"בפייסבוק העולמית החליטו על הקמת בית דין פרטי בינלאומי שבפניו ניתן יהיה להשיג על פרסומים בכלל ובתקופת בחירות בפרט שיעבוד על-פי המודל שפעל בבחירות בישראל" - כך אמר (יום ד', 1.1.19) השופט
חנן מלצר, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית לשעבר בכנס בנושא דיני בחירות בעידן הדיגיטלי באוניברסיטת בר-אילן.
השופט סיפר על המגעים עם פייסבוק לקראת מערכות הבחירות: "פתחתי בדו שיח עם ראשי פייסבוק לראות כיצד יכולים לעזור בנושא של הדברים הלא תקינים בבחירות ובמניעת התערבות זרה. הגיעה אליי משלחת מפייסבוק העולמית ואמרו שרוצים לסייע אבל בגלל הקדמת הבחירות והזמן הקצר לא יספיקו לעשות דבר. השבתי להם שבמקרה של קיימברידג' אנליטיקה בארה"ב החברה אמרה שתיישם את הלקחים בכל העולם. לאחר שביקשתי שיבחנו את הנושא, חזרו אליי עם תשובה שיחילו נוהל לפיו ניתן יהיה להודיע על פרסום המפר את הכללים ולהוריד את הפרסום המפר. בנוסף, ביקשתי שיקבלו את הסמכות שלי על פרסומים שאראה כמפרים ואכן מאז שיתפו פעולה באופן מלא עם ועדת הבחירות. לאחר סיום העבודה עם פייסבוק פניתי עם ההסכמה הזו לגוגל ולטוויטר שהסכימו גם הן, ולאחר מכן יצאנו לדרך."
באשר לחקירת החשדות לזיופים בבחירות אמר: "העברתי תלונות למשטרה בנושא זיופים והמשטרה צריכה כעת לפעול את פעולתה. הליכי חקירה הם לא פשוטים ונמשכים זמן. כבר העמידו לדין אנשים בעקבות לחץ שלי בנושא. לעניות דעתי צריך להקים לוועדת הבחירות וועדת אכיפה שתהיה מוקדשת לצורך מאבק בזיופים"
מלצר סיפר על ניסיונות שונים לשבש את טוהר הבחירות אליהם נדרש בתפקידו: "לאחר שהשמיצו את ח"כ טיבי בפרסומים שמקורם מקטאר, הוא פנה לפייסבוק שיורידו את הפרסום והם החליטו, משיקולים שלהם, לא להוריד את הפרסום ולכן פנה אליי. הגורם היה מקטאר והיה אנונימי. נתתי הוראה לפייסבוק להוריד את הפרסום מהרשת ושיעבירו את העתירה בנושא לאותו גורם אנונימי, כך שיוכל לפנות אליי לביטול הצו שהוצאתי. התגובה הייתה סדרה של נאצות אישיות נגדי באתר אחר שהוקם מיד. הודעתי שאם יפרסם פעם נוספת, אדרוש לחשוף את זהות הכותב ואז פסקו הפרסומים כולם".
עוד סיפר מלצר: "במהלך הבחירות התחילו סקרים אנונימיים שנשלחו לפלאפונים והופצו ל40-50 אלף איש. ידוע שרוב האנשים לא עונים לסקרים אבל כשבוחנים מה נשלח ולמי נשלח, רואים שהודעות נשלחו מראש לקהל מטורגט שהתלבט בין שתי מפלגות ואחת מהן כלל לא נכללה בסקר. הרעיון היה לשתול בתודעה של המקבלים את הרעיון שמפלגה מסוימת לא תעבור את אחוז החסימה. הוגשה לי בקשה לצו מניעה מטעם "
ישראל ביתנו" ולפי הוראות הרישיונות של המפעילים הסלולריים אסור להם לקבל פרסומים אנונימיים. אמרתי למפעלים להפסיק את ההפצה וכן לגלות מי השולח שכן הם יהיו חשופים להליך פלילי. גילו לי מי עומד מאחורי זה וגילינו שהצטברו שלוש שכבות של הגנה על השולח, עד שהגענו למקור וגילינו שזה דווקא לא מי שחשדו במפלגת 'ישראל ביתנו'."
באירוע נערך גם מושב בנושא דיני תעמולת בחירות בעידן הדיגיטלי. פרופ'
סוזי נבות מהמכללה למנהל התייחסה לניסיונות להביא לחקיקה חדשה בנושא: "לאחר בחירות 2015 השתתפתי בוועדת ביניש שניסחה המלצות בנושא חוק התעמולה. הוועדה הייתה קטנה ויעילה עם המלצות פשוטות לשינוי החוק שיתאים גם לימים אלו אבל עד היום הכנסת לא הרימה את הכפפה. כמעט הגיעו לחקיקה בנושא אבל היו סעיפים שהפריעו לפוליטיקאים, בעיקר בנוגע לשקיפות, סקרים ותעמולת בחירות. כל ההצעות לא התקבלו ולכן גם למערכת הבחירות הקרובה נלך עם חוק תעמולה משנת 1959".
פרופ' קרין נהון מהמרכז הבינתחומי ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי התייחסה להתערבות בהפצת הפייק ניוז כיום: "השאלה היא איפה מתערבים ב
חופש הביטוי. הנטייה כמובן שלא להתערב כי אנחנו חיים בדמוקרטיה. צרך לשמור על חופש הביטוי השאלה היא איזה חופש ביטוי. יש חופש ביטוי לדבר אבל גם היכולת להישמע על-ידי אחרים. יכול להיות שכאן טמונה נקודה שניתנת לאסדרה".
"אני סבורה שגם שמדובר בפוליטיקאים אסור לצנזר שקרים, אבל לא הייתי רוצה לתת לשקר הזה פרסים. בזה שאנחנו לא מאסדרים את מרחב תפוצת המידע אנחנו מחזקים את המרחב שלא הוגן בין שחקנים פוליטיים. ובכך מתאפשר לענקיות התקשורת לייצר את העיוות וחוסר שוויון בין שחקנים פוליטיים בעלי ממון ואלה שלא. כשצוקרברג נואם על חופש הביטוי וטוען שהוא שומר על הדמוקרטיה צריך לחדד את האוזן. הוא אומר שנותן חופש ביטוי תמורת תשלום", הוסיפה.
