בג"ץ דחה עתירות נגד המגבלות בהר מירון

שופטי בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, דפנה ברק-ארז ודוד מינץ דחו (יום א', 10.5.20) שלוש עתירות נגד המגבלות שהוטלו על הילולת ר' שמעון בר יוחאי במירון (יום ב', 11.5.20) בשל הקורונה. בג"ץ שב וקובע, כי מדובר בזמני חירום המצדיקים הפעלת אמצעים בלתי שגרתיים. הממשלה קבעה, כי יתקיימו שלוש הדלקות - לאשכנזים החסידים, לספרדים ולדתיים-לאומיים - ובכל אחת מהן יורשו להשתתף 50 איש בלבד. המשרד לשירותי דת הודיע על כך ב-30.4.20 ופרסם נהלים לקביעת זהותם של המשתתפים. בשבוע שעבר פרסמה הממשלה תקנות נוספות, אשר אסרו לינה ושהייה באיזור הר מירון, וכן אסרו הדלקת מדורות ברחבי הארץ. עמותת באמונתו יחיה טענה, כי מדובר בשימוש בלתי מידתי בתקנות לשעת חירום, בצורה הפוגעת בחופש התנועה ובחופש הדת. לדבריה, לאור ההקלות האחרות הניתנות בימים האחרונים - ניתן היה להרחיב את מעגל המשתתפים במירון. היא גם ביקשה לאפשר לקיים את טכס ה"חאלקה" לילדים בני שלוש, בנימוק שמדובר בטכס שמועדו אינו ניתן להזזה. יעקב לוין ושמעון הלפרין ממירון טענו, כי האיסור על השכרת צימרים באתר ב-7-17.5.20 פוגע אנושות במטה לחמם וכי יש לאפשר את השכרתם תוך מגבלות שימנעו התקהלויות. עוה"ד נתן רוזנבלט וצבי זקס טענו שהתקנות אינן מידתיות, שכן ניתן להשיג את המטרה באמצעים פחות מגבילים. בנוגע לעתירה הראשונה אומרת ברק-ארז, כי היא יוצאת נגד הרציונל שבבסיס ההוראות - הגבלת מספר המשתתפים - שנעשה בשל צורך השעה, בו כבר הכיר בג"ץ. "מובן, כי פתרון אידיאלי לא קיים, ושיקול הדעת בתחום זה הוא רחב. לא לבית משפט זה להתערב בכך", הוא קובעת, ומעירה גם שהעתירה הוגשה בשיהוי - שבוע לאחר פרסום ההחלטה העקרונית בדבר ההגבלה. את עתירתם של אנשי מירון דוחה מינץ על הסף בציינו, כי הם עצמם הודו שיש קשר בל יינתק בין ההילולה לבין פעילות הצימרים. "הזמנים אינם זמני שגרה, והצורך בהרחקת ההמונים מהקבר, באופן הרמטי, מצדיק אף פגיעה בזכויותיהם של תושבי מירון. בנסיבות העניין, כמו גם נוכח סד הזמנים הדוחק, גם אין מקום לטענות העותרים בדבר קיומה של חלופה בדמות הגבלת כמות האורחים. לא די להראות שקיים אמצעי אחר שפגיעתו בזכות פחותה, הדרישה היא שאותו אמצעי יגשים את התכלית בדרך הראויה והנדרשת". על עתירתם של רוזנבלט וזקס אומר מינץ, כי דינה להידחות על הסף, שכן בניגוד לטענתם - אין איסור כללי על הדלקת מדורות בהר מירון. "אף אם ניתן להניח כי המגבלה על העלייה להר מירון פוגעת במידה מסוימת בזכויות מסוימות - אף כי הטענה לפגיעה קשה ואנושה בזכויות יסוד נטענה בכלליות ובלי פירוט על אודותיהן - הרי שהיא נסוגה בנסיבות העניין מפני הזכות לחיים", הוא מוסיף. את העותרים בעתירות הראשונה והשנייה ייצגו עוה"ד נדב גדליהו, שמואל הורביץ, אליעזר שופט וינון בראל. את המדינה ייצגה בעתירה הראשונה עו"ד ענת גולדשטיין.