X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מושגים
בשנת 1999 נחקק 'חוק ערוץ 7' במסווה של תנאים למתן זכיונות לתחנות רדיו ארציות נתפר החוק למידותיו של ערוץ 7 השופט אור: פגיעה קשה בחופש העיסוק של התחנות המתחרות ובעיקרון שלטון החוק כך לא מגשימים פלורליזם
▪  ▪  ▪
אואואואואואוה אייייי... פגיעה בחופש העיסוק ובעיקרון שלטון החוק [ששון תירם]

במסגרת חוק ההסדרים לשנת 1998, תוקן חוק הבזק, התשמ"ב - 1982 באמצעות הוספת סעיף 3(7) לחוק. בתמצית, התיקון לחוק מעניק רשיון וזיכיון להפעלת תחנת שידור לשידורי רדיו למי שהפעיל במשך חמש שנים רצופות תחנה כזו אשר שידוריה נקלטו במרבית שטחי ישראל.
מספר חברי כנסת, תחנות רדיו שקופחו עקב ההסדר ועמותת אמית"י (למען מנהל תקין) עתרו כנגד החוק. לטענתם, תוכן התיקון לחוק סותר את הוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וכן את הוראות חוק יסוד חופש העיסוק.
יוזמי החוק התכוונו לאפשר הקמת ערוצים ארציים ייעודיים אשר יוגדרו באופן שיפנו לפלח מסוים באוכלוסיה, בהתחשב בין היתר בהשקפת עולמה, אורח חייה, ערכי תרבותה, שיעורה באוכלוסיה הכללית והיעדר חלופות בכלי תקשורת אחרים; נקבע כי הענקת זיכיון לערוץ ייעודי תהיה בדרך של מכרז וכן יותקנו תקנות אשר במסגרתן ייקבעו סדרי עדיפויות בין המתמודדים השונים לאור מגבלת התדרים.
כן הוצע להוסיף לחוק הרשות השנייה פרק אשר יסדיר את שידורי הרדיו הארציים ייעודיים, לצד הסדרת שידורי הרדיו האזורי.
במסגרת ההצעה, נקבעו, בין היתר, אמות מידה להענקת זכיונות לתחנות רדיו ייעודיות בהתאם לקריטריונים כגון צורכי האוכלוסיה, שיקולים כלכליים וכיוצא באלה; נקבעו סדרי עדיפויות לפיהם יוענקו זכיונות לתחנות הרדיו הייעודיות השונות בהתחשב, בין היתר, בכמות התדרים שניתן להקצות לתחנות רדיו ארציות; הוטלו הגבלות שונות על קבלת הזיכיון וכן נקבעו הוראות בנוגע למכרזים אשר במסגרתם תיערך התמודדות על הזכייה בו.
בסופו של יום התקבל בכנסת התיקון לחוק הבזק אשר הוסיף, כאמור, את סעיף משנה (7) לסעיף 3 לחוק. סעיף 3 לחוק הבזק קובע פטורים וסייגים להוראה הקבועה בסעיף 2(ב) לחוק, המטילה חובת רישוי לפעולות ושירותי בזק. סעיף 3(7) הוסיף פטור נוסף מחובת הרישוי וכך נאמר בו: "3. הוראות סעיף 2(ב) לא יחולו על - ... (7) מי שהקים או שהפעיל במשך חמש שנים רצופות לפני יג' בטבת התשנ"ט (1 בינואר 1999), תחנת שידור לשידורי רדיו המיועדים בעיקרם לציבור בישראל, באופן ששידורים אלה נקלטו במרבית שטחי ישראל, והמשיך לעשות כן גם לאחר התאריך האמור, יראו אותו כמי שקיבל רשיון לפי חוק זה, לפי סעיף 5(א) לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ז - 1977, וכמי שקיבל זיכיון לפי סעיף 32(א) לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן - 1990".

"החוק נתפר למידותיו של ערוץ 7"

העותרים, הח"כים אורון, שריד, כבל ופורז, וכן עמותת אמיתי ושלוש עשרה תחנות רדיו אזוריות הפועלות בישראל מכוח זכיונות שהעניקה להן הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, גורסים כי החוק אשר נועד להכשיר את ערוץ 7, פוגע בחופש העיסוק של המתחרים, בזכות הקניין שלהם כמו גם בעיקרון השוויון.
כן גורסים העותרים כי לא מתקיים התנאי הראשון בפסקת ההגבלה ולפיו הפגיעה בזכות תיעשה "לפי חוק" שכן עסקינן בחוק עמום. היועמ"ש הצטרף לעמדת העותרים ולפיה דין "חוק ערוץ 7" להתבטל, וזאת בשל פגמים שנפלו בהליכי חקיקתו ובשל היותו לא חוקתי כאמור. העמותה לזכות הציבור לדעת, לעומת זאת, תמכה ב"חוק ערוץ 7" מן הטעם ולפיו "נדרש צורך בקיום מגוון רחב ופלורליסטי של ערוצי רדיו".

"כלי רב עוצמה"

השופט אור מוסיף ומדגיש את היות הזכות לחופש עיסוק זכות חוקתית, אשר נגזרת מן האוטונומיה של הרצון הפרטי, ואשר מהווה ביטוי להגדרתו העצמית של האדם: "באמצעות חופש העיסוק מעצב האדם את אישיותו ואת מעמדו ותורם למרקם החברתי".

השופט אור מציין כי היות שתדרים הם משאב ציבורי מוגבל, נדרשת הוועדה של התדרים והקצאתם. לדבריו, "זיכיון לשדר שידורים לציבור מעניק לבעליו כלי רב עוצמה. תפקידו של הרגולטור בהקשר זה אינו טכני בלבד אלא מוטל עליו גם לדאוג למימוש עקרונות מהותיים. בעוד פקודת הטלגרף עוסקת בצד הטכני של הקצאת תדרים לשימושים שלהם הוּעדו, חוק הרשות השניה מסדיר מתן זיכיונות להפעלת תחנות שידור בהתחשב בהיבטים מהותיים-תוכניים".
כן קובע השופט אור כי "היות והתיקון לחוק הבזק מעניק לזכיון להפעלת תחנות רדיו בלא מכרז הוא פוגע בחופש העיסוק של התחנות האחרות באופן שאינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה".
השופט אור מוסיף ומדגיש את היות הזכות לחופש עיסוק זכות חוקתית, אשר נגזרת מן האוטונומיה של הרצון הפרטי, ואשר מהווה ביטוי להגדרתו העצמית של האדם: "באמצעות חופש העיסוק מעצב האדם את אישיותו ואת מעמדו ותורם למרקם החברתי". חופש התחרות, מציין השופט אור, הינו עיקר בסיסי בחופש העיסוק. "בריח התיכון של חופש העיסוק הוא עיקרון השוויון בין מתחרים. התערבות שלטונית המעניקה לאחד את אשר אינו מוענק לאחר או המצירה את צעדיו של אחד באופן שאינו מוטל על מתחרהו מתערבת בתחרות חופשית באופן הפוגע בחופש העיסוק".
השופט אור ממשיך ומציין כי: "לחופש התחרות יש חשיבות הן בהיבט הציבורי והן בהיבט האישי. מבחינת ההיבט הציבורי, התכלית היא הגברת היעילות במשק. חופש התחרות תורם לשיפור טיב המוצר או השירות, ולשמירה על רמת מחירים הולמת לתועלתם של הצרכנים. בהיבט האישי תכליתו היא הן לאפשר לפרט למצוא את מחייתו והן לעצב את אישיותו ומעמדו".

"משאב מוגבל השייך לציבור בכללותו"

השופט אור מוצא כי 'חוק ערוץ 7' פוגע בחופש העיסוק, ומציין כי: "ספקטרום התדרים לשידור ערוצי רדיו מסחריים-ארציים הוא משאב מוגבל השייך לציבור בכללותו. תפקיד השלטון הוא לשמש נאמן הציבור לצורך שמירה על משאב זה, ולניצולו לתועלת הציבור. במסגרת זאת, אחראי הוא גם על הקצאתו באופן יעיל והוגן בין אלה המבקשים לנצלו. התיקון לחוק פוגע בחופש התחרות של כלל המתחרים הפוטנציאלים על השימוש במשאב התדרים לשידורי רדיו ארציים בכך שהוא מעניק זיכיון ורשיון לשידורי רדיו ארציים-פרטיים לגוף משדר העומד בתנאי התיקון לחוק, ללא מכרז וללא קריטריון חלוקה שוויוני אחר כלשהו. לשון אחרת, הרשיון והזיכיון מוקצים לגופים ספציפיים וזאת מבלי שניתנה למתחרים נוספים הפועלים בענף שידורי הרדיו כל הזדמנות להתחרות עמם על בסיס שווה. פגיעה זו מוחרפת בנסיבות העניין מעצם הדבר כי אמת המידה לקבלת הזיכיון והרשיון לפי התיקון לחוק היא קיום ותק מינימלי של שימוש לא מורשה ושלא כדין בתדרי רדיו".

"הקריטריונים נתפרו לפי מידותיו של ערוץ 7"

לאחר שהשופט אור קובע כי 'חוק ערוץ 7' פוגע בחופש העיסוק, הוא נפנה לבחון את התקיימותם של תנאים פסקת ההגבלה: האם החוק נחקק לתכלית ראויה והאם הוא מידתי. הוא שואל: "האם תכליתו מכוונת להגשים יעדים חברתיים חשובים אשר השגתם עולה בקנה אחד עם אופייה של החברה כמגינה על זכויות אדם?".\
העותרים גורסים כי "אין החוק בא לסייע להרחבת השיח הציבורי באמצעות מתן זכיונות לערוצי רדיו ארציים ייעודיים למגזרים בעלי צרכים מיוחדים", ואף המשיבים מצדם, אינם מתכחשים לכך שתוצאת התיקון לחוק היא הענקת רישיון וזיכיון לערוץ 7. אולם לטענתם, התכלית המונחת ביסוד הענקת רישיון וזיכיון לתחנות לשידור רדיו העונות על תנאי התיקון לחוק היא תכלית רחבה יותר: תכלית זו מתמקדת בהענקת ערוצי תקשורת רדיופונית לאוכלוסיות ייעודיות אשר סבלו בעבר מהיעדר ייצוג תקשורתי הולם, ובכללן האוכלוסיה המהווה את קהל המאזינים של ערוץ 7. העמותה לזכות הציבור לדעת מדגישה בהקשר זה את התכלית של קידום פלורליזם תקשורתי המעניק ייצוג הולם להשקפות שונות הרווחות בציבור.
השופט אור מוצא כי: "לאור העובדה שהקריטריונים למתן רשיון לתחנות רדיו כפי שאלו מנוסחים בתיקון לחוק נתפרו לפי מידותיו של ערוץ 7, תוך שאין שום אזכור בלשון החוק ל"פלורליזם" ול"ביטוי דעות שונות", ניתן לומר כי תכלית החוק אינה ראויה". הוא מוסיף ומציין כי בפועל "'חוק ערוץ 7' נותן פרס למי שפעלו שלא כדין, ובכך מהווה פגיעה קשה בשלטון החוק. בנוסף, יש פה פגיעה בחופש העיסוק של מתחרים פוטנציאלים, מבלי לקדם יעד חברתי כלשהו".
השופט אור מציין כי "גם אם נניח שלחוק תכלית נוספת, והיא מענה לצרכי אוכלוסיה יהודית, היות והדרך להגשם את התכלית הזו אינה מידתית, דין העתירה להתקבל".

"כך לא מקיימים פלורליזם"

"הנזק שנגרם מהתיקון לחוק למתחרים פוטנציאליים על שידור ערוצי רדיו ארציים ייעודיים הוא רב. למעשה, כניסתם לתחום זה נחסמת. כמו כן, הענקת הזיכיון והרישיון לנהל תחנת רדיו בהסתמך על הקריטריון היחיד של הפעלת תחנות רדיו, משך פרק זמן מינימלי, לא קצר, ללא רישיון וזיכיון כדין, מהווה פגיעה קשה בעיקרון שלטון החוק".

הגם שהשופט אור קבע כי החוק אינו לתכלית ראויה, אלא לתכלית הכשרת תחנת רדיו פיראטית מסוימת, הוא נפנה לשלב הבא: בדיקת התקיימותו של מבחן המידתיות. השופט אור קובע כי גם בהנחה שהמטרה הינה לקדם את הפלורליזם בשיח הציבורי, 'חוק ערוץ 7' אינו מתאים למטרה זו שכן "לא עוצב מנגנון אשר תפקידו לאתר אוכלוסיות ייעודיות שהן הנזקקות ביותר לייצוג הולם במפת התקשורת הרדיופונית. מכאן, שאמות המידה שנקבעו בתיקון לחוק אינן מותאמות להגשמת התכלית של ייצוג תקשורתי פלורליסטי".
לדברי השופט אור, התיקון לחוק אינו עומד גם בדרישה של בחירת האמצעי אשר פגיעתו בזכות פחותה: "כאמור, התיקון לחוק אינו כולל חובת מכרז או כל אמצעי אחר האמור לספק הזדמנות שווה למתחרים פוטנציאלים להתמודד על ערוצי הרדיו הארציים. מניעה זו מוחמרת במקרה דנן בו קיים משאב מוגבל אשר הענקתו לאחד ולא לאחר שלא על בסיס שוויוני חוסמת מהאחר, או למיצער מגבילה קשות, את כניסתו לתחום. תוצאה זו ניתן היה למתן באמצעות קביעת
חובת מכרז או קביעת אמות מידה ענייניות אשר על המתמודדים היה לעמוד בהן. יתכן כי גם גופים אחרים מאותה אוכלוסיית יעד, פרט לערוץ 7, אשר אינם עומדים בתנאי התיקון לחוק, מייצגים נאמנה את אוכלוסיית היעד".
לאחר שהשופט אור מפעיל את מבחן המשנה השני של מבחן המידתיות (איתור אמצעי המגשים את אותה מטרה אך הפוגע בזכויות יסוד באופן מופחת) הוא נפנה לבחינת מבחן המשנה השלישי של מבחן המידתיות: מבחן התועלת אל מול הנזק: לדברי השופט אור, "הנזק שנגרם מהתיקון לחוק למתחרים פוטנציאליים על שידור ערוצי רדיו ארציים ייעודיים הוא רב. למעשה, כניסתם לתחום זה נחסמת. כמו-כן, הענקת הזיכיון והרשיון לנהל תחנת רדיו בהסתמך על הקריטריון היחיד של הפעלת תחנות רדיו, משך פרק זמן מינימלי, לא קצר, ללא רשיון וזיכיון כדין, מהווה פגיעה קשה בעיקרון שלטון החוק".
לאור כל אלו קובע השופט אור כי חוק ערוץ 7 בטל.

בג"צ 1030/99 ח"כ חיים אורון ואחרים נ' יו"ר הכנסת, דן תיכון (2002).
תאריך:  24/07/2009   |   עודכן:  24/07/2009
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ענבל בר-און
עם פרסומה של תוכנית ההינתקות עתרו תושבי גוש קטיף נגד התוכנית    הם גרסו כי התוכנית אינה לתכלית ראויה, שכן מצבה הביטחוני של ישראל רק יחמיר    הם גרסו שבכל מקרה הפגיעה בקניינם אינה מידתית    נגד דעתו החולקת של השופט לוי, דחו שמונה שופטים את העתירה
ענבל בר-און
את שיקול הדעת המנהלי יש להפעיל בסמכות, בעקביות, בשוויוניות, בסבירות, במידתיות, בתום לב, בלא שיקולים זרים, לאחר מתן זכות שמיעה לאזרח    מקום בו אזרח מערער על החלטת הרשות לא יתערב בית המשפט בתוכן ההחלטה, אלא בדרך קבלתה    עם זאת, מבחן הסבירות טשטש את הגבולות בין תוכן ההחלטה לבין דרך קבלתה
ענבל בר-און
מכוח עיקרון חוקיות המנהל, גוף מנהלי אינו יכול לפעול בלא שהוקנתה לו סמכות בחוק    עם זאת, לעיתים הרשות אינה יכולה לבצע את סמכויותיה בעצמה, והיא נדרשת לאצול סמכויות לגורמים אחרים
ענבל בר-און
הנחיות מנהליות מגבירות את הוודאות אצל האזרח    הן מונעות שרירות ואפליה בפעולת הרשות השלטונית    יש לפרסמן    ניתן לסטות מהן מטעמים מיוחדים
ענבל בר-און
דייל הומוסקסואל ביקש מאל על כרטיס טיסה נוסף בעבור בן זוגו    אל על סירבה    בג"צ: אין להפלות על-בסיס נטייה מינית
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il