עדיין לא! - נשיא ארצות הברית אמר שהמשך מפעל ההתנחלויות הוא בלתי לגיטימי וזה כמובן דבר אחר לגמרי. זו אמירה הצופה פני העתיד ואינה מתייחסת לעבר. עם אמירה כזו נתניהו והמתנחלים יכולים לישון לא רע. אין להתפלא שנתניהו יצא מרוצה מהביקור האחרון.
יוצר הכותרת לא פעל בתום לב.שגיאות רבות מסוג זה נפוצות באתר שמגלה נטייה פוליטית ברורה. מטרת הכותרת הייתה ללבות את הפחד הקמאי של תושבי ישראל מעימות חזיתי עם ארצות הברית, בעלת בריתנו היחידה. מטרה נוספת הנה להפיח תקווה שהנה הנה מתקרב ההסדר הכפוי, משאת נפשם של אלו שנואשו לשכנע את הציבור בישראל להסכים להסדר בו הם מעוניינים בדרכים דמוקרטיות מקובלות, כלומר שכנוע הציבור והשגת רוב בבחירות. ככה פועלים במשטר דמוקרטי המבוסס על ציבור חופשי - או שמא החסרתי אחד משיעורי האזרחות שלי?
די מהר הבינו כוחות השלום כי אכן בוושינגטון נחל נתניהו הישג לא רע בכלל והצליח להביא למו"מ ללא תנאי מוקדם של הקפאת הבניה בהתנחלויות וכך ההסדר הכפוי המיוחל ייאלץ להמתין עוד זמן מה. אורי אבנרי, מפוכח כהרגלו, כתב במפח נפש:
"המפגש המשולש אומנם התקיים. אבל במקום הישג מאיר-עיניים של הממשל האמריקני החדש היינו עדים למפגן של חולשה. אחרי שאובמה נאלץ לוותר על הקפאת ההתנחלויות, המפגש התרוקן מתוכן"
ובהמשך:
"תנועת-השלום הישראלית ספגה מכה מכאיבה נוספת. היא תלתה את תקוותיה בעמידתו האיתנה של הנשיא האמריקני. נצחונו של אובמה והקפאת ההתנחלויות היו אמורים להוכיח לציבור הישראלי שמדיניות- הסירוב של נתניהו מובילה לאסון."
אם נדייק בכוונת הכותב, האכזבה היא שאובמה לא המיט אסון על ישראל בשל מדיניות ההתנחלות שלה [שחייבת להביא לאסון על-פי כל התחזיות ] ובכך שלא מילא תקווה זו הוא הפך למושא אכזבתו של "השמאל" הישראלי. מעניין גם לקרוא מה כותב גדעון לוי ברשימתו "הבגידה הגדולה " [הארץ 24/9 ]
"ברק אובמה כמו יצא ידי חובתו: הוא "נזף" בבנימין נתניהו ובמחמוד עבאס. ככה לא מתנהג נשיא-כוכב, ככה לא מתנהלת מעצמת- על. אמריקה שוב מועלת בתפקידה, ונשיאה בוגד בשליחותו ובהבטחתו."
לא רק את חטא אי אכיפת הקפאת ההתנחלויות והפעלת לחץ מסיבי על ישראל תולה גדעון לוי באובמה לא גם את אי שיתופו של החמאס במו"מ!
"הנשיא שמנסה עם צפון קוריאה ועם אירן, שמעז עם ונצואלה ועם קובה, אפילו לא העלה בדעתו להיכנס למו"מ עם החמאס. למה לדבר עם אירן מותר ועם החמאס אסור? גם בעיני אובמה, כמה מצער, החמאס כשר רק למו"מ על גורלו של חייל אחד, לא על גורלם של שני עמים.
הצעד השני, חיוני לא פחות, הוא הפעלת לחץ על ישראל. במצב התלות המוחלטת של ישראל ולנוכח עיוורונה בעניין מחיר הכיבוש,"
עכשיו לפחות הבנתי מהי מידת המחויבות של אבנרי לוי וחבריהם להכרעות ציבור הבוחרים בישראל. שאלה מעניינת היא האם מי שכופר באוטונומיה של הציבור הישראלי להחליט בשאלות קיומיות כמו שלום ומלחמה, ויתור על חלקים מארץ ישראל והקמת מדינה פלשתינית, ודורש כי בשאלות אלו יכריע הבוחר האמריקני, זכאי להשתתף בהליך הדמוקרטי בישראל?
נראה לי שהתשובה לשאלה האמורה צריכה להיות שלילית. אורי אבנרי וגדעון לוי והתומכים בדעותיהם אינם רואים עצמם ממילא כצדדים לויכוח אלא הם שואפים להביא לתכתיב של מעצמה זרה-הגיע העת שאנו נשקול לנדות אותם מהשיח הפוליטי - בשם עיקרון הדמוקרטיה המתגוננת.
