X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מושגים
בשנת 1995 עתרו שורה של ארגוני זכויות אדם לקיצור תקופת מעצרו של חייל בטרם יובא בפני שופט מ-96 ל-24 שעות השופט זמיר קבע כי על הצבא להיערך תקציבית לשינוי, שכן "זכויות האדם עולות כסף"
▪  ▪  ▪
מעצר חייל ל-96 שעות בטרם יראה שופט פוגע בחירותו באופן לא מידתי [פלאש 90]

שורה של ארגונים ציבוריים למען זכויות הפרט, ביחד עם החייל שגיא צמח, עתרו נגד הוראת סעיף 237א שחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו אשר מאפשר מעצר חייל ל-96 שעות, וזאת בטרם יובא בפני שופט. העותרים ביקשו לתקן את החוק באופן כזה שלא יאפשר מעצר חייל טרם זה יובא בפני שופט, אלא ל-24 שעות.
עצם הגשת העתירה באותה פרשה עוררה שאלה מקדמית: האם ניתן להגיש עתירה בנושא 'אקדמי'? היות שלא ניתן להגיש בג"צ ולדון בו לעומק בתוך ארבעה ימים, הרי שכל בג"צ שיוגש בנושא חייל אשר נכלא ל-96 שעות בטרם ראה שופט, יהא לא רלוונטי, שכן יתקיים לאחר הדיון אצל השופט. השופט זמיר קבע כי הגם שהכלל הגדול הוא, שלא תוגש עתירה לבג"צ אלא אם כן היא עוסקת בסוגייה מעשית ורלוונטית, הרי שבמקרה הנדון, אם עתירה שכזו לא תישמע באופן 'תיאורטי' (קרי לאחר שהחייל כבר הובא בפני שופט) היא לא תישמע לעולם.

"פגיעה קשה בחירות"

השופט זמיר קבע כי מעצר פוגע פגיעה קשה בחירות וזאת היות שלחייל (או לאזרח העצור) עומדת חזקת החפות עדיין. ככל שהפגיעה בחירות קשה, כך הביקורת השיפוטית עליה תגדל. השופט זמיר נפנה לבחון את עמידת החוק בתנאי פסקת ההגבלה שבסעיף 9 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר עוסקת בחקיקה הנוגעת לאנשי כוחות הביטחון וקובעת כי:
אין מגבילים זכויות שלפי חוק-יסוד זה של המשרתים בצבא-הגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר ובארגוני הביטחון האחרים של המדינה, ואין מתנים על זכויות אלה, אלא לפי חוק ובמידה שאינה עולה על הנדרש ממהותו ומאופיו של השירות.
השופט זמיר מציין את המובן מאליו, ולפיו כל בחינת עמידתו של חוק בתנאי פסקת ההגבלה תיערך בהתאם להקשרו. עם זאת, מציין העותר - במקרה דנן החיקוק הקובע כי חייל ייעצר ל–96 שעות מבלי שיובא בפני שופט, אינו מידתי, גם לפי המבחנים המחמירים של פסקת ההגבלה שבסעיף 8 לחוק היסוד.
השופט זמיר מציין כי מרגע שהראה עותר ספק באשר למידת חוקתיותו של חוק, הרי שהנטל עובר למדינה לשכנע כי החוק נחקק לתכלית ראויה, אך אם תרים המדינה נטל זה – על שכמי העותר יוטל הנטל להוכיח כי החוק אינו מידתי.
אולם ככלל, מציין השופט זמיר, ככל שהזכות בה מדובר חשובה יותר, וככל שהפגיעה בה קשה יותר, יוטל נטל שכנוע גבוה יותר על הרשות, ונמוך יותר על העותר. עם זאת, מציין השופט זמיר, מקום בו העובדות 'מדברות בעד עצמן', שאלת נטל הראיה הופכת להיות פחות חשובה.

"זכויות האדם עולות כסף"

השופט זמיר מציין כי הגם שתכלית הסמכות לעצור חייל - שמירת הסדר והמשמעת בצבא, הינה ראויה, מעצר חייל ל–96 שעות בטרם יובא בפני שופט אינה מידתית: "מידתיות אינו מבחן מתמטי כמותי אלא מבחן ערכי, של הכרעה שיפוטית אשר מתחשב בחשיבות הזכות אשר נשללת, ובעוצמת האינטרס אשר מצדיק שלילתה".
השופט זמיר מציין כי בהקצאת משאבים מתאימים ניתן להביא גם חייל בפני שופט בתוך 48 שעות במקום בתוך 96 שעות, וכי גם הצבא מסכים לכך אולם הוא גורס כי אין לו את המשאבים המתאימים לעשות כן, כרגע, וכי עליו להיערך לשינוי במשך תקופה ארוכה. זמיר מציין כי היות שהצבא נמנע במשך שנים ארוכות מלהיערך לשינוי, והיות שכל ששינוי זה דורש הקצאת תקציבים אשר מצויים ברשות הצבא, יש לקבל את העתירה, ולתקן את החוק כך שיופחתו מספר ימי מעצרו של חייל בטרם זה יובא בפני שופט צבאי.
עוד מציין השופט זמיר כי "אין נפקא מינה כי רק מעטים החיילים אשר באשר אליהם מופעלת תקופת המעצר המירבית, וכי גם אם היה מדובר בחייל אחד אשר נפגע מתקופת מעצר שכזו שטרם הבאה בפני שופט, העתירה הייתה רלוונטית ומתקבלת, שכן בזכויות אדם עסקינן".

בג"צ 6055/95 שגיא צמח נ' שר הביטחון , פ"ד נג (5) 241 (1999)
תאריך:  24/07/2009   |   עודכן:  24/07/2009
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ענבל בר-און
בשנת 1999 נחקק 'חוק ערוץ 7'    במסווה של תנאים למתן זכיונות לתחנות רדיו ארציות נתפר החוק למידותיו של ערוץ 7    השופט אור: פגיעה קשה בחופש העיסוק של התחנות המתחרות ובעיקרון שלטון החוק    כך לא מגשימים פלורליזם
ענבל בר-און
עם פרסומה של תוכנית ההינתקות עתרו תושבי גוש קטיף נגד התוכנית    הם גרסו כי התוכנית אינה לתכלית ראויה, שכן מצבה הביטחוני של ישראל רק יחמיר    הם גרסו שבכל מקרה הפגיעה בקניינם אינה מידתית    נגד דעתו החולקת של השופט לוי, דחו שמונה שופטים את העתירה
ענבל בר-און
את שיקול הדעת המנהלי יש להפעיל בסמכות, בעקביות, בשוויוניות, בסבירות, במידתיות, בתום לב, בלא שיקולים זרים, לאחר מתן זכות שמיעה לאזרח    מקום בו אזרח מערער על החלטת הרשות לא יתערב בית המשפט בתוכן ההחלטה, אלא בדרך קבלתה    עם זאת, מבחן הסבירות טשטש את הגבולות בין תוכן ההחלטה לבין דרך קבלתה
ענבל בר-און
מכוח עיקרון חוקיות המנהל, גוף מנהלי אינו יכול לפעול בלא שהוקנתה לו סמכות בחוק    עם זאת, לעיתים הרשות אינה יכולה לבצע את סמכויותיה בעצמה, והיא נדרשת לאצול סמכויות לגורמים אחרים
ענבל בר-און
הנחיות מנהליות מגבירות את הוודאות אצל האזרח    הן מונעות שרירות ואפליה בפעולת הרשות השלטונית    יש לפרסמן    ניתן לסטות מהן מטעמים מיוחדים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il