הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה (יום ב', 25.5.20) להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%.
על פי התחזית המקרו-כלכלית צפויה התכווצות של 4.5% בתוצר בשנת 2020 (לעומת 5.3% בתחזית מאפריל), וקצב הצמיחה בשנת 2021 צפוי לעמוד על 6.8% (לעומת 8.7% בתחזית מאפריל), בהנחה שלא יהיה גל תחלואה נוסף והחמרה מחודשת של המגבלות.
שיעור האבטלה במחצית השנייה של 2020 צפוי לעלות ל-8.5% (לעומת 8%) ולרדת ל-5.5% בסוף 2021 (לעומת 4%). הגירעון בתקציב הממשלה צפוי לעמוד ב-2020 על 11.5% אחוזי תוצר ויחס החוב לתוצר צפוי לעלות לכ-75%. חטיבת המחקר מעריכה שבתרחיש של התפרצות גל שני של תחלואה ברבעון האחרון של השנה, התוצר ב-2020 צפוי להתכווץ בשיעור חד יותר, של כ-8%, והאבטלה צפויה לעלות ברבעון הרביעי ל-11%.
מבנק ישראל נמסר עוד כי נמשכת מגמת הירידה בסביבת האינפלציה, ובשלב זה לא מסתמנת השפעה אינפלציונית של הפגיעה בהיצע. מדדי מרץ ואפריל היו מעט גבוהים מהצפוי - מדד מרץ עלה ב-0.4% ומדד לחודש אפריל ירד ב-0.3%, אך קצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ירד בחדות לשיעור שלילי של 0.6%, בעיקר לאור תרומה שלילית משמעותית של סעיף האנרגיה.
גם באינפלציה השנתית לפי המדד ללא אנרגיה ופירות וירקות נמשכת מגמת ירידה, ובחודש אפריל היא עמדה על 0.2%. ישנו קושי מתודולוגי בחישוב מדד המחירים לצרכן ובניתוח המשמעות של שינויי המחירים הנמדדים כל עוד המגבלות החמורות על הפעילות הכלכלית מביאות לכך שמוצרים ושירותים רבים אינם נצרכים ולא ניתן למדוד את מחיריהם, וחל שינוי חד בהרכב סל הצריכה של משקי הבית. בציפיות לאינפלציה לשנה ממרבית המקורות נמשכה מגמת ירידה עד אמצע חודש מאי. בימים האחרונים חלה עלייה קלה, אך כולן נמוכות מהיעד.
