מנכ"ל חברת הבנייה דניה-סיבוס, רונן גינזבורג, זומן לשימוע בחשד לגרימת מוות ברשלנות של ששת ההרוגים באסון החניון ברמת החייל בספטמבר 2016. לצידו זומנו עוד ארבעה מעורבים, דניה-סיבוס ותאגידים נוספים. לפני חודשיים זומן גינזבורג לשימוע בחשד למתן שוחד לח"כ
דוד ביטן במסגרת פעילותה של דניה-סיבוס בראשון לציון.
חנוך צחר הוא אחד השותפים במשרד מילר-שנבל-צחר, העוסק בתכנון קונסטרוקציה של מבנים, וליטל מרמוש היא מהנדסת שהועסקה במשרדו. אריאל בבגנוב הועסק כמהנדס בכיר במשרד ירון שמעוני שחם מהנדסים ויועצים, והופקד מטעם המשרד על הבטחת האיכות של החניון. אילן דונסקי, מנהל פרויקט החניון, הוא אדריכל בכיר שהועסק בחברת קידן. כן זומנו לשימוע משרד מילר-שנבל-צחר, משרד שמעוני-שחם וחברת קידל ניהול ותכנון הנדסי.
באסון נהרגו הפועלים אולג מישאלוב, אולג יעקובוב, רוסלן איסקוב, איעד מערוף, דאובשה מוחמד ודניס דיאנצו. 23 פועלים נוספים נפצעו, וביחס אליהם מייחסת הפרקליטות למעורבים עבירה של גרימת חבלה ברשלנות. באסון נהרגו הפועלים אולג מישאלוב, אולג יעקובוב, רוסלן איסקוב, איעד מערוף, דאובשה מוחמד ודניס דיאנצו. 23 פעולים נוספים נפצעו, וביחס אליהם מייחסת הפרקליטות למעורבים עבירה של גרימת חבלה ברשלנות.
על-פי כתב החשדות, בשנת 2008 חתמה חברת החניונים אחוזת החוף
על הסכם עם משרד שחם, אשר תכנון מקדמי להקמת חניונים תת-קרקעיים ברחוב הברזל בשכונת רחת החייל בתל אביב. המשרד תחייב לקיים הבטחת איכות על תכנון החניון ולוודא את התאמתו למפרט המכרז ולתקן הבנייה הישראלי. אחוזת החוף התקשרה גם עם חברת קידן ודונסקי ניהל את פרויקט החניון מטעמה. תפקידו כלל פיקוח והבטחת איכות, תוך תיאום והנחיה של הגורמים המקצועיים בפרויקט.
בשנת 2012 זכתה אפריקה-ישראל במכרז לתכנון והקמה של חניון הברזל, והטילה את העבודה על חברת-הבת דניה-סיבוס. זו התקשרה עם משרד צחר לתכנון הקונסטרוקציה של חניון הברזל ופיקוח עליון. האסון אירע כאמור בספטמבר 2016, שלושה שבועות לפני תאריך הפתיחה המיועד של החניון. תקרתו התמוטטה למרות שנשאה שליש בלבד מן העומס בו הייתה צריכה לעמוד על-פי התקן.
על-פי כתב החשדות, שרשרת המחדלים והמעשים שביצעו החשודים, כל אחד לפי חלקו ותוך הפרת חובות קונקרטיות מתוקף תפקידיהם בפרויקט, גרמו להתמוטטות. לטענת הפרקליטות, הם לא נקטו צעדים המתחייבים להבטחת יציבותו של חניון הברזל ולמניעת סכנה וכתוצאה מכך נגרם האסון.
צחר ומרמוש תכננו את תקרת החניון כך שכולה הייתה עשויה משטח בטון מלא ורציף, ללא קורות הנשענת על עמודים, וכך הייתה מועדת לסיכון של חדירה. תכנון זה היה שונה באופן מהותי מהתכנון המקדמי של משרד שחם. התכנון של צחר ומרמוש היה שגוי, טוענת הפרקליטות, והשניים לא פעלו על-פי סטנדרט מקצועי סביר, בכך שלא ביצעו בדיקת עמידות לחדירה לתקרה ולא לקחו בחשבון את רמת העומס הצפויה עליה.
בבגנוב קיבל לבחינה תטכנית גאומטרית לקויה שערך משרד צחר, אך לא זיהה את הכשל היסודי בתכנון ואישר למנהל הפרויקט (דונסקי) לבצע אותה. בבגנוב הפר את חובתו להבטיח את יציבות המבנה, לא פעל לבדיקת התוכנית ולא זיהה את הכשל בתכנון למרות שהיו בידיו את כל הכלים לכך - נטען בכתב החשדות.
דונסקי נמנע מלעמוד על טיב האישור שסיפק בבגנוב. הוא גם הפר את נוהל העבודה של הפרויקט, בכך שלא העביר לפני הביצוע למשרד שחם תוכנית קונסטרוקטיבית מלאה ומפורטת כמתחייב. אם היה עושה זאת, טוענת הפרקליטות, היה משרד שחם מזהה את הכשל.
לגבי גינזבורג נטען, כי הוא נמנע מכל מעורבות מקצועית של דניה-סיבוס בהליך התכנון, חרף היותה אחראית בלעדית על התכנון. גינזבורג נמנע מלפעול ליישום המוטל על החברה ולא התווה כל מנגנון בחינה של התוכנית ההנדסית על-מנת להבטיח את יציבות החניון ובטיחותו. לאורך כל התקופה ניהלה דניה את הקמת החניון על בסיס תוכנית קונסטרוקטיבית לקויה ומסוכנת של התקרה.
על-פי כתב החשדות, כל החשודים לא נתנו את דעתם לשינוי המהותי בתכנון תקרת החניון בין התוכנית המקדמית שהגיש משרד שחם למכרז, לבין התוכנית שהגישו צחר ומרמוש, ולא בחנו את השלכותיו על יציבות החניון ובטיחותו.