קבוצה של משקיעים פרטיים, ובראשם
יהודה פתאל ואיל גידו (שרכש זכויותיו של יצחק שיף), מאשימים את תומר שוחט בתרמית מתמשכת ובגזילת כספים מקופת החברה: פרויקט בניין מנהטן נ.י. ניהול בע"מ, שהחזיקה בקופתה 16 מיליון דולר ממכירת מלון. שוחט מוצג בבקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כמי שפועל במשך שנים באופן שיטתי כדי להוביל בכחש ולגזול 225 משקיעים שהזרימו כספים לרכישת מלון בניו-יורק.
בבקשה לבית המשפט נגד תומר שוחט ונגד השותף הכללי ו/או נגד השותפים המוגבלים (המונים 225 משקיעים) ביקשו המבקשים שורה של צווי מניעה, ובהם: צו שיאסור עישיית שימוש בכספים שנתקבלו ממכירת מלון בניו-יורק; צו שיאסור החתמת המשקיעים על הסכמים "הזויים", כדברי המבקשים, הכוללים שיפוי בגין תוצאות מעשיו הבלתי חוקיים לכאורה; צו שיחייב הצגת הדוחות הכספיים של השותפות ושל השותף הכללי וכן מסמכים בנקאיים שיצביעו על העברות/משיכות כספים שבוצעו; צו שיחייב את רו"ח ברדיצ'ב (הנאמן בתיק השותפות שמונה בעקבות פטירתו של נפתלי מנדלוביץ' ולאחר שהשותפות נקלעה לקשיים) למסור מידע מלא למשקיעים; וצו שיחייב את חברת אוארה לחשוף מידע המצוי ברשותה אודות כספים שהועברו לשותפות בגין מכירת הנכס בניו-יורק.
הבקשה הוגשה בפני השופט
חגי ברנר, לאחר שהתחוור למשקיעים הנ"ל כי תומר שוחט מתנה השבת 10% בלבד מכספים שהזרימו 225 המשקיעים, בכך
שהמשקיעים יחתמו בשמם ובשם יורשיהם על מסמך-שיפוי, לפיו הם מתחייבים לאפשר לו להמשיך לנהל את השותפות כרצונו ולפי הבנתו, ובמקביל הם מוותרים על תביעות נגדו.
המשקיעים מבקשים לסכל מהלך זה. "המדובר במסמך בלתי חוקי", הם מנמקים, "שנוגד את תקנות הציבור והזוי (בלשון המעטה". בא-כאן תומר שוחט ומנסה 'לסחוט' מהשותפים המוגבלים, גם מכאלו שאינם משקיעים/שותפים בשותפות, התחייבות וויתור על כל טענותיהם (גם על פעולות שטרם נעשו!!!) כלפי חברי הנציגות, כלפי חברי ועדת הביקורת, כלפי שותף הכללי עצמו ומנהלו, וכלפי נותני השירותים לשותפות ולשותף הכלל והכל כנגד קבלת סך של 10% מהשקעת השותפים המוגבלים". בבקשה נאמר עוד: "חשוב להזכיר כי השותפות קיבלה סך של 16 מיליון דולר!!! וכעת מחזירה למשקיעים, באמצעות השוטתף הכללי המנוהל ע"י שוחט, לכל היותר כ-3 מיליון ש"ח!!! (דהיינו פחות מ-5%).
המשקיעים-המבקשים קובלים בבקשתם, עליה חתמו באי-כוחם עורכי הדין עומר קאופמן וארנון ש. גיצלטר, על אופן התנהלותו של שוחט: אשר מחד-גיסא, מסתיר מידע מהמשקיעים שאותם הוא אמור לשרת; ומאידך-גיסא, מנסה לכפות עליהם באופן ערמומי ותרמיתי וסחטני ליתן לו שיפוי ודמי ניהול. לכך הם מבקשים צווים שיימנעו ממנו לבצע את מבוקשו.
