ביקשנו את דעתו של ד"ר ג'קי זבולון בנושא האמון הירוד של הציבור במוסדות המדינתיים בישראל. הפתרון של ד"ר זבולון מתחיל במערכת החינוך, ובפרט בלימוד של חינוך אזרחי בבתי-הספר.
ד"ר זבולון, למה אנחנו צריכים חינוך אזרחי?
ד"ר ג'קי זבולון: "ראשית, לפני שנסביר למה אנחנו צריכים חינוך אזרחי, נבין במה מדובר: חינוך אזרחי הוא חינוך של ערכים אוניברסליים שהמדינה מתווה או מעצבת לה. לדוגמה, החינוך האזרחי באירן מושתת יותר על אוריינטציה של חינוך דתי-אזרחי. כלומר, האוריינטציה היא דתית וזה חלק מהערכים של החינוך האזרחי שלה. בישראל, בניגוד לאירן, המדינה היא דמוקרטית עם מוסכמות דמוקרטיות מסוימות, והחינוך צריך להקנות הבנה על החשיבות של אושיות הדמוקרטיה של החברה".
בשביל זה יש לימודי אזרחות לא?
ד"ר זבולון: "אז זהו, שלא מדובר באותו דבר. ההבדל בין חינוך אזרחי ללימודי האזרחות שאנו לומדים בבית-הספר הוא שהאזרחות מקנה לנו ידע תיאורטי על מבנה הממשלה, סוגי ממשל, שלטון מרכזי ומקומי ועוד הסתכלות על המנהל הציבורי בצורה תאורטית. בלימודי אזרחות התלמידים מקבלים ידע, אבל הם לא מקנים לתלמידים תחושה של "מה חשוב".
"החינוך האזרחי בא לתת לנו כלים של חשיבה פרקטית כאזרח. כיצד אנו צריכים להתנהג במרחב הציבורי, מה המשמעות של השתתפות פוליטית כאזרח במדינה דמוקרטית, והיבטים נוספים".
לומדים את זה במדינות אחרות?
ד"ר ג'קי זבולון: "בהחלט. אני למשל כתבתי דוקטורט בניו-זילנד ושם הדבר נלמד בבתי-ספר עם מקצוע האזרחות. גם בארה"ב הנושא נלמד בכיתות, מכנים את זה שם Civil lessons. בישראל אנחנו לא לומדים חינוך אזרחי, כנראה כי אין הסכמה על איזו אוריינטציה נקנה לתלמידים במסגרת חינוך אזרחי.
אם תראה את המחלוקת בישיבות הפדגוגיות של משרד החינוך לגבי איזה נושאים יילמדו בשיעורי אזרחות, תחשוב איזו מחלוקות יתעוררו אם נצטרך להחליט מה הם היסודות של החברה הישראלית אותם יש להקנות לתלמידים: האם הדגש הוא ציונות? יהדות? דמוקרטיה? המחלוקות בלתי ניתנות לגישור בהיבטים רבים".