התנועה למדינה יהודית פנתה (יום א', 2.2.20) לרשות השנייה בבקשה שלא לשדר פרסומות למוצרי טריפה בערוצים הכפופים לרשות השנייה, כגון הפרסומת לחזיר ולשרימפס של טיב טעם והפרסומת לפיצה בורגר של דומינוס פיצה. בפנייה למנכ"ל הרשות השנייה בפועל, ניר שוויקי, מביעה התנועה שאט נפש וזעזוע עמוק מן הפגיעה הצורמת ברגשות הציבור וברגשות הדת. "זוהי פגיעה פומבית, מבזה, צינית ועזת הפנים. מדובר בפגיעה גסה, קשה, משמעותית, בעלת עוצמה ניכרת ובלתי מוצדקת ברגשות הדת והציבור", נכתב. בתנועה מציינים כי הפרסומות האמורות מנוגדות לכללי האתיקה של הרשות השנייה, שבהם נקבע כי לא ישדר בעל זיכיון תשדיר פרסומת שיש בו משום פגיעה בכבוד האדם, בטעם הטוב או ברגשות הציבור" וכן "תשדיר פרסומת שיש בו העברת מסר בנושא פוליטי, חברתי, ציבורי או כלכלי השנוי במחלוקת בציבור". לדעת התנועה, הפרסומות האמורות מפרות כללים אלה באופן מובהק. לדבריה, לא ניתן לפרש סעיפים אלה ככאלה המתייחסים לנושאי אלימות או מין, שכן כללי האתיקה מנסחים הגדרות פרטניות לנושאים אלה, ולכן אין מנוס מהבנה שפגיעה בטעם הטוב, ברגשות הציבור ועיסוק בנושאים חברתיים-ציבוריים שבמחלוקת, נוגעת לנושאים מעין אלה. בפנייה נכתב עוד: "פגיעה ברגשות הציבור אין משמעה פגיעה רק ברגשות מיעוט דתי, אלא גם בציבורים אחרים בחברה פתוחה, הסבורים כי שימוש במסגרת פרסומת הפוגעת במסורת ישראל בכלל, ובאכילת חזיר ובשר וחלב יחדיו, נושאים לגביהם קיים קונצנזוס בקרב חלק רחב בחברה הישראלית, כולל זו החילונית, הוא פוגעני, מתריס, ופוגע בלכידות ובאחדות העם וקורע את החברה במחלוקות מיותרות ופגע אנושות בהגדרה הבסיסית של מדינה יהודית הממוקמת בניסוח, אף לפני דמוקרטית. "עם זאת, לצורך קביעת הנורמה יש להתחשב גם ברגשותיו של מיעוט, 'אם הפרסום עלול לגרום לפגיעה חמורה ברגשות המיעוט, ואילו ההימנעות מהפרסום של התבטאות מסוימת כרוכה בפגיעה מינימאלית בלבד במפרסם' (בג"ץ 606/93 קידום יזמות ומו"לות (1981) בע"מ נ' רשות השידור)". בתנועה למדינה יהודית ודמוקרטית מציינים כי "אמנם נכון שיש תוכניות בהן מוצג אוכל טרף. אולם קיים הבדל מובהק מפרסומת בה ניכרת כפייה על הצופה השבוי. בעוד שבתוכנית, מדובר בסקירה קולינרית - לרוב על תרבויות אחרות - או על אופי בידורי לא מחייב, והצופה רשאי לבחור על-פי התוכן המוצע, באיזה תוכניות לצפות, בפרסומת יש עידוד לצרוך מוצר מסוים והפרסומת מופיעה על המרקע, ללא הודעה מוקדמת בכל רגע נתון, בשעות צפייה של תיישים כמו גם גדיים אשר אמורים לעצב את תוכנו של דור העתיד במדינה יהודית ודמוקרטית, אף במהלך תוכניות שעברו את הסינון הבלתי רצוי של הצופה מבחינת תוכן. למעשה, באמצעות שימוש במשאב שידור ציבורי ניתנת במה לתעמולה שנועדה להשפיע על אופיה וצביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, תוך שחיקת סמל הכשרות היהודית, עליה מסרו יהודים את נפשם לאורך הדורות".