X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  חדשות / מבזקים
הדיון בעתירות על הרכבת הממשלה [צילום: הרשות השופטת]
נתניהו לאחר השבעת הממשלה [צילום: אלכס קולומויסקי]
פורסמו נימוקיהם של יתר עשרת חברי ההרכב לדחיית העתירות נגד הטלת התפקיד על נתניהו שבעה מביניהם אומרים שלמרות הקושי הציבורי - אין מקום להתערבות שיפוטית חמישה מבין השופטים מדגישים שמדובר בהחלטה פוליטית המשקפת את רצונו של הבוחר חיות, מלצר וברק-ארז: למנוע בחקיקה מצב דומה
▪  ▪  ▪
נתניהו יכול לעמוד בראש ממשלת האחדות; ההסכם הקואליציוני ייבחן לאחר החקיקה
איתמר לוין
בג"ץ אומר שאין עילה משפטית למנוע מנתניהו, בעקבות כתב האישום נגדו, לעמוד בראש הממשלה - וזאת לצד חומרת האישומים והקושי המעשי הנגזר מכהונתו במקביל למשפטו * קובע שקיימים קשיים ניכרים בהסכם בין הליכוד לבין כחול-לבן, אך הזמן לביקורת שיפוטית עליו הוא לאחר אישור החקיקה ולאחר שהסעיפים יבוצעו בפועל * משמעות פסק הדין: הממשלה תצא לדרך - ובג"ץ ידון במקביל בשיטה הדו-ראשית, בחלוקת ראשות הוועדות בכנסת ובהרכב הוועדה לבחירת שופטים
לרשימה המלאה

שופטי בית המשפט העליון יצחק עמית, עוזי פוגלמן, דפנה ברק-ארז, מני מזוז, ענת ברון, ג'ורג' קרא ודוד מינץ סבורים, כי קיים קושי - ואף קושי ממשי - בהטלת הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו, בשל כתבי האישום נגדו. אולם הם אומרים, מדובר בקושי ברמה הציבורית, ולא בכזה המצדיק התערבות של בית המשפט העליון.
הדברים כלולים בנימוקים לדחיית העתירות נגד הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו, אותם מפרסם בג"ץ (יום ד', 27.5.20). העתירות נדחו לפני שבועיים פה אחד בפסק דין של הנשיאה אסתר חיות, ומפאת קוצר הזמן - נימוקיהם של יתר השופטים מתפרסמים כעת. חיות אומרת כי היא מצטרפת לקריאתם של המשנה לנשיאה, חנן מלצר, והשופטת דפנה ברק-ארז לתקן את חוק יסוד הממשלה, כך שנאשם בעבירה שיש עימה קלון לא יוכל להרכיב את הממשלה.

בג"ץ 2592/20, התנועה לאיכות השלטון נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח' / פס"ד משלים
הנימוקים המלאים לדחיית העתירות נגד הטלת הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו ונגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין כחול-לבן
עמית: הדחה בידי בית המשפט

השופט יצחק עמית אומר כי שלושה טעמים מושכים לכאורה לכיוון פסילתו של נתניהו. הטעם הראשון הוא, כי עלולה להיווצר תוצאה אנומלית, בה מי שאינו יכול לשמש בשורה של תפקידים במעלה הפירמידה - החל בתפקיד זוטר וכלה בתפקיד של שר – יכול לכהן בראש הפירמידה בתפקיד ראש הממשלה. הטעם השני הוא, כי חזקת החפות אינה קיימת במישור המינהלי-ציבורי – להבדיל מן המישור הפלילי – שכן הגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה, מהווה ראיה מינהלית ברף גבוה במיוחד.
הטעם השלישי הוא ההיבט הערכי-מוסרי, ולפיו אין זה ראוי ואין זה רצוי מבחינה ציבורית, כי מעל ראשו של ראש ממשלה מכהן יהיה תלוי הליך פלילי. משרתי הציבור ונבחרי הציבור הם נאמני הציבור, ולפיכך טוהר המידות בשירות הציבורי ואמון הציבור שנגזר מתדמיתו של השירות הציבורי, הם שני אבני יסוד של שלטון החוק – מסביר עמית.
למרות קשיים אלו, עמית הצטרף לעמדתה של חיות, ולפיה בניגוד להתערבות בשיקול הדעת במקרים אחרים (שר או ראש רשות מקומית), בענייננו אין מקום להתערב בשיקול הדעת של חברי הכנסת בהחלטה על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה. התערבות בהחלטה המכוננת את הרשות המבצעת "כמוה כהתנגשות חזיתית עם רצון הבוחר כפי שבא לידי ביטוי בהצבעת נציגיו בכנסת" ו"משמעה, הלכה למעשה, הדחה על-ידי בית המשפט של מי שזכה להיבחר כראש ממשלה על-פי רוב קולות חברי הכנסת, חלום בלהות חוקתי שעלול לקלוע את בית המשפט לעין הסערה הפוליטית".

מינץ: המחוקק לא הגביל

השופט דוד מינץ עמד על עקרונות פרשנותם של חוקי יסוד, אשר אינה שונה משיטת הפרשנות הכללית, אך מחייבת התחשבות באופיים המיוחד ומתוך נקודת מבט כוללת ורחבה. לגישתו יש לתת משקל רב ללשון הטקסט החוקתי ולדרך שבה עוצב ההסדר בידי הכנסת בכובעה כרשות מכוננת. בחינת הוראות חוק יסוד הממשלה הוליכה את מינץ אל המסקנה, כי "המחוקק-המכונן בחר שלא לקבוע כל הגבלה על האפשרות להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת הנאשם בפלילים".
הסדר זה, קבע מינץ, הוא הסדר שלם, לפיו כל אחד מחברי הכנסת, שעומד גם בתנאי הכשירות הקבועים בחוק יסוד הממשלה, כשיר לכהן כראש הממשלה וניתן להטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה. אין לקרוא לתוך חוקי היסוד תנאים ומגבלות שאינם נכללים בהם, בפרט נוכח העובדה ששאלת כשירותו של חבר כנסת להרכיב ממשלה ולעמוד בראשה, היא סוגיה משטרית יסודית.
מינץ מדגיש, כי הקביעה לפיה אין כל בסיס משפטי להתערבות בהחלטת חברי הכנסת, אין משמעה מתן הכשר לכך. לגישתו, יש להותיר במישור הציבורי את השאלה בדבר כשירותו של נאשם בפלילים להרכיב ממשלה. בחינת סבירות החלטת רוב של חברי הכנסת להעביר את שמו של נתניהו לנשיא המדינה על-מנת שזה יטיל עליו את הרכבת הממשלה, כמוה, בשיטתנו המשטרית, כבחינת סבירות החלטתם של ציבור המצביעים.
לדברי מינץ, יש לתת משקל כבד להסתמכות של חלק נכבד מציבור הבוחרים על כך שלאחר הבחירות לא תוטל כל מגבלה על יכולתו של נתניהו להרכיב ממשלה. התערבות בכך, לאחר הבחירות, תפגע באופן אנוש בהליך הדמוקרטי, ביציבות ובוודאות, שהן מאבני היסוד של כללי המשחק המשטריים.

פוגלמן: בלב השדה הפוליטי

השופט עוזי פוגלמן הסכים עם דבריה של חיות, לפיהם כי הבדיקה במקרה זה אינה מוגבלת רק לשאלת תנאי הכשירות הקבועים בחוק. בהינתן העיקרון של "כשירות לחוד ושיקול דעת לחוד", שיקול הדעת של הגורם הממנה, במקרה זה חברי הכנסת, נתון אף הוא לבחינה. הטלת הרכבת ממשלה על חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, פוגעת באמון הציבור במשרתיו, ואולי אף במידה חריפה יותר מזו עליה עמד בית משפט זה בפרשת דרעי-פנחסי, בהינתן מעמדו המיוחד.
עם זאת ציין פוגלמן, כי בחירתם של רוב חברי הכנסת לבקש להטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו, אינה החלטה מינהלית כי אם החלטה משטרית ייחודית שמצויה בלב השדה הפוליטי. מכך נגזר ההיקף המצומצם של הביקורת השיפוטית עליה. בשים לב גם לכך שחוק יסוד הממשלה, חזה אפשרות של הטלת הרכבת ממשלה על חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום, אין עילה להתערב בה.
פוגלמן מוסיף: "תפקידו של בית המשפט, שאינו חלק מהליך המינוי, מוגבל לבחינת פעולת הרשות על-פי עילות הביקורת השיפוטית הקבועות בדין. כאשר בית המשפט נמנע מלהתערב בהחלטת הרשות, אין בית המשפט מתכוון לומר, כי ההחלטה טובה וראויה. בית המשפט אומר רק זאת, שהחלטת הרשות אינה נוגדת את הדין... גם אם בתחום המשפט לא נמצאה עילה להתערבות – ועל הקושי המתעורר עמדנו בקול גדול – יוכל הדיון בסוגיה זו להימשך בספירה הציבורית".

הנדל: יסוד דמוקרטי איתן

השופט ניל הנדל מדגיש: "ההחלטה הנידונה של הכנסת אינה החלטה מינהלית. הרשות 'הנבחרת-בוחרת' אינה הרשות המבצעת. שיקול הדעת של חברי הכנסת בבואם לבחור מועמד שעליו ימליצו להרכיב ממשלה ולעמוד בראשה, וכן בבואם לתת אמון בממשלה בהתאם, הוא שיקול דעת רחב. זהו שיקול דעת פוליטי באופיו המורכב משיקולים רבים ומגוונים – קואליציוניים, אידיאולוגיים, ציבוריים, חברתיים, כלכליים ומעשיים. אמות המידה להתערבות בשיקול הדעת של גורם מינהלי אינן חלות עליו, לכל הפחות באופן זהה. פתח ההתערבות הוא צר".
החלטה זו, אומר הנדל, נשענת במהותה על יסוד דמוקרטי איתן. בבסיסה עומד העיקרון הדמוקרטי המרכזי שעליו מבוססת שיטת המשטר בישראל – דמוקרטיה ייצוגית שנציגיה הנבחרים מקבלים החלטות בשם ציבור בוחריהם לפי הכרעת הרוב. ההתמקדות באופיו המיוחד של שיקול דעת הכנסת בסוגיה זו, להבדיל משיקול דעת מינהלי, חושפת את ההבדל המהותי בין מקרה זה לבין מקרים בהם התערב בית המשפט בהעברה מתפקיד של שר וסגן שר שהוגשו נגדם כתבי אישום חמורים בעבירות שחיתות, או בשיקול דעתה של רשות מקומית להעביר מתפקידו ראש רשות שהוגש נגדו כתב אישום חמור.
הנדל מדגיש: "הבחירות הן האירוע המכונן של הפוליטיקה היומיומית. הדמוקרטיה מעלה על נס את השוויון בין כל הבוחרים – קול אחד לכל אחד". שלילת האפשרות מנתניהו לכהן כראש ממשלה בשלב זה, מעוררת קושי משום שלא ניתן לומר, כי השאלה מי יהיה ראש הממשלה לאחר הבחירות נעלמה מעינו של הבוחר. נהפוך הוא: שאלה זו עמדה במרכזן.

ברק-ארז: דרישה לטוהר מידות

השופטת דפנה ברק-ארז הדגישה, כי דחיית העתירות משקפת את התפקיד המצומצם של הביקורת השיפוטית על החלטות של הרוב הפרלמנטרי, ואין בה משום הכשר ערכי לתוכנן. תפקידי מנהיגות, ולא כל שכן תפקיד ראש הממשלה, מחייבים עמידה בדרישות גבוהות של דוגמה אישית וטוהר מידות. לנאשם עומדת חזקת החפות, אולם חזקה זו מקומה בהליך הפלילי. לצידה, במישור הציבורי, מוסיפה לחול הלכת דרעי-פנחסי על מועמדות לתפקיד ראש הממשלה (להבדיל מראש ממשלה מכהן, המועבר מתפקידו אחרי פסק דין חלוט). אולם, על החלטת חברי הכנסת המיישמת אותה, חל מתחם התערבות שיפוטי צר ביותר.
ברק-ארז מציינת, כי ההכרה במתחם התערבות צר זה, אינה מלמדת על כך שחברי הכנסת פועלים בחלל נורמטיבי ולא חלות עליהם חובות. את החלטתם יש לבחון לאורה של חובת האמון החוקתית שבה הם חייבים. עליהם לשקול שיקולים שעניינם טובת הציבור, ובכלל זה טוהר המידות של חברי הממשלה והעומד בראשה.
גם על המועמד לראשות הממשלה מוטלת חובה לשקול אם הגשת כתב האישום משליכה על התאמתו לתפקיד, אלא שחובה זו שייכת לתחום החוקתי והיא אינה נבחנת על-פי אמות מידה רגילות של סבירות. תמיכתם של חברי הכנסת אינה פוטרת את המועמד מהחלטה מקדמית, אם ראוי שיקבל על עצמו כהונה על-רקע הגשת כתב האישום נגדו. היא מציעה להבהיר את המצב המשפטי על-ידי תיקון צופה פני עתיד של חוק יסוד הממשלה.

מזוז: משבר חברתי וכשל מוסרי

השופט מני מזוז אומר כי המציאות בה נאשם בפלילים בעבירות חמורות מתחום טוהר המידות מקים ממשלה ועומד בראשה, מעוררת קושי ציבורי-מוסרי שקשה להפריז בעוצמתו. מציאות כזו משקפת משבר חברתי וכשל מוסרי של החברה ושל המערכת הפוליטית בישראל. אולם בית המשפט אינו יכול להחליף את תפקיד הציבור והמערכת הפוליטית אל מול מציאות כזו.
לדברי מזוז, ההסדר בחוק יסוד הממשלה ובחוק יסוד הכנסת לעניין כשירות והפסקת כהונה של ראש הממשלה, וכשירות חבר כנסת להרכבת ממשלה, הוא ברור וממצה, ואין עסקינן בעניין הנתון לשיקול דעת בית המשפט. לגישתו, שיקול הדעת של חברי הכנסת בהמלצה לנשיא לעניין הרכבת ממשלה - כמו גם שיקול דעתם בהצבעת אמון או בהצבעת אי-אמון בממשלה - עניינו בגרעין הקשה של תפקידם החוקתי-משטרי. שיקול דעת זה הוא פוליטי במהותו ומשקף את "רצון הבוחר" במובנו הבסיסי של מונח זה, והוא לא נתון, ככלל, לביקורת שיפוטית על-פי כללי הביקורת של המשפט המינהלי.
מזוז מוסיף, כי בכל הנוגע לבחינת שיקול דעת זה - חלה דוקטרינת אי-השפיטות המוסדית, אם כי היא אינה שוללת מבית המשפט את האפשרות להפעיל ביקורת שיפוטית באותם מצבים "חריגים ונדירים ביותר" כאמור בחוות דעתה של חיות. לעניין האפשרות לבחון את שיקול הדעת של המועמד עצמו סבר מזוז, כי אין מדובר בהפעלת שיקול דעת של רשות שלטונית אלא בהחלטה אישית.

ברון: כיבוד רצון הרוב גובר

השופטת ענת ברון עמדה על כך שהחלטת חברי הכנסת היא החלטה משטרית במהותה, שביסודה שיקולים פוליטיים מובהקים. החלטה זו מקפלת בתוכה את תמצית הגשמת רצון הבוחר, שכן 72 חברי כנסת, שפעלו מכוח "ייפוי כוח בלתי חוזר" שניתן להם בקלפי, ביקשו מנשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על נתניהו. בהינתן כל אלו, הביקורת השיפוטית על חברי הכנסת כגורם הממנה את ראש הממשלה, שונה באופן מהותי ויסודי מביקורת שיפוטית על החלטה בדבר מינוי שר לממשלה, וגבולותיה צרים במיוחד.
עוד ציינה ברון, כי אין לכחד שהקמת ממשלה בידי מי שתלוי ועומד נגדו כתב אישום חמור אינה מתיישבת עם עקרונות יסוד של הדמוקרטיה הישראלית – ובפרט חובת הנאמנות השלטונית, טוהר המידות בשלטון ואמון הציבור בו. עם זאת, התערבות שיפוטית בבקשתם של רוב חברי הכנסת להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת מסוים, טומנת בחובה פגיעה אנושה בעקרון ריבונות הרוב המונח בליבת הדמוקרטיה. פגיעה בעקרון זה מעמידה בסכנה ממשית את הדמוקרטיה עצמה, ועל כן באיזון בין כוחות אלה – כיבוד רצון הרוב גובר.

סולברג: האמת אינה מושלמת

השופט ג'ורג' קרא אומר גם הוא, כי אין זה ראוי מבחינה ציבורית שחבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות חמורות על טוהר המידות, יקבל לידיו את המנדט להרכיב ממשלה ולכהן כראש ממשלה. עם זאת, משההכרעה הובאה לפתחו של בית המשפט, היא הוכרעה משפטית וכל אשר נקבע הוא, שאין מניעה משפטית, כי הרכבת הממשלה תוטל על נתניהו. הא ותו לא - "דחייתה של עתירה אין בה בהכרח כדי להטביע בה חותם של 'כשרות' במישור הציבורי", מדגיש קרא.
השופט נעם סולברג הסתפק בהסכמה עם חבריו, באומרו שאינו רואה יתרון בליטוש הנמקות, בחידוד הבדלים, ובהכרזות עתידיות. עם זאת, גם הוא מתייחס לשאלה המעיקה – כדבריו - האם ניתן להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירות על טוהר המידות. סולברג מעיר לגבי הפער שבין דברו של המחוקק בספר החוקים לבין ערכי יסוד נעלים, בהתבסס על הכפילות "צדק צדק תרדוף": צדק שמימי וצדק ארצי.
סולברג אומר: "האמת השמימית מציבה סטנדרט אבסולוטי שהאדם אינו עומד בו; החברה האנושית אינה מסוגלת לכלכל את דרכיה לפיו. איננו מלאכי השרת. האמת הצומחת מן הארץ – אינה מושלמת. היא מבטאת את מידת האמת, אך זאת תוך התחשבות במציאות האנושית המתקיימת כאן, על הארץ, במגבלות הכרוכות בכך – כלכלה ופוליטיקה, חברה ומשפט, ושאר אילוצי העולם הזה.
"חברה ללא צדק ויושר, היא חברה מושחתת; חברה ללא צדק ומשפט, מידרדרת אלי אנרכיה ופשע. לכן, הצדק מציל חברה זו. אך צדק אבסולוטי שאינו מתפשר, עלול לרסק את החברה מפני האמת הבלתי-גמישה. הדין בישראל, חקיקת הכנסת, מתווים לנו את תוצאת פסק הדין. הצדק המתחשב במציאות הארצית, והאמת הצומחת מן הארץ – הם ערכי האמת והצדק שעל פיהם אנו פוסקים".

מלצר: לתקן את חוק היסוד

המשנה לנשיאה, חנן מלצר, עמד על כך ששיקול הדעת המוקנה לנשיא המדינה בשלב בו הומלץ נתניהו, הוא מצומצם מאוד ומוגבל לנסיבות מסוימות. ליו"ר הכנסת אין שיקול דעת ביחס לכינוס ישיבה לצורך כינון הממשלה, וממילא הוא חייב לפעול לפי רצון רוב חברי הכנסת – ולכן אין מקום למנוע זאת ממנו, כפי שביקשו חלק מן העותרים.
מלצר גם דחה את הגישה לפיה יש להורות לנתניהו שלא לקבל על עצמו את המינוי, שכן הוא רשאי לכפור באישומים המוטחים בו ולהיאבק על חפותו. אשר לשיקול דעתם של חברי הכנסת, מלצר הסכים עם גישתה של ברק-ארז לפיה על חברי הכנסת חלה חובת אמון, אך לגישתו חובת אמון זו אינה כוללת את שלילת פעילותם הפרלמנטרית החופשית של חברי הכנסת, שהם בבחינת "יחידה חוקתית עצמאית".
לפיכך, עילות התקיפה המינהלית אינן חלות על חברי הכנסת בהתנהלותם מכוח סעיף 10 לחוק יסוד הממשלה (שעניינו המלצה לנשיא ברוב של 61), ולא ניתן לאסור עליהם לחתום על בקשה המציינת חבר הכנסת כמועמד להרכבת ממשלה, אף אם הוגש נגדו כתב אישום. באין מקור הסמכה מפורש לפסילה במקרה דנן, התרופה המשפטית למצב שנוצר היא בתיקון חוקי היסוד לעתיד, ולא בדרך של הוצאת צו כופה בבג"ץ, מוסיף מלצר.

תאריך:  27/05/2020   |   עודכן:  27/05/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
קושי ציבורי בהרכבת הממשלה בידי נתניהו
תגובות  [ 8 ] מוצגות  [ 8 ]  כתוב תגובה 
1
זה מה שקורה כאשר כנופיה של
בני בנקר  |  27/05/20 20:52
 
- }}}3כתבי אישום=נתניהו מגה חשוד
"שופטים בירושלים"  |  28/05/20 08:01
2
ומה הציבור חושב?
יאיר ל  |  27/05/20 20:55
3
באשר למזוז,כהונה בבית המשפט
בני בנקר  |  27/05/20 20:57
4
בל ילמדנו מאזוז על מוסר
חלם של ממש  |  27/05/20 22:15
5
אין טעם אפילו לקרוא
באום  |  27/05/20 22:37
6
תנו לי להסביר לכם
רוני יפ  |  28/05/20 09:01
7
אם שופטי העליון סבורים
אברהם 101010  |  28/05/20 09:29
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איציק וולף
שר הבריאות, יולי אדלשטיין, הודיע על כוונתו למנות כמנכ"ל משרדו את מנהל בית החולים ברזילי, פרופ' חזי לוי    לוי יחליף בתפקיד את משה בר סימן טוב לאחר שמינויו יאושר בממשלה    שר הבריאות הקודם, יעקב ליצמן, מברך על המינוי
איציק וולף
רווחי חברת הנדל"ן שבשליטת יגאל דמרי עמדו ברבעון הראשון של השנה על 24.3 מיליון שקלים    הירידה ברווחיות - למרות עלייה של כ-25% במספר יחידות הדיור שנמכרו ברבעון
איציק וולף
שרת התחבורה אמרה בראיון כי יו"ר כחול לבן "אינו בשל להיות ראש ממשלה"    גנץ קטע בתגובה פגישה שקיים עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו    גורמים בליכוד: הגיע הזמן להפסיק את המתקפות האישיות מכל צד שהוא, הבחירות מאחורינו
איציק וולף
אחרי שסיים את הרבעון הראשון של 2019 ברווח נקי של יותר ממיליארד שקל הודיע בנק לאומי על הפסד נקי רבעוני של 232 מיליון שקלים ברבעון הראשון של 2020    האשראי לציבור נטו הסתכם בסוף הרבעון הראשון בסך של 294.5 מיליארד שקל - גידול של 6.1% על-רקע ניצול מסגרות אשראי וגידול בצורכי הנזילות של הלקוחות
איתמר לוין
קלימי דיין-נג'טולה, בעליה של חנות בבת-ים, עזב את הארץ ב-1987 ומתחילת שנות ה-90 לא שילם את הארנונה עליה    החוב העולה על משווי החנות ועל שווי הדירה שבבעלותו, שגם אותה עיקלה העירייה    גרוסקופף: התוצאה קשה, אך דיין-נג'טולה יכול לבוא בטענות רק לעצמו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il