אלון חסן, לשעבר יו"ר ועד העובדים בנמל אשדוד, ירצה ל-150 שעות שירות לתועלת הציבור. כך קבע (יום ה', 14.5.20) שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע,
יואל עדן. הוא אותת כבר בעת הטיעונים לעונש לפני חמישה חודשים, שזהו העונש הצפוי. המדינה, אשר ביקשה מאסר בפועל, תצטרך להחליט האם לערער על קולת העונש.
בית המשפט העליון הרשיע בדצמבר שעבר את חסן בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור וכן בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד. עדן זיכה את חסן מכל האישומים נגדו, והמדינה לא ערערה על זיכויו מהאישום המרכזי - קבלת שוחד. בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של המדינה באופן חלקי בלבד, והחזיר את התיק לעדן לצורך גזירת העונש.
במקביל לכהונתו כיו"ר ועד העובדים, היו לחסן קשרים משפחתיים, קשרי חברות וקשרים עסקיים עם חברת דנה לוגיסטיקה, אשר פעלה בתחומי הנמל ונתנה שירותים שונים ללקוחותיו. החברה הייתה בבעלותו של
יניב בלטר, ידידו של חסן, ובן-דודו
דוד חסן שימש בה כמנהל בכיר ואמור היה להפוך לשותף בה.
ביהמ"ש העליון הרשיע את חסן בעבירה של מרמה והפרת אמונים בידי עובד ציבור ובעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, משום שבכובעו כיו"ר ועד העובדים - העביר בשנת 2013 לחברת דנה פרוטוקולים של דירקטוריון נמל אשדוד ודוח ביקורת פנימי של הנמל. בכך היה חסן מצוי בניגוד עניינים מובהק בין האינטרס של הנמל, לבין האינטרס של חברת דנה והאינטרס האישי שלו בתוצאות הליך משפטי שנקטה חברת דנה נגד הנמל בעקבות הפסקת ההתקשרות איתה.
חסן הורשע באותן עבירות באישום נוסף - מעורבותו בפרשת "יצואני הגרוטאות". כיו"ר ועד העובדים השתתף חסן בישיבה שנועדה למצוא פתרון לשביתת עובדי הנמל בשנת 2011 ואשר במהלכה הופסקה העמסת הגרוטאות על אוניות. בישיבה זו נכח
אורי בלטר, כאשר באותו שלב הציעה דנה את שירותיה בפיקוח על העמסת הגרוטאות, על-מנת שניתן יהיה לחדש עבודה זו.
בגזר הדין אומר עדן, כי המדינה פירשה בצורה שגויה ואף מרחיקת לכת את פסק הדין המרשיע של העליון, והעלתה בפניו טענות חסרות עיגון. שירות המבחן הציע לבטל את הרשעתו של חסן כדי שלא לפגוע בהמשך העסקתו בנמל, ודיווח שהוא נוטל אחריות על מעשיו.
עוד אומר עדן, כי לנוכח הפער העצום בין כתב האישום לבין ההרשעה, ולאור הליקויים הרבים בהתנהלות המדינה עליהם עמד בפסק הדין, יש להחיל בעת גזירת הדין את כלל ההגנה מן הצדק. הוא מציין, כי חסן לא תכנן את העבירות, לא קיבל טובות הנאה ולא ביצע עבירות מרמה [נראה שכאן טועה עדן, שכן ההרשעות היו במרמה והפרת אמונים - א.ל]. בנסיבות אלו, וגם ללא ההגנה מן הצדק, העונש המירבי אינו יכול להיות מאסר בפועל.
לצד זאת, דחה עדן את בקשתו של חסן לבטל את ההרשעה. מדובר בשני מקרים, בניגוד עניינים שלא היה פעוט ובצורך להרתיע עובדי ציבור אחרים מעבירות דומות. לקולא הביא עדן בחשבון את עברו הנקי של חסן, את הפגיעה הכלכלית הקשה ואת התמשכות ההליכים. הוא נמנע מלהטיל על חסן קנס. את המדינה ייצגו עוה"ד עופרה לוי, עמיחי חביביאן וצחי יונגר , ואת חסן - עוה"ד
אשר אוחיון וחן הולנדר.