"היה שיסוי כלפי בית המשפט העליון בנושא חוק המסתננים". כך אומרת נשיאת בית המשפט העליון בדימוס,
מרים נאור. היא דיברה (יום ג', 3.9.19) בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין.
לדברי נאור, "הירידה באמון במערכת המשפט איננה יותר דרסטית מאשר הירידה באמון בכל מערכת אחרת. לבית המשפט אסור לרצות להיות פופוליסטי, אסור לו לנסות לרַצוֹת מישהו אחר. בית המשפט צריך להחליט מה שלהשקפתו נכון. הוא כמובן יכול לטעות; מישהו צריך להחליט מה זה לטעות. אוי לנו אם כתוצאה מהרצון לרצות מישהו, להיות פופולרי, בית המשפט ישנה את הפסיקה שלפי דעתו היא הפסיקה הראויה".
בתשובה לביקורת על פסיקת בג"ץ בנוגע לחוק המסתננים, אמרה נאור: "להחזיק אנשים שלוש שנים בלי משפט על הסתננות - זה מופרך. זוהי דוגמה לנושא שבכלל אין בעיה להחליט בו. שלוש שנים בלי משפט, זה יעלה על הדעת? בית המשפט לא קבע מהו משך הזמן הסביר. הרשות קיבלה רמז בהוראות ביניים, בהן קבענו שאפשר עד שנה. תפקידו של בית המשפט להגן על החירויות.
"במקרה הזה היה שיסוי כלפי בית המשפט, וניסו לצייר אותו כאויב דרום תל אביב, כמי שאינו מתחשב בתושבי דרום תל אביב. אבל האמת היא שבפסקי הדין הצענו פתרון של פיזור אוכלוסין: קבענו שלגיטימי לפזר את המסתננים במקומות שונים בארץ. מטעמים שאינם ברורים לי, הדבר לא נעשה.
"ראש הממשלה הגיע להסכמה, יפה בעינַי, עם האו"ם של הוצאת מספר מסוים של שוהים בלתי חוקיים לארצות אחרות שהיו מוכנות לקבל אותן. זה היה מתווה מאוד יפה, אבל הופעל לחץ פוליטי והמדינה חזרה בה מהמתווה היפה הזה. יש פתרונות הומניים. התפקיד של בית המשפט הוא לשמור על פתרונות הומניים".
נאור דחתה גם את הביקורת על התערבותו של בג"ץ במתווה הגז: "בית המשפט יישם את החוק. מישהו לפרש את החוק, וזה תפקידו של בית המשפט". היא סירבה לומר האם לדעתה יכול בג"ץ לבטל חוק יסוד כמו חוק הלאום, ורק העירה שהמדינה כלל לא ביקשה לדחות על הסף את העתירות נגד החוק.
בנוגע לחוק החסינות אמרה נאור, כי יש להביא בחשבון את ההיבט של חקיקה פרסונלית. "זה לא שיום אחד העניין עולה, אלא הוא בא בעניינם של ראש הממשלה וכמה אחרים. אני לא אומרת האם בית המשפט יפסול את החוק; אני אומרת, שבכל העולם חוק פרסונלי נתפס כדבר בלתי ראוי".
נאור הביעה מחאה על השיוך בין
גזענות לבין הימין, והזכירה שחמותה – אסתר רזיאל-נאור – הייתה שנים רבות חברת כנסת מטעם חרות. "תיאור הפסילה [של
ברוך מרזל ובנצי גופשטיין] כפסילה של הימין היא מגונה. זה לא שייך לימין ושמאל; זה שייך לגזענות". היא שאלה רטורית, האם בית המשפט צריך להימנע מפסילה של צד אחד, רק משום שאין את מי לפסול מן הצד השני. "זה דבר איום ונורא. אי-אפשר בדברים האלה לדגול באיזון. אם צריך לפסול רשימה מן השמאל – צריך לפסול אותה, אבל לא בשם האיזון". היא התייחסה להימנעות מפסילתה של היבא יזבק: "מה אמור בית המשפט לעשות אם לא הייתה עתירה לפסילתה?".