מינוי חברי מועצת
הרשות השנייה סבל מפוליטיזציה ניכרת בשנים 2019-2017, בהן כיהן
איוב קרא מהליכוד בתפקיד שר התקשורת. כך עולה (יום ב', 4.5.20) מדוח
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
בתקופה זו מונו שלושה חברים למועצה; שניים מהם היו מועמדיו של קרא ורק השלישי - מועמד חיצוני עליו המליצו הגופים עימם יש להיוועץ על-פי החוק. רק 17 מבין 74 הגופים המייעצים הגיבו על הפנייה להתייחס למינויים. הרשימה הסופית של המועמדים כללה 14 שמות, שעשרה מתוכם היו מועמדיו של קרא. מבין אלו, שישה היו בעלי זיקה אל קרא עצמו, לליכוד או לשרים אחרים.
עוד מציין אנגלמן, כי הרשות השנייה פועלת מזה שלוש שנים ללא מנכ"ל קבוע - וכך היא חשופה לפגיעה בעצמאותה, כלשונו. ואילו מועצת הכבלים והלווין "תלויה במשרד התקשורת בהיבטים רבים ומשמעותיים לפעולתה, ובין היתר בהיבטי תקציב וכוח אדם. הדבר עלול להשפיע על עצמאותה התפקודית ועל יכולתה לקבל החלטות ולהוציאן אל הפועל-כנדרש".
פרק נוסף בדוח מגלה, כי מנכ"ל תאגיד השידור כאן,
אלדד קובלנץ, ביקש וקיבל חוות דעת "לא רשמיות" על עובדים ב
רשות השידור, ובכמה מקרים הייתה להן השפעה על ההחלטה האם לקלוט אותם בתאגיד כאן. התאגיד קלט עם הקמתו 510 מעובדי הרשות, והיה רשאי לקלוט 600 נוספים בפטור ממכרז. בסך-הכל נקלטו בפועל 470 עובדי רשות, מתוכם נותרו בכאן 420 בסוף השנה שעברה, מתוך 1,000 עובדים בו (לעומת 1,600 עובדים ברשות השידור ערב סגירתה). אנגלמן מצביע על שורה של ליקויים בקליטת עובדי הרשות: ההליך לא היה סדור ושוויוני, אין תיעוד מלא של קבלת ההחלטות במסגרתו ובמאות מקרים סטה כאן מהוראות החוק בנוגע למסירת הודעות למועמדים לעבודה.
על חוות הדעת שקיבל קובלנץ אומר אנגלמן: "אחד מכותבי הרשימות האמורות התייחס בחלק מהמקרים להיבטים, אשר אין להם שום קשר למקצועיותם של העובדים, וכלל התייחסויות פוגעניות ומבזות בנושאי גילם, מוצאם, אופיים, מראם, משקלם, מצבם המשפחתי ושכרם. התייחסויות אלו וחוות דעת שליליות אחרות, לא הובאו לידיעת המועמדים לתפקידים בתאגיד, וממילא לא התאפשר להם להתייחס אליהם".
