הבראת הבימה: הזרמות, מחיקות ופריסות

תיאטרון הבימה זקוק להזרמות ממשלתיות בסך 20 מיליון שקל בשנה, יפרע רק חלק קטן מאוד מחובותיו והפרעון ייפרס על פני עשר שנים. כך עולה מתוכנית ההבראה שהגישו (יום ג', 4.2.20) נאמניו, עו"ד דורית לוי-טילר ורו"ח חן ברדיצ'ב, לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין. הנאמנים מדווחים, כי עד כה קיבלו מאות תביעות חוב בסך 100 מיליון שקל, אך הסכום צפוי לגדול כאשר יוגשו תביעות של נושים מחו"ל. לאחד הבנקים חייב התיאטרון 12 מיליון שקל, לעובדיו ולרשויות המדינה הוא חייב 22.5 מיליון שקל, ולספקים ונותני שירותים - 65 מיליון שקל. לוי-טילר וברדיצ'ב מתכננים שהתיאטרון ישלם לנושיו בעשור הקרוב 10 מיליון שקל מהכנסותיו. עוד הם מציעים שאולמות התיאטרון יושכרו ויינתנו בהם שירותים לנושים ציבוריים, שייעשו פעולות מיוחדות שהכנסותיהן יופנו לפרעון החובות, ושיוגשו תביעות נגד מי שיימצא שהם אחראים לכאורה להיקלעות הבימה לחדלות פרעון. הנאמנים גם מדברים על מחילת חובות מצד גופים שאינם פרטיים. News1 מעריך, כי כל אלו יביאו לתשלום של לכל היותר רבע עד שליש מן החובות - כך שהנושים יספגו תספורת של 80-67 מיליון שקל. הנאמנים גם מצפים להמשך ההזרמות מן המדינה, למרות שהבימה אינו עומד בתנאי ההסדרים הקודמים שנחתמו עימו: "המסקנה המתבקשת והידועה הינה כי ללא קבלת כספי התמיכה מן המדינה, התיאטרון הלאומי הבימה אינו מסוגל להתקיים. בהליך הבראה המנוהל על-ידי בית המשפט, עיכוב בקבלת כספי התמיכה, עלול להוביל לפעילות גירעונית ומשם לסיום מיידי של הליך ההבראה". הם מזהירים, כי בלא תמיכת משרד האוצר - תוכנית ההבראה לא תצא לפועל. לדברי לוי-טילר וברדיצ'ב, "כחלוף הזמן, מתגלים בתיאטרון לא מעט חוליים רבי שנים, אשר הוזנחו והוחרפו במהלך עשרות שנות הישרדות. בעיות הדורשות לאו-דווקא כסף, אלא התייחסות ניהולית מעמיקה. לצידן בעיות של ציוד בן עשרות שנים שלא הוחלף, ציוד שהוזנח, שיפוץ שלא הושלם, בעיות אשר דורשות השקעה כספית משמעותית, ועוד כהנה בעיות כבדות וקלות". הנאמנים צופים, כי את שנת 2020 יסיים הבימה בעודף תזרימי של 600,000 שקל - פחות מאחוז אחד מכלל תקציבו. התחזית מבוססת על תפוסה של 90% בהצגות, התאמה בין ההכנסות וההוצאות בהן וקבלת 20 מיליון שקל מהמדינה. הם גם מדווחים על חיסכון צפוי של 4 מיליון שקל השנה (5% מהתקציב): 3 מיליון שקל בכוח אדם, כולל הפחתות שכר ופיטורים, ומיליון שקל ברכישות החיצוניות. עוד הם צופים עלייה של 10%-5% בהכנסות, בעיקר בשל צעדים בתחום השיווק. הנאמנים גם פועלים לקבל מעיריית תל אביב הנחה בדמי השכירות שמשלם התיאטרון על הבניין בו הוא פועל והקלות בארנונה, ומנסים לגייס תרומות ותמיכות, כולל "הסכם חסות נדיב עם גורם כלשהו". במקביל מבוצע שינוי ארגוני בתיאטרון, תוך החלפת מנהלי מחלקות במי שלהכרעת המנכ"ל החדש, נועם סמל, יוכלו לסייע ביישום תוכנית ההבראה. לגבי תוכנית ההבראה לעשור המתחיל ב-2021 אומרים הנאמנים, כי זו מבוססת על "שמירה קפדנית על ניהול תקין, עמידה בהתחייבויות, התנהלות כספית מאוזנת, אי-יצירת גירעונות וגיוס משאבים ומקורות שיאפשרו ניהול תיאטרון לאומי ברמה הנדרשת ממנו". הם גם מתכננים "לבצע שיפור משמעותי בציוד התיאטרון (ציוד מיושן ומוזנח אשר אין לו אח ורע בתיאטראות ישראל) וכן שיפוץ חלקים רבים במבנה, הסובלים מהזנחה ארוכת שנים". יצוין, כי המבנה עבר בעשור הקודם שיפוץ מקיף בעלות של עשרות מיליוני שקלים מקופת המדינה והעירייה.