המחוזי התיר לחפש בפלאפונים של יועצי נתניהו

המשטרה רשאית לבצע חיפוש בפלאפונים של כל ארבעת מקורבי ראש הממשלה, החשודים בהטרדתו של שלמה פילבר, עד המדינה בתיק 4000. כך קובע (יום ה', 20.2.20) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אברהם הימן. יונתן אוריך (יועצו של נתניהו), עופר גולן (דובר משפחת נתניהו), יוסי שלום וישראל אינהורן חשודים שהטרידו את פילבר. המשטרה חושדת, כי אוריך וגולן שלחו את שלום ואינהורן לקרוא בכריזה ליד ביתו של פילבר. הארבעה נחקרו בסוף חודש אוקטובר והחוקרים ביקשו וקיבלו מהם את הפלאפונים לצורך עיון בהם. לאחר מכן טענו הארבעה, כי החיפוש המקורי, המכונה "מאולתר", היה שלא כחוק, שכן לא נאמר להם שהם יכולים לסרב למסור את המכשירים. בחודש שעבר קבע בית המשפט העליון, כי במצב כזה יש לבחון בצורה דו-שלבית את הפגמים שנפלו בהתנהלות המשטרה. תחילה יש לבחון מהי הזיקה בין החיפוש האסור לבין היסוד העובדתי של הבקשה המאוחרת לחיפוש נוסף. רק אם נמצא שאין זיקה ישירה שכזאת, על בית המשפט לדון באיזון הפגיעה בין זכויותיו של החשוד לבין צרכי החקירה, ולאשר את החיפוש המאוחר אם הפגיעה אינה חמורה דיה כדי למנוע זאת. העליון קבע, כי במקרה הנוכחי הפגיעה חמורה במיוחד, ויש למנוע מן המשטרה את החיפוש המאוחר. אולם, הוא החזיר את הדיון לשופט השלום עלאא מסארווה, כדי שיקבע עובדתית האם אכן הבקשה המאוחרת מבוססת על עובדות שהתגלו בחיפוש הבלתי חוקי. מסארווה קבע, כי לגבי אוריך, שלום ואינהורן - אין כל אפשרות להפריד בין הראיות החוקיות לבין הראיות הבלתי חוקיות שהושגו בחיפוש המאולתר. לעומת זאת, בעניינו של גולן הוא מצא שלמשטרה היו די ראיות לכאורה נגדו, עוד לפני החיפוש, ובית המשפט היה מאשר בקשה זו על-פי אותן ראיות מקוריות. הימן אומר כעת, כי בית המשפט אינו צריך לבחון מה היה הלך הרוח של החוקרים, אלא מהן הראיות עליהן ביססו את בקשתם המאוחרת לצווי חיפוש. הוא מציין, כי עיין בצורה מעמיקה בחומרי החקירה, כדי לקבוע האם ניתן היה לקבל במקור את הצווים בלא להסתמך על המידע שהופק שלא כדין, ומסקנתו חיובית. הימן מאמץ את מסקנתו של מסארווה לגבי גולן, וקובע שגם לגבי אוריך, שלום ואינהורן - היו ראיות לכאורה עוד לפני החיפוש הבלתי-חוקי; ולא הייתה זיקה בין מה שאמרו בחקירתם הראשונה לבין החומר שהופק בצורה בלתי חוקית. בשולי הדברים מדגיש הימן: "אין בהחלטה זו ולו בשמץ כדי לקעקע את העיקרון הברור והנחרץ לפיו חיפוש במכשיר טלפון חכם, שהוא למעשה מחשב, ייעשה אך ורק באמצעות צו שיפוטי, ואין בתוצאתה של החלטה זו להפחית מחומרת התנהגותם הבעייתית של החוקרים במקרה זה". לצד זאת הוא מציין את חומרתה של עבירת הטרדת עד ואת הצורך למצות עד תום את החקירה בחשד זה. הימן עיכב את ביצוע ההחלטה עד 26.2.20, וסביר להניח שכל ארבעת החשודים יבקשו לערער לבית המשפט העליון, כך שהחיפוש יידחה לפחות עד להכרעה בבקשה זו.