חיבוק חם
"אולי זה לא נעים לנתח גופות, אבל תראו כמה יהודה היס מרוויח מזה", לשון הפניה בשער ידיעות אחרונות לכתבה במוסף "ממון" על "שיאן השכר" פרופ' יהודה היס, מנהל המכון לרפואה משפטית, שזכה בשנת 2008 לשכר הגבוה ביותר בין עובדי המדינה - 66,614 שקלים לחודש.
אולי זה לא נעים להתרכז במרוויחים הגדולים ולהתעלם מהבעיות העקרוניות של המשתכרים שכר נמוך בשירות המדינה, אבל תראו כמה עיתונים עושים זאת הבוקר. אתמול פירסם משרד האוצר את דוח השכר השנתי בשירות המדינה, וכמדי שנה גם הבוקר התמלאו מדורי הכלכלה בתצלומים וטבלאות של שיאני השכר. קוראים שעקבו אחר ההפניה המצוטטת לעיל, למשל, הגיעו לדיווח מאת גד ליאור ב"ממון", שם נמנים גם יתר החברים בצמרת השכר בשירות המדינה, ורק משפט אחד, המשפט האחרון בדיווח, מוקדש לפער בין השכר הממוצע של הגברים לשכר הממוצע של הנשים העובדות בשירות המדינה.
ב"כלכליסט" מקדישים לדוח השנתי את שתי הכפולות הפותחות. הראשונה שמורה לביקורת על המשכורות הגבוהות (בממוצע) במשרד הביטחון, וכוללת גם
טור פרשנות תקיף מאת עידן גרינבאום, בגנות בזבוזי המשרד ואי-השקיפות של שכר ארגוני המודיעין. הכפולה השנייה כוללת את טבלת שיאני השכר, מסגרת בולטת על הפער בין שכר גברים לנשים ונתונים על שכרם של ידוענים בשירות הציבורי, כגון מני מזוז ושוקי אורן. מוטי בסוק וטל לוי מדווחים על-פני כפולת עמודים ב"דה-מרקר" על נתוני הדוח, תוך הדגשת השכר הממוצע הגבוה במשרד הביטחון, וטבלה מתבקשת של שיאני השכר. גם כאן מופיע טור פרשנות, מאת בסוק, בגנות בזבוזי משרד הביטחון.
במוסף "עסקים" של מעריב סיקור הדוח אינו חריג ומתרכז בשיאנים שבצמרת טבלת המשתכרים, אך בעמודי החדשות של מעריב כותבת אפרת זמר על שינויים בשכר המורים בשנה החולפת, העולים מן הדוח. מעריב הוא העיתון היחיד שסיקור הדוח בו חורג מהמדור הכלכלי ומגיע אל עמודי החדשות.
לאור הריטואל התקשורתי השנתי עם פרסום דוח השכר בשירות המדינה, כדאי לקרוא את
טורו של שי ניב שהתפרסם אמש ב"גלובס". בכפולת עמודים המוקדשת לשיאני השכר ומשכורתם של ידוענים בשירות הציבורי, הדומה למדי לאלה של העיתונים הכלכליים האחרים, כותב ניב טור תחת הכותרת "עזבו את שיאני השכר, תתרכזו בעיוותים".
"הדוחות שמפרסם הממונה על השכר זוכים לחיבוק חם מהעיתונות הכלכלית, שכל-כך אוהבת את המספרים שהוא מציג. 'חגיגת השכר נמשכת' היא הכותרת הפופולרית ביותר. גם אצלנו", מודה ניב, "אלא שהסיפור האמיתי לא נמצא בטבלת השיאנים, שכוללת בעיקר רופאים ומנהלים בכירים שהיו יכולים להרוויח פי שלושה בארה"ב ובמדינות מערביות רבות. הסיפור נמצא בין השורות של כל טבלה, שם בולטים העיוותים הרבים של מבנה ההעסקה בשירות המדינה".
ניב כותב על הפערים העצומים בין מועסקים בתפקידים דומים, ומדגיש כי "למרות גידול נומינלי של 3.86% בשכר הממוצע של כלל עובדי שירות המדינה בהשוואה לשנת 2007, חלה ירידה ריאלית של 0.70% בשכר העובדים". ניב כותב גם על השכר הזעום יחסית של רופאים מתחילים ועל עובדי הקבלן בשירות המדינה, שכלל אינם מופיעים בדוח. "העיוותים הרבים במבנה ההעסקה בשירות המדינה מחייבים רפורמה אמיתית שיכולה לצאת לפועל רק על-ידי שילוב כוחות בין משרד האוצר להסתדרות", מסכם ניב.
