עורכת הדין לשעבר איה לביא תרצה שלוש שנות מאסר על גניבת 4.2 מיליון שקל מלקוחותיה. שופט בית המשפט העליון,
דוד מינץ, דחה (יום ג', 17.3.20) את ערעורה של לביא על חומרת עונשה.
לביא הודתה בגניבת כספים שהופקדו בידיה בנאמנות במסגרת עסקות נדל"ן והורשעה בגניבה בידי מורשה ובעבירות מס משום שלא דיווחה על כספים אלו לרשות המיסים. היא טענה בטיעונים לעונש, כי נסחטה בידי עו"ד
אורי דניאל - אך בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה גרסה זו. השופט
צבי גורפינקל ציין, כי היה מכפיל את עונשה אלמלא הייתה מחזירה מחצית מסכום הגניבה עד לגזירת העונש.
בערעורה טענה לביא, כי יש להסתפק בתשעה חודשי עבודות שירות, בנימוק שגורפינקל לא התייחס למצבה הנפשי הקשה, לא נתן את המשקל הראוי לטענת הסחיטה וסירב להעניק דחייה נוספת בגזר הדין כדי לאפשר לה להחזיר את הכסף. מינץ דוחה טענות אלו באומרו, כי מדובר בעבירות צווארון לבן בהן קיימת מדיניות של החמרה בענישה, וכי יש חומרה נוספת בכך שמדובר בעורכת דין שגנבה כספים של לקוחות מבוגרים.
עוד אומר מינץ, כי אין בסיס לטענתה של לביא כאילו מדובר באירוע אחד, שכן היא גנבה כספים בצורה שיטתית במשך שנתיים. לגבי טענת הסחיטה אומר מינץ, כי מאחר שלביא לא העלתה נימוק זה - היכול להוביל לזיכוי ("כורח") - אלא הודתה בעבירות, אין היא יכולה להעלותו כעת. גם עבירות המס מצדיקות ענישה ממשית, וגורפינקל כבר הלך לקראתה ככל שניתן ואכן קיצץ את עונשה במחצית מן הראוי. לבסוף מציין מינץ, כי גורפינקל דחה עשר פעמים את מתן גזר הדין ולא היה מקום לדחייה נוספת.
המשנה לנשיאה
חנן מלצר והשופט
יצחק עמית הסכימו עם מינץ. את לביא ייצג עו"ד שי נודל, ואת המדינה - עו"ד אושרה פטל-רוזנברג.