היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ופרקליט המדינה, שי ניצן, סבורים, כי אין לאפשר למיכאל בן-ארי להתמודד לכנסת ה-21 ברשימת איחוד מפלגות הימין. כך מסרה המדינה (יום ג', 5.3.19) לוועדת הבחירות המרכזית, שההכרעה מסורה בידיה. מנדלבליט סבור שיש לאפשר את התמודדותו של
איתמר בן-גביר, למרות שלדעתו מדובר במועמד הקרוב מאוד לנקודת הפסילה.
בן-ארי ובן-גביר שולבו ברשימת איחוד מפלגות הימין, המבוססת על הבית היהודי, כנציגי
מפלגת עוצמה יהודית. בן-ארי תופס את המקום החמישי, ובן-גביר - את השמיני. השניים נחשבים לממשיכי דרכו הרעיונית של מאיר כהנא, שבזמנו נפסל גם הוא מהתמודדות לכנסת. לאחר הכרעה של ועדת הבחירות המרכזית, ניתן לעתור לבג"ץ - אשר בבחירות הקודמות דחה עתירה נגד התמודדותו של ברוך מרזל (הצפוי לבוא במקום בן-ארי אם ייפסל).
באותו פסק דין העיר השופט חנן מלצר - כיום יו"ר ועדת הבחירות המרכזית - כי מן הראוי שהמחוקק ישים קץ למה שהוא מכנה "נשף המסכות" המתחולל בפני ועדת הבחירות ובית המשפט העליון, כך שהתבטאויות של מועמדים לכנסת ייחשבו כ"מעשים" לצורך קיום עילת הפסילה. מחוות דעתו של מנדלבליט עולה, כי הוא סבור שכבר כעת ניתן לפסול מועמד על סמך התבטאויות.
לדברי הפרקליטות, עיקר המשקל בעניינו של בן-ארי ניתן לדברים שאמר בעצמו לאחרונה בסרטונים שחלקם אף הועלו לעמוד הפייסבוק של עוצמה יהודית. מנדלבליט סבור, כי ציטוטים אלו מלמדים באופן מובהק, כי בן-ארי מסית לליבוי יצרים שיטתי על יסוד לאומי-אתני נגד האוכלוסייה הערבית, באופן המביא איבה ומדנים ומעמיק תהום, ולא רק נגד מי שמעורבים בטרור.
מנדלבליט טוען, כי בן-ארי קורא לשלילה אלימה של זכויות האוכלוסייה הערבית ולביזוי שיטתי ומכוון שלה, כאשר היא מאובחנת לפי יסוד לאומי-אתני כ"אומה רצחנית", "בעלי אופי בוגדני ורצחני", אנשים שמבינים "רק כוח" וכדומה. מכלול מתמשך וחמור זה, מלמד כי יש הצדקה לפסילת בן-ארי, הכל על-פי ההגדרות המדויקות שקבעה הפסיקה - אומרת המדינה.
לדעת מנדלבליט וניצן, ראיות אלו חמורות וקיצוניות מבחינת עוצמתן; מדובר ביעד מרכזי ושליט של בן-ארי, ולא בנושא טפל ושולי, אלא מדובר במטרה שהיא השתקפות סגולית של זהותו; הוא פועל למען מימוש מטרות אלו לשם הפיכתם מרעיון להגשמתו, וההתמודדות בבחירות נועדה למימוש המטרה או להגברת המעשה - המבחנים שקבע בג"ץ לפסילת מועמד.
עוד נאמר בעמדת הפרקליטות, כי בן-ארי נמנע בתגובתו מלהתייחס לראיות המשמעותיות ביותר בבקשה נגדו, בדגש על התבטאויותיו הקיצוניות בשנה האחרונה, וכי התגובה שכן מסר - מנוגדת לעובדות ולהיגיון.
מנדלבליט וניצן מעירים, כי ידוע להם שבן-ארי כיהן ארבע שנים כחבר כנסת, אך התבטאויותיו הנוכחיות פוסלות אותו. המדובר בהתבטאויות עקביות, לאורך תקופת זמן משמעותית ומהעת האחרונה, בה מבקש בן-ארי להציג את משנתו הפוליטית ולשכנע את קהל הבוחרים לבחור בו. "אין מדובר במקרה גבולי. מדובר במקרה המצוי עמוק בתחום המצדיק ומצריך את פסילת המועמד לפי החוק, גם לפי המבחנים המחמירים שנקבעו בפסיקה", הם סבורים.
גם ביחס למועמדתו של בן-גביר, אומר מנדלבליט, הראיות שהובאו במסגרת הבקשות הן משמעותיות ומטרידות ביותר, והדברים שאמר הנשמעים מפיו, הם קשים וצורמים ביותר. הוא וניצן סבורים, כי בהתבטאויותיו התקרב בן-גביר קירבה מסוכנת לקו האסור, שהחוצה אותו מנוע מלהתמודד בבחירות לכנסת. אולם, בשורה התחתונה, אין תשתית ראייתית משכנעת, ברורה וחד-משמעית, העולה כדי "מסה ראייתית קריטית" שהיא המאפשרת פסילת מועמד בבחירות לכנסת, בהתאם לאמות המידה הנוקשות שהותוו בפסיקת בית המשפט העליון.
מרשימת עוצמה יהודית נמסר בתגובה: עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא ההוכחה הגדולה כי היועמ"ש מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן הם שמנהלים את מדינת ישראל. רק אתמול הודיע מנדלבליט שהוא מתנגד לפסילה של מפלגות בל"ד, חד"ש ותע"ל, מפלגות שמסיתות נגד מדינת ישראל, תומכות טרור מובהקות שמעודדות פגיעה ביהודים וחברי כנסת מתוך הרשימות הללו סבורים שרצח חיילים ומתיישבים הוא דרך לגיטימית להתנגדות למדינת ישראל. אנו מקווים ומאמינים שחברי ועדת הבחירות יבהירו מחר ליועמ"ש שיש גבול לצביעות, יועץ משפטי שמכשיר את אויבי ישראל ומבקש לפסול את ד"ר בן ארי לא ראוי להיות היועץ המשפטי של מדינת ישראל. הרפורמים הוליכו את מנדלבליט שולל כאשר הגישו חצאי הקלטות וסילופי ראיונות ומחר בוועדה נוכיח שעמדת היועמ"ש היא חסרת בסיס משפטי".
