לשכת עורכי הדין ייפתה את דוחותיה הכספיים לשנת 2017 והציגה עודף במקום גרעון, באמצעות הימנעות מאיחוד הדוחות של החברה הכלכלית שבבעלותה עם דוחותיה שלה. כך מגלה (יום ב', 4.5.20)
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. באותה תקופה עמד
אפי נוה בראש הלשכה. הצעד בו מדובר עמד בניגוד בוטה לכללי החשבונאות, והוא העביר את הלשכה לעודף של 5.5 מיליון שקל.
הדוח מצביע על ליקויים חמורים בתחומי הכספים והבקרה בלשכה לאורך רוב העשור הקודם, כאשר בראשה עמדו נוה ולפניו
דורון ברזילי. בשנים 2019-2015 לא אושרו דוחות הלשכה במועד הקבוע בחוק, אלא באיחור של 23-17 חודשים. ההימנעות מאיחוד דוחות החברה הכלכלית בשנת 2017 היוותה שינוי מהמדיניות החשבונאית התקינה שננקטה קודם לכן, והוא נעשה ללא כל הסבר. עיון בדוחות הכספיים של הלשכה מעלה, כי היא כתבה בקצרה שהחליטה להפסיק את איחוד דוחות החברה הכלכלית ולהציגם שלא על-פי כללי החשבונאות המקובלים. רואי החשבון שלה, משרד שטראוס-לזר, הפנו את תשומת הלב לצעד זה, אך לא הסתייגו מן הדוח.
הרישומים המערכת הנהלת החשבונות של החברה הכלכלית בשנים 2017-2015 לא היו תקינים ונוצרו בהם פערים מצטברים של למעלה מ-2 מיליון שקל, וכך נפגעה אמינות המידע החשבונאי שבבסיס דוחותיה ושבפני מנהליה. בין שנת 2014 לשנת 2018 עלו אומנם הכנסות החברה ב-39% ל-18.8 מיליון שקל, אך הפסדיה זינקו ב-240% ל-2.9 מיליון שקל. דוחותיה של החברה אושרו בצורה קבועה באיחור של כשנה. בשנים 2018-2016, כאשר בראש הדירקטוריון עמד משה טייב, התקיימו ישיבות מעטות של מליאתו ושל ועדותיו.
עוד מגלה אנגלמן, כי רק 8% מן התלונות שהוגשו לוועדות האתיקה בשנים 2018-2016 הבשילו לקובלנות. בשנים אלו הוגשו 9,941 תלונות - ורק 826 קובלנות. מערך האתיקה של הלשכה, הפועל הן בששת מחוזותיה והן ברמת הוועד המרכזי (הארצי), לא קבע כללים בנוגע להעמדה לדין ולענישה שיבקשו הפרקליטים התובעים, ובכך פגע בעקרונות יסוד של ניהול ההליך ויצר חשש לאכיפה בררנית. הדוח מצביע על טיפול ממושך מאוד בטיפול בתלונות, במיוחד במחוז בתל אביב (שבאותן שנים היווה כמחצית מכלל חברי הלשכה), והטיפול בהן - עד להגשת קובלנות, שלא לדבר על הכרעה משמעתית - נמשך מספר שנים. בשנים 2018-2016 הוגשו קובלנות רק ב-4% מכלל התלונות שהוגשו בתל אביב; 36% מהתלונות שהוגשו בשנים 2018-2014 עדיין היו בטיפול אשתקד, מתוכן 1,500 בטיפול ועדת האתיקה המחוזית.
הדוח חושף, כי קיים נתק בלתי מוסבר בין המשטרה לבין הלשכה בנוגע לעורכי דין נגדם מוגשים כתבי אישום בידי התביעה המשטרתית. בשנים 2018-2017 הוגשו כתבי אישום כאלה נגד 214 עורכי דין, אך המשטרה דיווחה ללשכה על עשרה בלבד מהם. המשמעות היא, שאפילו לא נפתחו הליכים משמעתיים נגד עורכי דין שהועמדו לדין פלילי. גם המידע מן הפרקליטות - המגישה את כתבי האישום החמורים יותר - אינו מלא: היא אינה מעבירה דיווחים על כתבי אישום והרשעות למחוזות ירושלים והצפון של הלשכה.
עוד מוסר הדוח, כי 59 חברים בוועדות מקצועיות של הלשכה (בהן חברים, רשמית לפחות, אלפי עורכי דין) הורשעו בעבירות משמעתיות, וכמחציתם הושעו בפועל או על תנאי. 549 עורכי דין שהורשעו בעבירות משמעתיות, עודם בעלי אישור לאמן מתמחים. 45 עורכי דין אימנו בפועל מתמחים כאשר היו מושעים מן הלשכה. אישור האימון ניתן לצמיתות, הלשכה אינה בוחנת האם לשלול אותו במקרה של הרשעה פלילית או משמעתית, ומאמן שהושעה מן הלשכה - מקבל אוטומטית את אישור האימון לאחר תום השעייתו. יצוין, כי השעיה מן הלשכה באה בעבירות חמורות במיוחד, ולכן תמוה שמי שהורשע בעבירה כזאת - יכול לאמן את עורכי הדין של העתיד.
עוד בנושא ההתמחות: הלשכה החלה בשנים האחרונות לפתח כלי מקוון לפיקוח על ההתמחות ובשנת 2017 החל פיילוט בנושא. אולם תוצרי הפיילוט לא נותחו ולא נערך פיקוח בעקבות המידע שהפיק הכלי המקוון. באותן שנים לא נעשה פיקוח חילופי על המתמחים, כך שבפועל - ללשכה לא היה פיקוח עליהם במשך מספר שנים, בהן נוספו מדי שנה אלפי עורכי דין. שני שרי המשפטים האחרונים,
איילת שקד ו
אמיר אוחנה, לא מינו נציב פיקוח על ההתמחות, למרות שהחוק חייב למנותו כבר בדצמבר 2017.
הדוח מאושש את הפרסומים בתקשורת בנוגע לחולשה, וכמעט העדר, של מנגנון ביקורת פנים בלשכה. בשנים 2019-2012 הוא תפקד באופן חלקי בלבד, וללשכה לא הייתה ועדת ביקורת במשך למעלה מ-20 שנה. עו"ד נורית ליברמן, שכיהנה כמבקרת הפנים בשנים 2019-2012, הגישה בתקופה זו שני דוחות בלבד. עוד קובע אנגלמן, כי הלשכה לא הסדירה את ניגודי העניינים העלולים להתרחש בפעילותם של חבריה במסגרת הוועדות המקצועיות, במינוי בוררים ובזיקות חבריות ועסקיות, כולל בנושא חוות הדעת על מועמדים לשיפוט. הדוח מזכיר את המקרה בו השתתף נוה בדיון על הצעתה של חברת מנורה לביטוח אחריות מקצועית לחברי הלשכה, למרות שמשרדו מייצג אותה. אנגלמן קובע, כי על הלשכה ליצור מנגנון סדור שימנע ניגודי ענייניה מצד הנבחרים והעובדים.
