X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מושגים
הפעם הראשונה שבה נקבע שחוק של הכנסת סותר חוק יסוד ועל כן 'לא חוקתי' הייתה בבג"ץ ברגמן נ' שר האוצר אך ברוח הימים של אז, חרף הביקורת על חקיקת הכנסת, נקט בית המשפט העליון לשון זהירה: "חלילה לנו מלהתערב בחקיקת הכנסת"
▪  ▪  ▪

לטענתו של העותר, עורך דין, אהרון ברגמן, חוק המימון לכנסת סותר את ס' 4 לחוק יסוד: הכנסת שבו נקבע כי על הבחירות להיות שוות. לשיטת העותר, מימון אך ורק של מפלגות שהיו בכנסת השישית, ומניעת מימון ממפלגות חדשות שטרם נבחרו אך רוצות לרוץ לראשונה לכנסת פוגע בעיקרון השוויון. בית המשפט העליון קבע כי יש לבחון את התקיימותו של עיקרון השוויון באופן מהותי - ומימון אך ורק של מפלגות מן הכנסת היוצאת פוגע בעיקרון השוויון. עם זאת, עיקרון השוויון אינו מוחלטת והוא נסוג מפני שיקולים כגון איסור על מפלגה להבחר אם היא חותרת תחת עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרית, כמו גם שיקולים טכניים: אחוז החסימה, חיוב רשימה המתמודדת בבחירות להפקיד ערבון, מימון המפלגות ביחס לגודלן, היות חברי ועדת הבחירות חברי הכנסת היוצאת וכו'.
בית המשפט הגיע למסקנה כי: "בשלילה המוחלטת של ההקצבה מרשימות מועמדים חדשות יש הפרה ממשית של שוויון הסיכויים בין הרשימות, הנוגדת את עקרון השוויון שבסעיף 4 במידה שאין להצדיקה, ולא רק סטיה קלה מעקרון זה". יכולתה של רשימה שטרם נבחרה לרוץ לכנסת היא מסממני ההיכר המובהקים של דמוקרטיה.
יש לציין שעד הכנסת השישית לא התקיים מימון ממלכתי לתעמולת הבחירות עבור המפלגות: מנהג זה החל רק החל מן הבחירות לכנסת השביעית: בין הטיעונים ששללו מתן קצבה לרשימה חדשה המתמודדת היא הפיתוי לקבוצת אנשים להתאגד ללא שיש להם מסר של ממש וזאת רק משום שירצו לקבל את ההקצבה. בית המשפט העליון קבע כי ניתן לפתור בעיה זו בנקל: הענקת המימון למפלגה בדיעבד, רק כאשר היא מקבלת מנדט.
חשוב לציין שבפסק דין זה ראה את עצמו בית המשפט העליון כמי שלא מוסמך להתערב בביקורת שיפוטית בהחלטות הכנסת: או לפחות השאיר את סוגיית 'האם על בית המשפט העליון ליתן ביקורת שיפוטית על החלטות הכנסת' בצריך עיון: ענוותו של בית המשפט בעניין מתבטאת בכך שגם כשהוא מציע לכנסת הסדר זה (של "מימון בדיעבד") הוא נסוג בצעינות ואומר כי "חלילה לו להתערב במעשה החקיקה של הכנסת" ולשלוח יד מעבר לחומות של הפרדת הרשויות.
בסופו של יום הורה בג"ץ לשר האוצר לעשות אחת מן השניים:
א. הואיל ו'חוק המימון לכנסת' סותר את חוק יסוד: הכנסת וניתן לקבלו רק ברוב מוחלט של חברי הכנסת, על הכנסת להצביע בחוק מחדש ורק אם יתקבל ע"י הרוב המוחלט של חברי הכנסת ( קרי 61 ח"כים ) יהה החוק תקף. או לחלופין:
ב. לתקן את החוק כך שלא יפגע בעיקרון השווין, לפי ההצעה שהוצעה לעי"ל.

בג"צ 98/69 אהרן א' ברגמן נ' שר-האוצר ו-מבקר המדינה, פ"ד כג(1), 693 (1969).
תאריך:  25/07/2009   |   עודכן:  25/07/2009
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ענבל בר-און
חוק הסדרת העיסוק ביעוץ השקעות התווה שורה של תנאים שעל העוסקים בניהול תיקי השקעות לעמוד בהם, כגון הון עצמי התחלתי, התאגדות כחברה ועמידה בבחינות    העותרים גורסים כי החוק פוגע בחופש העיסוק שלהם    ברק קובע כי למעט חובת העמידה בבחינות לעוסקים ותיקים, החוק הינו מידתי ולתכלית ראויה
ענבל בר-און
בשנת 1995 עתרו שורה של ארגוני זכויות אדם לקיצור תקופת מעצרו של חייל בטרם יובא בפני שופט מ-96 ל-24 שעות    השופט זמיר קבע כי על הצבא להיערך תקציבית לשינוי, שכן "זכויות האדם עולות כסף"
ענבל בר-און
בשנת 1999 נחקק 'חוק ערוץ 7'    במסווה של תנאים למתן זכיונות לתחנות רדיו ארציות נתפר החוק למידותיו של ערוץ 7    השופט אור: פגיעה קשה בחופש העיסוק של התחנות המתחרות ובעיקרון שלטון החוק    כך לא מגשימים פלורליזם
ענבל בר-און
עם פרסומה של תוכנית ההינתקות עתרו תושבי גוש קטיף נגד התוכנית    הם גרסו כי התוכנית אינה לתכלית ראויה, שכן מצבה הביטחוני של ישראל רק יחמיר    הם גרסו שבכל מקרה הפגיעה בקניינם אינה מידתית    נגד דעתו החולקת של השופט לוי, דחו שמונה שופטים את העתירה
ענבל בר-און
את שיקול הדעת המנהלי יש להפעיל בסמכות, בעקביות, בשוויוניות, בסבירות, במידתיות, בתום לב, בלא שיקולים זרים, לאחר מתן זכות שמיעה לאזרח    מקום בו אזרח מערער על החלטת הרשות לא יתערב בית המשפט בתוכן ההחלטה, אלא בדרך קבלתה    עם זאת, מבחן הסבירות טשטש את הגבולות בין תוכן ההחלטה לבין דרך קבלתה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il