מה ההגדרה הרשמית לילד של חינוך מיוחד?
לפי חוק חינוך מיוחד, "ילד בעל צרכים מיוחדים - אדם בגיל שלוש עד 21 שהתפתחותו לקויה באחד או יותר מהתחומים הללו: גופני, שכלי, נפשי, התנהגותי, וכתוצאה מכך נפגעת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא זקוק להתייחסות חינוכית מיוחדת.
הגדרה זו כוללת ילדים אשר הוגדרו "חריגים" על-ידי ועדת השמה, וגם כאלה שלא הוגדרו, אך זקוקים לסיוע מיוחד כדי להשתלב בהצלחה בכיתות הרגילות. המונח כולל חריגויות קלות וקשות: ילדים הלומדים במסגרות נפרדות, וילדים המשולבים חלקית או באופן מלא בכיתות רגילות".
הילדים ה"עצלנים" של פעם הם ילדים מאובחנים בהווה
פעם לא ידעו לאבחן כל-כך הרבה סוגים של שוני ביכולת ללמוד. עם כולנו למדו בכיתה ילדים שהיום ללא ספק היו מקבלים אבחון מדויק, יושבים בכיתה מיוחדת או לכל הפחות מקבלים סייעת. לדוגמה, ילד שפעם לא הצליח ללמוד לכתוב כראוי נקרא טיפש, כיום יודעים שככל הנראה יש לו סוג מסוים של דיסלקציה. ילדים שהוגדרו כמופרעים, יאובחנו כיום, ככל הנראה, כילדים היפר אקטיביים שיכולים לקבל תרופה שתעזור להם. ילדים שהוגדרו כמפגרים, יוגדרו כיום "על הרצף", ויקבלו טיפול מותאם עבורם שישדרג משמעותית את היכולת שלהם ללמוד ולהשתלב בחברה.
הטיפול כיום הוא עשיר ומגוון, והוכח כעוזר מאוד לילדים להתקדם אל מעבר למוגבלות שלהם. הכי חשוב זה קודם כל לאבחן אותם, ולעשות גם כמה שיותר מהר, וגם כמה שיותר מדויק.
מהן כיתות של חינוך מיוחד?
החינוך המיוחד נותן מענה לכל הילדים שאובחנו כבעלי בעיה מסוימת. החינוך המיוחד מתבצע בשני אופנים או במה שנקרא "כיתה קטנה" או בבית-ספר מיוחד. הכיתה הקטנה מיועדת לילדים שהבעיה אצלם היא יחסית לא חמורה או משמעותית. מאחר שהכיתה הקטנה ממוקמת בבית-ספר רגיל, ילדי החינוך המיוחד נהנים בדיוק מאותן פעילויות של ילדים בכיתות הרגילות, כמו טיולים שנתיים, טקסים, מסיבות בחגים ועוד, כשהם משתתפים בהפעלות השכבתיות ובטקסי השכבה יחד עם הכיתות האחרות ללא שום הבדל.
יתרון נוסף הוא, שילדי הכיתה הקטנה יכולים לשחק עם ילדי הכיתות האחרות בהפסקות, וכך ליצור אינטראקציה בריאה עם כל סוגי החברה, אינטראקציה שבריאה אגב לילדים מהכיתות הרגילות לא פחות מילדי החינוך המיוחד.
לפעמים ילד בחינוך מיוחד יכול לעבור לכיתה רגילה, אם כי במצב כזה יש לשקול את התועלת שבתהליך, כי לא תמיד הילדים מקבלים ילד שמגיע מחינוך מיוחד שהתבצע באותה שכבה - ולכן לפעמים השיקול הוא להעביר ילד מחינוך מיוחד לכיתה "רגילה", אבל בבית-ספר אחר.
בתי-ספר לחינוך מיוחד מיועדים לילדים שאינם יכולים לשבת בכיתה קטנה ולהשתלב בפעילויות השכבתיות עם שאר הכיתות. מדובר בבתי-ספר קטנים יותר, אך רגילים לכל דבר ועניין, שמאכלסים רק כיתות של ילדים עם צרכים מיוחדים, שזקוקים ליותר השגחה, לצוות עשיר יותר וכמובן לאנשי מקצוע מיומנים. להיות מורה בחינוך המיוחד הוא זכות גדולה, ורבים הבוחרים דווקא
בלימודי חינוך מיוחד כדי להעניק לעצמם קריירה שבה תמיד יש עבודה, והסיפוק בה הוא עצום - עם כל ילד שאותו מצליחים ללמד ולהעלות על פסים של תפקוד בחברה.
האם לעיתים יש טעויות בשליחה לחינוך מיוחד?
לרוע המזל ולמרבה הבושה, לעיתים חלות תקלות שחוזרות על עצמן, במהלכן ילדים ממגזרים של עוני ומעמד סוציו-אקונומי חלש, נשלחים בטעות לחינוך מיוחד, למרות שמדובר בילדים רגילים לחלוטין ולפעמים מבריקים, שפשוט לא קיבלו הזדמנות להתפתח כראוי.
במאמר שפורסם בעיתון הארץ, עולה ביקורת כלפי משרד החינוך, ששולח מאות ילדים אתיופים לחינוך מיוחד, ללא שום צורך או אבחון מקצועי. ברוב המקרים, שליחה של ילד שאינו זקוק לחינוך מיוחד לכיתה של חינוך מיוחד, תעצור את ההתפתחות השכלית והנפשית שלו, ואולי תגרום לו בהמשך להיות אכן ילד בעל צרכים מיוחדים.
האם ילדים בחינוך המיוחד משתלבים בחברה ה"נורמלית"?
לעיתים קרובות אנו נתקלים במורה, אחות או כל איש או אשת מקצוע אחר, ואין לנו שום מושג שהם עברו במערכת החינוך המיוחד בילדותם. זה רק מראה לנו שכל אחד יכול להגיע לכל מקום, עם קצת עזרה מקצועית והכוונה מדויקת. היכולת להשתלב בחיי העבודה והחברה מהווים הישג אדיר, שמאפשר לילדים עם בעיות מסוגים שונים, לצלוח את תקופת בית-הספר, ללמוד כראוי ואף להוציא תעודת בגרות טובה שמאפשרת להם ללמוד מקצוע מצוין.
