הדוחות הכספיים של המדינה ממשיכים להיות חלקיים ואינם כוללים התחייבויות ונכסים במיליארדי שקלים - וזאת למרות ביקורת חוזרת ונשנית של מבקרי המדינה בנושא זה. כך אומר (4.5.20)
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. הוא גם מתריע על הגרעון ההולך וגדל של הביטוח הלאומי, אשר אם יימשך בקצב הנוכחי - יוביל לכך שבשנת 2045 תתרוקן קופתו והוא לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו.
אנגלמן אומר כי בסוף 2018 עמד הגרעון החשבונאי של המדינה על כמעט 2 טריליון שקל, אם כי הגרעון האמיתי היה גבוה יותר. למדינה היו באותו מועד התחייבויות - רובן לטווח ארוך - בסך 2.6 טריליון שקל. נתונים אלו היו לפני הגרעון התקציבי שהמשיך לגדול ב-2019 ולפני משבר הקורונה, וכבר עליהם מתריע אנגלמן, כי הם משקפים סיכונים משמעותיים למדינה.
בדוחות הכספיים של המדינה חסרים נתונים מהותיים בהיקף כספי נרחב כגון שווי קרקעות, שאומדן שוויין ההוגן הוא 523 מיליארד שקל, נכסים בלתי מוחשיים המוצגים בסכום של 5.3 מיליארד שקל, אך אינם כוללים נכסים ששוויים עשוי להיות מהותי. יתרת הסעיף "הפרשה לתביעות משפטיות" מסתכמת ב-8.2 מיליארד שקל, אך היא ומתבססת בין היתר על מקורות מידע והערכות שאינם מלאים. כמו-כן, מידע חסר לגבי גופים המאוחדים בדוחות הכספיים - 67 מ-202 הישויות הכלולות בדוחות הכספיים ל-31.12.18 אינן מבוקרות על-ידי רואי חשבון. נתוניהם של 18 תאגידים סטטוטוריים אינם נכללים בדוחות הכספיים המאוחדים.
החבות האקטוארית בגין הפנסייה התקציבית בדוחות הכספיים, בסך 649 מיליארד ששקל, אינה מוצגת במלואה ונמוכה מהחבות בפועל. וכאמור, הסכנה הגדולה ביותר: מהביאורים לדוחות הכספיים עולה, כי הקרן של המוסד לביטוח לאומי צפויה להתרוקן בשנת 2045 בשל הזדקנות האוכלוסייה, וללא מימון ממשלתי נוסף, הביטוח לאומי לא יהיה מסוגל לשלם ממועד זה את מלוא התחייבויותיו על-פי החוק.
אנגלמן מסכם: "הדוחות הכספיים הם אחד הערוצים העיקריים להעברת מידע על הממשלה אל הציבור ולאיתור מגמות וסיכונים פיננסיים וכספיים, וכן הם כלי ניהולי ראשון במעלה למימוש מדיניות ולקבלת החלטות. אחד מתפקידיו העיקריים של החשב הכללי הוא להציג דוחות כספיים שלמים ומבוקרים של המדינה, ערוכים על-פי התקינה החשבונאית הממשלתית. עליו לגבש תוכנית רב-שנתית, שבה אבני דרך ברורות, כדי שבסופו של דבר יהיו הדוחות הכספיים של המדינה אמינים, שלמים, מבוקרים וערוכים בהתאם לתקינה הבינלאומית העדכנית".