שופט בית המשפט העליון,
יצחק עמית, דחה על הסף (יום ג', 4.2.20) עתירה לבג"ץ נגד הגדלת מימון המפלגות לקראת הבחירות לכנסת ה-23. פסק הדין חושף נתונים על חובותיהן הכבדים של העבודה, מרצ ו
יהדות התורה, אשר לדבריהן היו מונעים מהן לנהל את מערכת הבחירות הנוכחית בלא הגדלת המימון.
מימון המפלגות ניתן ביחידות שסכום כל אחת מהן הוא 1.388 מיליון שקל; הסכום נקבע בידי ועדה ציבורית בראשות השופטת בדימוס
אילה פרוקצ'יה. כל סיעה בכנסת היוצאת מקבלת מימון בגובה יחידת מימון כפול מספר חבריה, וניתנות מקדמות הן לסיעות הקיימות והן למפלגות חדשות. הסיעות הקיימות יכולות לקבל מהמדינה הלוואה כנגד המימון העתידי.
חוק מימון המפלגות עבר שני תיקונים בשל המצב חסר התקדים של שלוש מערכות בחירות בתוך שנה. הכנסת ה-21 אישרה תיקון לפיו החזר המקדמות שניתנו לפני הבחירות באפריל 2019 יידחה וייעשה בצורה שתקל על הסיעות, וזאת משום שהן סברו שיהיו להן לפחות שלוש שנים להחזיר אותן. אולם פיזור הכנסת ה-22 החמיר את מצבן של חלק מן הסיעות ולא אפשר ליישם את התיקון הקודם. לפיכך, אישרה הכנסת - בליל ההחלטה על פיזורה - תיקון ולפיו במקום יחידת מימון אחת יינתנו 1.31 יחידות, כל סיעה תקבל תוספת של 700,000 שקל וגם המקדמות יוגדלו ב-31%.
חמישה עותרים טענו, כי בחקיקה זו נפלו פגמים מהותיים, ובהם: הגדלת המימון שלא באמצעות הוועדה הציבורית, פגיעה בעקרון השוויון בין מפלגות ותיקות וחדשות, היא אושרה ללא דיון של ממש והיא מתמרצת את המפלגות להוציא כספים על חשבון המדינה. יהדות התורה, העבודה ומרצ הגישו תגובה משותפת, בה חשפו את חובותיהן בגין שתי מערכות הבחירות הקודמות: 15.1 מיליון שקל ליהדות התורה, 13.5 מיליון שקל לעבודה ו-8 מיליון שקל למרצ.
בפסק דינו אומר עמית, כי העתירה הוגשה בשיהוי - חמישה שבועות לאחר החקיקה - בעוד בענייני בחירות יש לפעול במהירות מירבית. השיהוי מוביל לכך שמדובר במעשה עשוי, שכן מפלגות רבות כבר קיבלו את המקדמות והן פועלות בהתחשב בהן. התשתית המשפטית של העתירה אינה מספקת, שכן העותרים התבססו רק על דברי היועץ המשפטי של הוועדה המיוחדת, עו"ד גור בליי, אשר הציף בפני חבריה את הקשיים הטמונים בתיקון.
החקיקה אומנם נעשתה בחיפזון, ממשיך עמית, אך זאת בשל העובדה שהועברה סמוך לפיזור הכנסת; עיון בפרוטוקולים של הדיונים בוועדה המיוחדת מעלה שלא נפל פגם המצדיק את ביטולו של התיקון - שהוא חקיקה ראשית. אכן קיים קושי בכך שהתיקון נעשה בלא להיוועץ בוועדה הציבורית, אך בהתחשב בכל הנסיבות ובכך שהחוק אושר ברוב של 90 ח"כים - אין הדבר מצדיק את פסילתו. בג"ץ רשם לפניו את הודעתו של יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, לפיה ינחה את ועדות הכנסת להקפיד לשתף את הוועדה הציבורית בדיונים על המימון.
השופטים
דפנה ברק-ארז ו
יוסף אלרון הסכימו עם עמית. את העותרים ייצגו עוה"ד ישראל שדה וזרח רוזנבלום, את הכנסת ייצגה עו"ד
אביטל סומפולינסקי, ואת המדינה - עוה"ד
יונתן ברמן וסיגל אבנון.