מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, ענר הלמן, מסר לנציב הביקורת על הפרקליטות,
דוד רוזן, תשובה ש"אין בה ממש" - בלשונו של רוזן - לתלונה על כך שהפרקליטות מסרה לבג"ץ מידע שגוי. רוזן קבע, כי אכן המידע היה שגוי, הפרקליטות ניסתה להתחמק מאחריותה ולא עשתה דבר כדי לתקן את הטעות.
את התלונה הגיש רו"ח
איציק חדד, לשעבר גזבר מפלגת קדימה, אשר זוכה מרוב האישומים נגדו. הוא טען, כי התגלתה סתירה בנתונים שמסרה הפרקליטות בנוגע לסגירת התיקים נגד מי שהיה מנכ"ל קדימה,
משה שחורי, ושני חשודים אחרים בעבירות לכאורה במפלגה. בשנת 2016 מסרה עו"ד
מיטל בוכמן-שינדל לבג"ץ, בעקבות עתירתו של חדד, כי התיקים נסגרו מחוסר ראיות. לעומת זאת, במשפטו של חדד מסרה עו"ד הילה גבאי, כי התיק נגד שחורי נסגר מחוסר אשמה. לטענת חדד, הפרקליטות רצתה במשפטו להראות שמדובר בעדים נקיי כפיים ומכאן הסתירה.
הלמן השיב לפנייתו של רוזן באומרו, כי אין לבדוק את התלונה משום שהיא הוגשה 21 חודשים לאחר שהדברים הועלו במשפטו - תשעה חודשים מעבר לתקופת סמכותו של רוזן. לגופם של דברים טען הלמן, כי לבג"ץ הוגש הרישום המשטרתי - שאינו בשליטת הפרקליטות - כנספח בלבד לתגובת הפרקליטות לעתירה, בעוד בדיון הפלילי הוצגה התמונה הנכונה.
רוזן קיבל (24.3.20) את תלונתו של חדד באומרו, כי "אין בעמדת פרקליטות המדינה כדי להניח את הדעת". רוזן מדגיש: "למותר להכביר מילים על חשיבות נכונות המידע המוגש על-ידי פרקליטות המדינה לבית המשפט הגבוה לצדק, ובכלל". במקרה הנוכחי יש משמעות נוספת לדברים, בשל ההבדל הברור שבין סגירת מחוסר אשמה לבין סגירתו בשל העדר ראיות - אם כי רוזן מדגיש, שהפרקליטות פעלה
בתום לב בבג"ץ.
בנוגע לתגובתו של הלמן, אומר רוזן: "הטעמים, המפורטים בהתייחסותו של עו"ד הלמן להגשת ההודעה הראשונה והשגויה לבית המשפט, אין בהם דבר. העובדה, שההודעה הראשונה היא מסמך שהופק על-ידי משטרת ישראל, ורק צורף כנספח לתגובת הפרקליטות, אין בה כדי ליטול אחריות מהפרקליטות. הוגש מסמך שגוי לבית המשפט הגבוה לצדק על-ידי פרקליטות המדינה. משנתגלתה התקלה, לא פעלה הפרקליטות מול המשטרה לתיקון הליקוי שהתגלה וגרם לתקלה".
עוד קבע רוזן, כי חדד צדק בתלונתו על כך שלא קיבל במשך שנתיים מענה ענייני לפנייתו לפרקליטות בפברואר 2018. הוא מזכיר את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, לפיה חובתו של עובד ציבור, ובכלל זה מייצגי המדינה בערכאות, לתת מענה בכתב לפנייה בכתב אליו, וזאת בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-45 ימים מיום קבלת הבקשה.
