הקיצוץ הניכר בבסיס תקציב משרד החוץ לשנת 2019 הוביל למשבר תקציבי במשרד. כתוצאה מכך פעילויות רבות, לרבות פעולות ליבה, לא התקיימו, דבר שעלול להשפיע על יחסי החוץ של ישראל, על השירות לאזרחים בחו"ל ועוד. כך מתריע (יום ב', 4.5.20)
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, המקבל למעשה את טענות עובדי משרד החוץ בנוגע לקיצוץ הקשה בתקציבו.
תקציב המשרד קוצץ אשתקד ב-14.7%, בעוד תקציב המדינה כולו עלה ב-4.3% - כך שמדובר בקיצוץ בפועל של 19%. אנגלמן אומר כי משרד האוצר הוביל מהלך לסגירת נציגויות דיפלומטיות של ישראל בחו"ל, אף על-פי שהצעתו לא נשענה על בחינה יסודית של השפעות פעולה זו על יחסי החוץ. הדרג המדיני החליט לסגור בצורה מדורגת שבע נציגויות נוספות והאוצר אמור היה להעביר בתמורה למשרד החוץ תוספת תקציבית, אך המהלך לא בוצע.
הדוח מעלה, כי לא פחות מ-36 גופים ממשלתיים עוסקים בצורה זו או אחרת ביחסי חוץ - החל ממשרדי רה"מ והחוץ, דרך משרדי התיירות והשוויון החברתי וכלה ברשות המים והמועצה להשכלה גבוהה. התקציבים לפעולות אלו מסתכמים ב-3.2 מיליארד שקל (פחות ממחציתם בתקציב משרד החוץ) ונוטלים בהן חלק 4,500 עובדים בארץ ובחו"ל. אולם פעולות אלו נעשות בצורה בלתי מתואמת וגם אין תמונת מצב מרוכזת שלהן בתקציב המדינה ובתוכניות העבודה הממשלתיות.
"מערך החוץ יצר מנעד רחב של תחומי השקה, חפיפה, הקבלה והשלמה בכל הקשור לעיסוק בסוגיות שונות בזירה הבינלאומית. נמצא שבעת ובעונה אחת, סוגיות אלה מטופלות הן על-ידי משרד החוץ והן על-ידי משרדי הממשלה וגורמי ממשלה אחרים, באותן מדינות וארגונים בינלאומיים, ולא פעם גם מול אותם גורמים ממשלתיים ומדינתיים זרים, דבר שהוביל לחוסר תיאום, סנכרון ושיתוף פעולה בין הגופים האלה", אומר אנגלמן.
הממשלה טרם יישמה את החלטותיה בדבר גיבוש אסטרטגיה לאומית לפעילות בזירה הבינלאומית. אין תחימה של סמכויות והגדרת תחומי פעולה וגבולות גזרה בין משרד החוץ ובין 35 הגופים האחרים, לא נבחן מודל העבודה הראוי, וכך גופים אלו מתקשים לפעול במשותף ובצורה יעילה. הממשלה טרם הגדירה גורם שיהיה אחראי לתיאום בין גופי הממשלה הפועלים בזירה הבינלאומית ותכלולם. כמו-כן לא הוגדרו מנגנון מסודר, נוהל ברור או פרקטיקה קבועה ושוטפת לצורך עידכונים הדדיים של משרדי הממשלה וגופי ממשלה אחרים, באופן המקשה על ריכוז מאמץ בזירה הבינלאומית.
אנגלמן מסכם: "מדינת ישראל נאלצת להתמודד באופן יום-יומי עם אתגרים מורכבים ולפעול להבטחת חוסנה הלאומי ולמיצוב מעמדה והישגיה בעולם. האילוצים שבהם פועלת המדינה - תקציביים, ביטחוניים ואחרים - מדגישים ביתר שאת את ההכרח שמערך החוץ יפעל על-פי תכנון מוקפד וחשיבה אסטרטגית, תוך ניצול יעיל של המשאבים הכספיים ושל מוקדי הידע. על כן, על ממשלת ישראל וזרועותיה לבחון רפורמה כוללת במערך החוץ של ישראל, במטרה להצעידו קדימה ולשמור על חוסנה של מדינת ישראל ועל מעמדה הבינלאומי".