בנימין נתניהו יכול לעמוד בראש ממשלת האחדות - קובע פה אחד (יום ד', 6.5.20) בית המשפט העליון. בג"ץ גם דחה את העתירות נגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין כחול-לבן, אם כי הבהיר שניתן יהיה לדון בהן לאחר שתושלם החקיקה הנוגעת ליישומו. משמעות פסק הדין היא, כי ה
ממשלה תוכל לצאת לדרך - ובמקביל ידון בג"ץ לגופן בעתירות נגד ליבת ההסכם להקמתה, ובראשה המבנה הדו-ראשי, הגבלת כהונת הכנסת לשלוש שנים, חלוקת התפקידים בכנסת והרכב הוועדה לבחירת שופטים.
פסק הדין ניתן בידי הנשיאה
אסתר חיות ובהסכמת עשרת השופטים הבאים בבית המשפט העליון מבחינת הוותק: המשנה לנשיאה
חנן מלצר השופטים
ניל הנדל,
עוזי פוגלמן,
יצחק עמית,
נעם סולברג,
דפנה ברק-ארז,
מני מזוז,
ענת ברון,
ג'ורג' קרא ו
דוד מינץ. בשל לוח הזמנים הקצר, פסק הדין כולל בשלב זה רק את ההכרעה ואת עיקרי הנימוקים, שכאמור נכתבו בידי חיות, בעוד הנימוקים המלאים יתפרסמו בהמשך.
בג"ץ קובע, כי בהתאם לתנאי הכשירות הקבועים בחוק, כתב אישום התלוי ועומד נגד חבר כנסת אינו מונע את הטלת תפקיד הרכבת הממשלה עליו ואת מינויו לעמוד בראשה. עם זאת, משוכת הכשירות איננה סוף פסוק וכי ככל שהדבר נוגע לתפקידים ציבוריים - נקבע זה מכבר בפסיקה העקרון ולפיו "כשירות לחוד ושיקול דעת לחוד", כפי שנפסק בעבר למשל בכל הנוגע למינוי שרים (הלכת דרעי-פנחסי).
כפי שרמזו במהלך הדיון, השופטים אומרים שרק חברי הכנסת - אשר יודיעו לנשיא ראובן ריבלין במי בחרו - מפעילים כעת שיקול מהותי. לנשיא אין שיקול דעת בשלב זה של ההליך, וממילא ההתערבות בשיקול דעתו בכלל היא מצומצמת לנוכח מעמדו הממלכתי. כמו-כן, לא ניתן מבחינה משפטית למנוע מן המועמד הנבחר לקבל על עצמו את התפקיד, אם כי ראוי שמבחינה ציבורית "בהחלט ראוי שיעמדו לנגד עיניו של כל נושא משרה שלטונית שיקולים הנוגעים לטוהר המידות ולהשלכות שיש לכהונתו בתפקיד על אמון הציבור בנבחריו ובמוסדות השלטון".
חיות אומרת: "ההחלטה לבקש מנשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת פלוני, היא החלטה הכרוכה בהפעלת שיקול דעת פוליטי רחב. היא נועדה לתרגם את דין הבוחר לכדי תמיכה באחד מחברי הכנסת לתפקיד ראש הממשלה וזאת באמצעות רוב מתוך חברי הכנסת התומכים בבקשה. עניין זה מצוי בלב ליבו של ההליך הדמוקרטי. התערבות חיצונית בהליך זה, יש בה משום פגיעה מהותית בעקרון הכרעת הרוב העומד בבסיס שיטת המשטר שלנו".
מן המהות הפוליטית של החלטה זו, כך נקבע, נגזר גם היקפה המצומצם ביותר של הביקורת השיפוטית שניתן להפעיל לגביה, המוגבלת למצבים חריגים ונדירים ביותר ולנסיבות קיצוניות בלבד, שהמקרה הנוכחי אינו נמנה עליהם. חיות אומרת כי מינויו של ראש הממשלה שונה מבחירתם של ראשי ערים - אותה פסל בית המשפט כאשר היו תלויים ועומדים נגדם כתבי אישום - וזאת משום שהריסון מול הכנסת הוא גדול במיוחד, ומשום שהחוק מאפשר במפורש למועצת העיר להדיח את ראש העירייה בשל התנהגות שאינה הולמת, סמכות שאין לכנסת.
בית המשפט ציין, כי רשם בפניו את הודעת היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, ולפיה כהונתו של נתניהו כראש ממשלה תהיה כפופה להסדר
ניגוד עניינים שייערך עימו, אשר יקבע "מגבלות בקשר למילוי תפקידו בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק". בא-כוחו של נתניהו,
מיכאל ראבילו, אישר זאת בדיון. מדובר בעיקר בכך שנתניהו לא יתערב בבחירת המפכ"ל ופרקליט המדינה.
חיות מדגישה: "המסקנה המשפטית שאליה הגענו, אין בה כדי להמעיט מחומרת האישומים התלויים ועומדים נגד ח"כ נתניהו בעבירות על טוהר המידות, ומהקושי הנגזר מכהונה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים. אולם תוצאה זו היא פועל יוצא של הדין, ומשאמרנו זאת - נאמר גם שחזקת החפות עומדת לו. תפקידו של בית המשפט מוגבל לבחינת עילות הביקורת השיפוטית הקבועות בדין. על כן, כאשר נמנע בית המשפט מהתערבות במינוי כזה או אחר, אין ללמוד מכך אלא זאת – שההחלטה על המינוי אינה בניגוד לדין".
בנוגע להסכם הקואליציוני מזכירה חיות, כי ההתערבות בהסכם כזה צריכה להיעשות באיפוק רב, וכי התערבות כזו אפשרית אם יש בו סעיף בלתי חוקי, או סעיף הנוגד את תקנת הציבור ופוגע בערכי היסוד שבבסיס השיטה המשפטית בישראל. ההסכם הנוכחי הוא חריג גם בהשוואה להסכמים קואליציוניים מן העבר שנדונו בבית המשפט, מציינת חיות. אולם, אף שהוא מעורר "קשיים משפטיים לא מבוטלים", לעת הזו אין מקום להתערב באיזה מסעיפיו, בין היתר בהינתן התיקונים וההבהרות שמסרו הסיעות והליכוד במהלך הדיון ובהודעתם אחריו.
בנוגע להוראות בהסכם הקואליציוני העוסקות בחקיקה עתידית - נפסק, כי בית המשפט אינו מתערב בהליכי חקיקה בטרם הושלמו, בין אם הם בעיצומם או שטרם באו לעולם. לפיכך, לא נמצא מקום להידרש להוראות בהסכם הקואליציוני העוסקות בחקיקה עתידית, וזאת מבלי שהדבר ייחשב כמתן הכשר להוראות המנויות שם, "אשר חלקן לפחות מעוררות על פני הדברים קשיים לא מבוטלים".
באשר להוראות ההסכם, שעניינן התחייבויות המצריכות קיום הליכים פנים-פרלמנטריים, אומר בג"ץ, כי הסיעות הודיעו שקווי היסוד של הממשלה לכל תקופת כהונתה יוצגו לפני השבעתה, כדרישת חוק יסוד הכנסת. זאת, בניגוד לכוונה המקורית ולפיה בשלב זה יוצגו רק קווי היסוד הנוגעים למאבק בקורונה. בנוגע להקפאת חקיקה לשישה חודשים והגבלת מינויים בתקופה זו, הרי שגם כאן מסתפק בג"ץ בהבהרות של שתי המפלגות: החקיקה לא תוקפא וניתן יהיה לקדם מינויים דחופים גם בתקופת החירום. בג"ץ מדגיש, כי ניתן יהיה לבדוק בזמן אמת חריגות בתחומים אלו.
בג"ץ מציין, כי קיים קושי לא-מבוטל בסעיף בהסכם המגביל את האופוזיציה לראשות ועדת ביקורת המדינה בלבד, לעומת ראשות של שתיים-שלוש ועדות נוספות בעבר. קושי דומה קיים בהסכמה לפיה שני נציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים יהיו אנשי הקואליציה. אולם, מאחר שסעיפים אלו טרם יושמו - עדיין אין מקום לביקורת שיפוטית עליהם.
עקרון הפרשנות המקיימת הוחל גם לגבי ההוראות בהסכם, הנוגעות למינויים למועצות ולתאגידים שאינם חברות ממשלתיות. בג"ץ קיבל בהקשר זה את פרשנותו של מנדלבליט, לפיה הוראות אלו כפופות לחוק ולפסיקה בעניין מינויים בשירות הציבורי ולאיסור על שקילת שיקולים פוליטיים במסגרת מינויים אלה. עם זאת, גם בהקשר זה נקבע, כי ככל שתתעורר סוגיה ספציפית הנוגעת ליישומה של ההוראה, ייבחנו הדברים בשעתם ולגופם.
לסיכום קובעת חיות: מדובר ב"בהסכם קואליציוני חריג, שחלק מהוראותיו מעוררות קשיים לא מבוטלים. כך לדוגמה, ההסכמות בעניין החוק הנורווגי המדלג, אם יוחלט להוציאן אל הפועל, הן מוקשות ביותר נוכח היותן שינוי רטרואקטיבי של כללי המשחק ושל הזכות לבחור ולהיבחר. כך גם השחיקה במעמדה של האופוזיציה בישראל. עם זאת, טרם בשלה העת לבחון טענות אלה".