הפרקליטות גרמה לממצאים סותרים

פרקליטות המדינה הפרידה בצורה תמוהה ושלא לצורך את משפטיהם של שני נאשמים ברצח, והתוצאה הייתה מסקנות עובדתיות שונות בשני ההליכים - אם כי לא כאלו שגרמו לסתירה בין פסקי הדין. כך אומר (יום ד', 22.4.20) שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון. עלאא דאר עאצי מוג'אהד עלי דאר עאצי, קרובי משפחה מכפר לקיה, הואשמו ברצח דוד בר-קפרא בן ה-70, שהיה מעסיקו של מוג'אהד בעת שניסו לשדוד אותו ביוני 2015. למרות שהפרקליטות ייחסה להם ביצוע בצוותא של הרצח, הם הועמדו לדין בנפרד בבית המשפט המחוזי מרכז בפני שני הרכבים שונים. עלאא זוכה מרצח, הורשע בהריגה ונדון ל-18 שנות מאסר; מוג'אהד הורשע ברצח ונדון למאסר עולם. ההרכבים הגיעו למסקנה שונה בנוגע לסיבת מותו של בר-קפרא, אותו היכו השניים גם במקלות וגם באבן. במשפטו של עלאא נקבע שהמכה הקטלנית הייתה במקל, ואילו במשפטו של מוג'אהד נמצא שהייתה זו מהלומת האבן שהרגה את בר-קפרא. במשפטו של עלאא נמצא שלא ניתן לקבוע מי מביניהם הנחית את המהלומה הקטלנית, בעוד שבמשפטו של מוג'אהד נקבע שהוא אשר עשה זאת. אלרון דחה את ערעוריהם של השניים על הרשעתם ואת ערעורו של עלאא על חומרת עונשו, באומרו בין היתר שהבדלים אלו אינם מצדיקים לזכות את עלאא. עם זאת, בשולי הדברים הוא אומר: "אין לי אלא להצטרף לתמיהה שהביעו שני ההרכבים בבית המשפט המחוזי על החלטת המשיבה להגיש כתבי אישום נפרדים נגד המערערים. מדובר בשני מעורבים שפעלו יחד בפרשייה אחת, חומר הראיות נגדם זהה, ולרשות התביעה עמדו כמה הודאות של כל אחד מהם בחקירתו. "גם ללא 'חוכמה בדיעבד' ניתן לשאול איזה יתרון טקטי ביקשה המשיבה להשיג בפיצול המשפטים. נמסר מטעמה כי הדבר נדרש כדי להעיד כל אחד מהם במשפטו של האחר, אולם עמדו לחובתם אמרות של כל אחד בחקירותיו במשטרה, ועל כל פנים, במקור עלאא לא העיד במשפטו של מוג'אהד. נוסף על כך, אחד החששות העומדים בבסיס הנטייה לקיים במאוחד משפט מסוג זה, הוא מפני הכרעות עובדתיות מנוגדות - חשש אשר התממש בנסיבות דנן, אף אם לא עד כדי מצב של 'בית משפט המדבר בשני קולות'. יש לקוות כי הגורמים הממונים יסיקו את המסקנות הראויות מכך להבא". השופטים נעם סולברג ואלכס שטיין הסכימו עם אלרון. את המערערים ייצגו עוה"ד עבד אבו-עאמר ובדר א-דין אגבריה, ואת המדינה - עו"ד אבי וסטרמן.