על-פי ניתוח הנתונים שנאספו מהציבור בימים האחרונים באמצעות שאלוני הבריאות של מכון ויצמן למדע באתר, שפותח על-ידי הסדנא לידע ציבורי, חלה ירידה חדה בהופעת תסמיני הקורונה בכל רחבי הארץ ואל מתחת לקו הממוצע הארצי בתחילת החודש.
נתונים אלו משקפים כי מדיניות ההסגרים והמגבלות השונות מצליחה למנוע את התפשטות הנגיף. כך למשל, בערים שהובילו את מדד התסמינים בשבועות האחרונים, כגון בית שמש, חלה ירידה משמעותית של 55% בשיעור התסמינים המדווחים. בנס-ציונה חלה ירידה של 67% בשיעור התסמינים המדווחים עד לכדי דיווח מועט ביותר של תסמינים. בנקודת הזמן הזו, הערים המובילות בשיעור התסמינים הן (לפי הסדר): מעלה אדומים, באר שבע, בת ים, אור יהודה - עם זאת, החוקרים מבהירים כי שיעור התסמינים בכל הערים האלו עדיין נמוך מהממוצע הארצי לפני ההסגר ולא מצביע על התפשטות.
מדד coronaisrael.org מנסה לנבא את מוקדי התפרצות הקורונה בעזרת ניתוח מידע מהציבור על התפתחות תסמיני הנגיף. המודל שפותח על-ידי חוקרי מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית מאפשר באמצעות אלגוריתמים של ביג דאטה ובינה מלאכותית, למפות לפי אזורים גאוגרפיים היכן קיימת עלייה או ירידה בתסמיני הקורונה, ובכך מעניק לרשויות כלי אסטרטגי לניהול המאבק בהתפשטותה. בעת הזאת, בה מקבלי ההחלטות עוסקים בשחרור המגבלות, לכלי חשיבות יתרה בכך שהוא מציג היכן להטיל הסגרים בררניים. יותר ממיליון פעמים השאלונים מולאו באופן יומיומי באתר coronaisrael.org שפותח על-ידי הסדנא לידע ציבורי, שכעת גם מציג מפה פתוחה לציבור בהתבסס על המידע שנאסף.
הפרופסור
ערן סגל ממכון ויצמן למדע, אמר כי "לאחר תקופה בה הוטלו על הציבור הישראלי מגבלות תנועה והסגרים, ניתן לומר כי השיטה מצליחה לעצור את התפשטות הנגיף ושיעור התסמינים בקרב האוכלוסייה ירד בצורה דרסטית. אלו נתונים מעודדים שכן הם משקפים מגמת שיפור כוללת בכמעט כל חלקי הארץ, כולל בערים בהן שיעור התסמינים היה גבוה במיוחד רק לפני כשבועיים. בנוסף, על-פי נתוני משרד הבריאות, הדיווח על תסמיני שפעת בשנים קודמות שאפו לאפס כבר בחודש מרס, לעומת זאת, השנה הדיווח על תסמינים ממשיך גם לתוך חודש אפריל-עובדה שמצביעה על כך שתסמינים שדווחו בתקופה האחרונה כנראה אינם נובעים משפעת.
"אנו ממשיכים וקוראים להשיב על השאלונים באופן יומיומי בכדי שנפיק תמונת מצב מלאה ככל הניתן. השאלונים תוכננו באופן שמאפשר לשמור על פרטיות העונים ואין לנו כל כוונה לזהות את הפרט, אלא רק להעניק אינדיקציה לאזורים בעייתיים", סיכם סגל.
המודל של חוקרי מכון ויצמן למדע תוקף כבר במספר תחזיות והצליח לנבא את ההתפשטות במודיעין, בירושלים ובבני ברק. פעילות המיזם הינה בתיאום עם משרד הבריאות, שמסכים על החשיבות האסטרטגית שלו ועל הבאת פתרון זה לכלל אוכלוסיית ישראל.
דורית חיזי, מנכ"ל הסדנא לידע ציבורי: "האתר תוכנן כך המידע הרגיש שהציבור שיתף עם החוקרים יישאר פרטי ככל האפשר וימזער את הסיכוי לחשוף את זהותו של המשיב. מעבר לזה, היה לנו קריטי לשמור על שקיפות מרבית, ושהציבור יוכל להשתמש בתובנות החשובות שהפקנו מהמידע, ולכן הנגשנו אותן על גבי מפת חום קלה לשימוש שזמינה לכולם באתר. קיימת חשיבות מכרעת לשיתוף הציבור במיזמים המצריכים את התגייסותו, ומידע על אודות המשבר חייב להיות נחלת הכלל".
הסדנא לידע ציבורי היא עמותת מתכנתי קוד פתוח העוסקת בפיתוח כלים טכנולוגים למען הציבור. הסדנא נרתמה לפעילות החוקרים וסייעה בהפיכת השאלון המקוון לנגיש והידודי, כך שיותר משתתפים ישיבו עליו אחת ליום, כפי שהחוקרים מבקשים. כעת, השאלון מופיע על גבי צ'אט בוט שיאפשר להשיב עליו במהירות יתרה, ובכך יתרום להצלחת המיזם.
