המשרד להגנת הסביבה החל בקידום סטטוטורי של שלושה מתקני השבת אנרגיה מפסולת במרכז הארץ: בצומת מורשה, בחירייה, ובאזור התעשיה הצפוני באשדוד. קידום המתקנים הוא חלק מהאסטרטגיה של המשרד לטיפול סביבתי בפסולת העירונית, במטרה לצמצם את היקף ההטמנה והמפגעים סביבתיים הרבים הנוצרים בעקבותיה, בהיקף השקעות של 4 מיליארד שקל.
בדיון שנערך יום ב', 11.5.20) בוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל) על-פי סעיף 77 לחוק התכנון והבנייה, מליאת הוועדה הודיעה על כוונתה לקדם את שלוש התוכניות למתקני השבת אנרגיה מפסולת במרכז הארץ. תוכניות אלו מצטרפות אל תוכניות נוספות למתקני השבת אנרגיה, שכבר מקודמות בוועדה.
מתקני השבת האנרגיה מנצלים את הערך האנרגטי שבפסולת לצורך יצירת חשמל, ומהווים את החלופה הסביבתית, לצד המיחזור, להטמנת פסולת. על-פי יעדי המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2030,
51% מן הפסולת תמוחזר, 26% בלבד תועבר להטמנה ו-23% מן הפסולת תטופל במתקנים להשבת פסולת לאנרגיה. על-פי נתוני המשרד, כדי להגיע ליעדים אלה, בהתאם לגידול האוכלוסייה והגידול הנלווה בפסולת, עד לשנת 2030 יידרשו 4-3 מתקנים. עד לשנת 2040, לצד הקמת מתקני השבת האנרגיה נוספים, תופסק ההטמנה.
במתקנים ישולבו מערכות רב-שלביות מתקדמות לטיפול באוויר. תקני הפליטה יהיו מבוססים על אמות המידה האירופיות המתקדמות ביותר, והמתקנים יעמדו כולם בחוק אוויר נקי.
מתקני השבת האנרגיה נפוצים מאוד בעולם, וחלקם ממוקמים במרכזי הערים או בסמיכות להן. מדובר על טכנולוגיה משלימה למיחזור, הנחשבת לאחת השיטות המקובלות והנפוצות בעולם לטיפול במרכיבי הפסולת שאינם ניתנים למיחזור.
קידום התוכנית התאפשר לאחר שהמועצה הארצית לתכנון ובנייה, בישיבתה ב-2 בינואר 2018, אישרה את מסמך המדיניות שהכין המשרד להגנת הסביבה בנושא קידום מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת עירונית (מתקנים תרמיים).
באשר לשאר אזורי המדינה: המשרד להגנת הסביבה בחן רשימה ארוכה של אתרים אפשריים, ובכוונתו לקדם תוכניות נוספות - בין אם על-ידו ובין אם על-ידי יזמים פרטיים. המכרזים יקודמו בשיטת PPP, במכרזים משותפים בוועדה הבין-משרדית, בשיתוף עם החשב הכללי במשרד האוצר.
