רטיבות בקיר, טחב שלא מרפה או ריחות מדכאים מגב ארון עץ - כולם סממנים מדאיגים לנזילת מים בדירה. מלבד הבעיה האסתטית, מדובר בפגיעה אפשרית בתשתית המבנית עצמה, דבר שמחייב פתרון ללא דיחוי.
איתור ללא הימור
אם בעבר נדרש אינסטלטור חצי גאון כדי לזהות מקור נזילת מים, או פשוט לפרק חצי בית עד שמגיעים למוקד המשבר, המציאות המודרנית מציעה לנו זיהוי מדויק של כל דליפה באמצעות כמה טכניקות וכלים חכמים הרבה יותר.
מדידת לחץ - בתהליך הראשון מחוברים שעונים לכל מקור אספקת צנרת חמה או קרה. כך נמצא המערך הפגום בתשתית.
צילום תרמי - מתבסס על זיהוי חום, בדומה למצלמות שנעשה בהן כעת שימוש לאיתור חולי קורונה בין קהל. הבדלי הטמפרטורה מסייעים ליצירת מעין תמונת רנטגן של האזור הנסתר.
מערכת גילוי אקוסטית - פועלת על עקרון דומה לסטטוסקופ של רופא או נקישה על אבטיח בסופר, אבל הרבה יותר משוכללת. האזנה אלקטרונית מסגירה לא אחת את לב הדליפה, בעיקר במקומות מאתגרים כמו מאחורי קירות ומתחת לריצוף.
איתור באמצעות גז - בניגוד למים שנכנעים לחוק הכבידה ואז מצטברים ומפריעים לאיתור, החלפתם בגז (ידידותי לסביבה) מאפשרת מיקוד של הדליפה, וזיהוי ממוחשב שלה על-פי תוואי הצינורות הידוע.
מצלמת סיב אופטי - כמו רופא בחדר ניתוח, כך יכול גם מומחה האינסטלציה להחדיר עדשה זערורית ולצפות בפנים הצנרת. בעיקר במערכות ישנות ניתן לגלות כך חדירת שורשים, סתימות ובעיות בלאי מאפיינות.
גלאי לחות - מזהה נוכחות מים בנקודת בעיה שכבר ידועה למעשה. רמת הרטיבות תשמש לאנליזה במציאת פתרון מיטבי.
שימוש והצלבת תוצאות חכמה בין מכלול כלים חדשניים, מאפשרת היום למעשה לראות דרך קירות ולחזות בדליפות שהיו פעם סמויות מהעין. עלויות בדיקה כזו הופכות אותה משתלמת מאוד לעומת פירוק מיותר בניסיון עיוור למצוא מקור נזילה.
