X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
כתב "דה-מרקר" מתאר כיצד נפל בפח המלחמה בין "גלובס" ל"דה-מרקר" מידרדרת לשפל חדש "ישראל היום" מוציא מפרשת המדבקה אדם אחד
▪  ▪  ▪
העוקץ מככב בכותרות [צילום: פלאש 90]

משהו גדול
כתבי "ממון", מוסף הכלכלה של ידיעות אחרונות, פנו אתמול לאריק קליין, מי שעומד במרכז סערת המדבקה השווה מיליונים, ושאלו אותו אם רכש את הדומיין MSIuk.net כדי לבצע משא-ומתן מפוברק עם עצמו בשם החברה שכביכול רכשה את מדבקת הפלא שהמציא. קליין, כמו יהודי טוב, השיב בשאלה: "זה נראה לך הגיוני?".
זו השאלה המרכזית בפרשת המדבקה, שהולכת ומסתמנת כעוקץ מתוחכם, שהפיל בפח אנשי מקצוע מכובדים ובעלי ניסיון מתחום המשפטים, העסקים, וכמובן - העיתונות. כתב "דה-מרקר" אמיתי זיו, שדיווח ראשון על העסקה ואתמול חשף כי הדומיין שלעיל נקנה לאחרונה על-ידי קליין, מספר הבוקר בידיעה מיוחדת כיצד הגיע לידיו בשבוע שעבר המידע הראשוני על הפיתוח ורכישתו, ומה עשה מרגע זה ועד לפרסום ביום ראשון.
"יש לי משהו גדול", הבטיח לו "איש עסקים" שהוא מכיר ושנותר עלום שם. לפי גרסת זיו, בתיווך אותו אדם התקיימה פגישה בינו ובין יו"ר חברת סייפ-סקיי, ד"ר עמוס בוכניק, שסיפר לו על המדבקה והעסקה לרכישתה, והציג בפניו מסמכים ואישורים שונים. "השלב הבא", כותב זיו, "היה בדיקה ברשם החברות כי סייף-סקיי היא אכן חברה קיימת". ב"גלובס" פורסם אמש [גלי וינרב] כי לפי רשם החברות, החברה הוקמה ב-21 ביוני 2009. כלומר, לפני שבועיים. זיו אינו מזכיר את הנתון זה.
לאחר פגישה עם מנכ"ל החברה, גבי פיקר, והתרשמות לחיוב גם משותפותו בחברה של איש המוסד לשעבר חגי הדס, "עלה הסיפור לאתר", כותב זיו. רק "למחרת בבוקר", כשהספקות ביצבצו, "התחילו בדיקות מקיפות יותר עם גורמים בשוק ההייטק ובענף הרפואה ועם מקורות אחרים".
במלים אחרות, לפי עדותו של זיו עצמו, עד לרגע פרסום הידיעה באתר וככותרת ראשית בעיתון המודפס, לא נערכה בדיקה של המידע מול גורם חיצוני בלתי תלוי מתחום הרפואה או הביו-טק.
אולי זה המקום לציין כי על-פי אתר "דה-מרקר", הידיעה המקורית על המדבקה והעסקה לרכישתה עלתה ב-16:56 של יום ראשון. כבר בשעה 19:05 המליץ טוקבקיסט לידיעה, שכינה את עצמו "קטן אמונה", לבצע בדיקה חוזרת לנתונים שבכתבה. "האתר של החברה נראה בדיחה", כתב. "לא מצאתי ל-MSI של המחשבים זרוע מכשור רפואי. שמישהו יבדוק שוב...". אפשר לזלזל בטוקבקיסטים לנצח, אבל אי-אפשר לקחת מהם את הספקנות. לטוקבקיסט הזה כל העסק פשוט לא נראה הגיוני.

יתר החדשות

כל העיתונים מדווחים על פגישת פרס-מובארכ. רק במעריב הכותרת הראשית מתייחסת לא לתוצאות הפגישה, אלא למצבו של נשיא מצרים: "הערכה בישראל: מובארכ יפרוש" [ג'קי חוגי].
הארץ ממשיך ללוות מקרוב, ובהבלטה, את פעילות רשות ההגירה החדשה, ומציג הבוקר מסמך שלפיו עיריית תל אביב הפעילה לחץ כבד כדי לאשר את האיסור על שהיית מסתננים במרחב שבין גדרה לחדרה.
חנוך מרמרי הציג לאחרונה באתר זה את האפשרויות העומדות בפני מדורי הספרות בעיתונים, בעקבות הודעתה של רשת סטימצקי כי תחדל להעביר נתוני מכירות לצורך הכנתה של טבלת רבי-המכר. "קשה לי להעלות על הדעת מצב שבו עיתון יהיה מוכן לפרסם רשימות מקבילות מרשתות שיווק שונות כתוכן מערכתי", כתב מרמרי.
הבוקר, בכפולת העמודים האחרונה של מוסף "ספרים" של הארץ, מופיעה ההודעה הבאה: "החל מהשבוע מתפרסמות שלוש טבלאות של רבי-מכר: של החנויות הפרטיות, רשת סטימצקי ורשת צומת-ספרים". השוואה זריזה בין שלוש הטבלאות מלמדת כי רק בקטיגוריית "ילדים ונוער" הספר המופיע במקום הראשון משותף לכל הרשימות - "יומנו של חנון: רודריק שולט!", מאת ג'ף קיני, הוצאת כנרת. מרמרי התייחס הבוקר לפתרון הזה בטור "שלוש טבלאות לשלושה עמים".

מלחמת בוץ

פרשת המדבקה טרם הובררה סופית, אך נראה ש"דה-מרקר" עלה ביום ראשון בקול גדול עם כותרת ראשית שגויה מן היסוד, ונפל בפח יחד עם השותפים העסקיים של קליין. בזירה קטנה ותחרותית כמו העיתונות הכלכלית הישראלית, המעידה הבולטת הזו הובילה לשפל שכבר מזמן לא נראה במאבק הפומבי בין "גלובס" ל"דה-מרקר".
אתר "גלובס" עקץ אתמול את מתחריו בעזרת ידיעה שכללה תוספת חריגה - סריקה של שערי "דה-מרקר" ו"כלכליסט" שבהם הופיעו הכותרות הראשיות על העסקה. הידיעה כללה גם משפט בוטה: "כמה מעיתוני הכלכלה לא בדקו יותר מדי ויצאו בכותרות גדולות".
ההתקפה של "גלובס" מאבדת מתוקפה בשל העובדה שסביר להניח שגם הוא היה נופל בפח לולא היה עיתון ערב, שנסגר בשעות אחר-הצהריים, מה שאיפשר לו לבדוק טוב יותר את הסיפור לפני שכתבתו של גלי וינרב פרסמה למחרת את ממצאיה מעוררי הספקות לגבי מהימנות הפרשה.
אתרי "דה-מרקר" ו"כלכליסט" לא נותרו חייבים וסיפקו לקוראיהם עדות לכך שגם "גלובס" נפל בפח. הם פירסמו ידיעות משלהם, שגם בהן הופיע מרכיב חריג - תצלום מסך של הידיעה המקורית על ביצוע העסקה שהופיעה באתר "גלובס" ביום ראשון בערב, ידיעה שהופיעה ונעלמה מהאתר אל תהומות מטמוני מנועי החיפוש. המתחרים אף האשימו את אתר "גלובס" בהטעיית הקוראים ובשכתוב ההיסטוריה.
"גלובס" השיב בידיעה לוחמנית עוד יותר תחת הכותרת "כך התבזה 'דה-מרקר' בפרסום כותרת ראשית שגויה בעיתונו", שם הוסבר כי בידיעה המקורית שפורסמה באתר "גלובס" לא נקבע כי אכן התבצעה עסקה (אף על-פי שדווקא ניתן להבין זאת מהכתוב), וכי הייתה זו "ידיעה מתגלגלת", שמשנה את ניסוחה בעקבות ההתפתחויות. "דה-מרקר" הוסיף לידיעה שלו הסבר מדוע טענותיו של "גלובס" כוזבות.
אתמול אחר-הצהריים, בהפרש של דקות, העלו "דה-מרקר" ו"גלובס" כתבות שקיעקעו עוד יותר את אמינות ההכרזה הראשונית על עסקת המיליונים. גם בהן צף ועלה המאבק בין העיתונים.
תחילה עלתה כתבה מאת זיו ב"דה-מרקר", שבה נחשף כי שם הדומיין של החברה הטייוואנית-בריטית נקנה לאחרונה על-ידי קליין, וכי "על-פי החשד, קליין רכש את הדומיין, הפעיל אותו וממנו ניהל ישויות בדויות שהתכתבו עם אנשי החברה בישראל, עורכי-הדין ורואה-החשבון שלה, לכאורה".
כמה דקות אחר-כך עלתה באתר "גלובס" חשיפה עם פרטים חדשים על הפרשה, תחילה ללא אזכור לדומיינים, שהתמקדה, בדומה לגרסה שהופיעה אתמול במהדורה המודפסת, בנתונים מחשידים אחרים כגון תאריך הרישום של סייף-סקיי ברשם החברות. רק כמה דקות אחר-כך נוספה לה פסקה שלמה על הדומיינים שבבעלות קליין. האם ב"גלובס" שינו את ממצאי הבדיקה שלהם בעקבות "דה-מרקר", או שמא לא הספיקו להכניס לגרסה הראשונית דווקא את העדויות המחשידות ביותר?
מכל מקום, ולמען הדיוק, יש לציין כי הגרסה הראשונה של התחקיר באתר "גלובס" לא הייתה זהה לזו של מהדורת הדפוס. נוסף לה משפט שתקף ישירות את "דה-מרקר" ("שם לא טרחו כנראה לבדוק את הפרטים הבסיסיים ביותר").
סיכומו של עניין, כל הצדדים יוצאים לא טוב מההתגוששות הפומבית. "דה-מרקר" על הפרסום הראשוני שלא היה בדוק כראוי, "גלובס" על תירוץ ה"ידיעה המתגלגלת", שמגלגלת את הכתוב מקצה אחד לאחר, ועל השמחה לאיד החגיגית לאור כשלון מתחריו.
אה, וגם "מקור ראשון" יוצא די רע. אתמול, במהדורת הצהריים שלו, הרבה אחרי שהספקות הראשונים על טיבה של המדבקה עלו ופורסמו, נכללה בעיתון כתבה שהציגה את עמדת ד"ר בוכניק באופן כמעט בלבדי, בלא כל ספק באשר להמצאה. "הסיפור המלא של פרשת לייף-קיפר", הבטיח העיתון לקוראיו, יובא "במוסף הכלכלה של 'מקור ראשון' ביום ו'".

משוואה עם נעלם אחד

ידיעות אחרונות מקדיש הבוקר את הכותרת הראשית שלו לזווית המדינית של פרשת המדבקה: היות חגי הדס, המעורב בפרשה, שליח ראש הממשלה להחזרת גלעד שליט. זהו העיתון הלא-כלכלי היחיד שמייחד לפרשה את הכותרת הראשית, ומבחינתו נראה שהיא מזמנת בעיקר עילה נוספת לבקר את ראש הממשלה על שיקול דעתו וצעדיו.
בעוד שבאופן רשמי לשכת ראש הממשלה פירסמה אתמול הודעה המביעה אמון בהדס, איתמר אייכנר וגואל בנו מצטטים היום "גורמים מדיניים בכירים" המעלים את האפשרות שהדס "התגלה כפתי" והיה "קורבן של נוכל סדרתי". אם אדם נופל בפח של נוכל בודד, כיצד יוכל לעמוד מול כל האינטרסים המתנגשים בפרשת גלעד שליט? רונן ברגמן, כתב העיתון, מוסיף טור פרשנות משלו וקובע כי הדס לפחות היה צריך לשמור על פרופיל נמוך מרגע שהתגלו הספקות בדבר מהימנות המדבקה, ולא להגן על המוצר מול כלי התקשורת.
ב"ישראל היום", לעומת זאת, מצניעים באופן יחסי את הביקורת על הדס, אבל לפחות מעלים את השאלה האם "גם האחראי לגורל שליט נפל בפח?". מי שאינו מוזכר כלל, לא בעמוד השער ולא בששת האייטמים המופיעים בשני עמודי הכפולה הפותחת של העיתון, המוקדשת כולה לסיקור הפרשה, הוא מנכ"ל החברה שעומדת במרכזה, ד"ר גבי פיקר, ידידו הוותיק של בנימין נתניהו.

ענייני תקשורת

בטור העורך של גליון העשור למגזין "רייטינג" כותב ירון טן-ברינק כי "השבועון שאתם מחזיקים עכשיו בידיים מיוצר כעת במחצית מתקציב המערכת שהועמד לרשותו לפני חמש שנים". עוד במגזין: כתבה על מדורי הברנז'ה ברשת הישראלית.
ב"דה-מרקר", בתרגום מה"אקונומיסט", מובא סיפורו של ערוץ הטלוויזיה גלובוויז'ן, ערוץ חדשות המשדר 24 שעות ביממה, הערוץ הארצי היחיד שמותח ביקורת על נשיא ונצואלה הוגו צ'אבז.
אופיר בר-זהר מצטטת ב"דה-מרקר" את אביב גלעדי, בעל 20% מזכיינית ערוץ 2 רשת, האומר כי צפוי מיזוג בין זכייניות הטלוויזיה.
עוד בנושא:

פורסם במקור: אתר העין השביעית
תאריך:  08/07/2009   |   עודכן:  08/07/2009
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ד"ר שלמה פרלה
מדינות האיחוד האירופי כה מתקשות להסכים על קווים משותפים, שרק על נושא הסכסוך הישראלי-ערבי הן מסוגלות להסכים ביניהן ולעבוד ביחד
מייקל אוליבר
אמנות המכירה הטבעית באה לידי ביטוי בארבעה עקרונות: לעזור לאחר לפתור את בעיותיו, להקשיב למה שהלקוח מתכוון, ולא רק למה שהוא אומר, לשאול את סוג השאלות הנכון בזמן הנכון ולתת משוב חוזר של מה שאתם חושבים ששמעתם
עו"ד אברהם פכטר
מספר המקרים שבהם הוחלט על משפט חוזר הוא קטן ורק במקרים חריגים    אין כל ביטחון שמשפט חוזר מסתיים בזיכוי אבל בעצם ההחלטה יש סממנים של חשש לעיוות דין    משפט חוזר הוא בהחלט שלב חיוני לעשיית משפט צדק, חיזוק שלטון החוק - והחזרת אמון הציבור במערכת המשפט
רו"ח חובב לויטס
בהתאם לתקנות רשות ניירות הערך שנכנסו לתוקף בשנים האחרונות, נדרשת כל חברה ציבורית להציג בדוח הדירקטוריון דוח בדבר החשיפה לסיכוני שוק ודרך ניהולם - יוזמה מבורכת שיכולה לספר רבות על החברה ועל אופן ניהולה    איך להבין את הדוח?
ראובן לייב
קןנצרט שירי ארץ ישראל של התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור והאופרה הישראלית
רשימות נוספות
רש"י אוף דה-רקורד  /  אורן פרסיקו
על יתרונות התחרות העיתונאית  /  אורן פרסיקו
ליקויי כוחות האור  /  אורן פרסיקו
חיוכים הם בחינם  /  אורן פרסיקו
שיעור בפטריוטיות  /  אורן פרסיקו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il