר את סעיפי האישום על כנם, האם גם בהחלטה זו יתערב בג"צ? האם יורה לפרקליטות לשנות את הסעיפים? יהיה מעניין.
