שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, אייל באומגרט, החליט בצורה יוצאת דופן לבטל הפטר שניתן לחייב - אשר לאחר ההפטר ניסה לקבל החזר מס, שעל זכאותו לקבלו לא הצהיר במהלך הליכי פשיטת הרגל.
רפיק ג'רבאן צבר חובות של 337,000 שקל, וקיבל בינואר אשתקד הפטר לאחר ששילם 60,000 שקל כפי שקבע בית המשפט. במארס השנה ביקש הנאמן, עו"ד
מוטי בן-ארצי, לבטל את ההפטר לאחר שהתברר, שלזכות ג'רבאן עומדת יתרת זכות של 25,000 שקל ברשות המיסים בגין השנים 2015-2014. מדובר בתקופה שלפני צו הכינוס, ולכן - טען בן-ארצי - הכספים שייכים לקופת הכינוס. לדבריו, עובדה זו נודעה לו כאשר רשות המיסים ביקשה את הסכמתו להסרת העיקול שרבץ על ההחזר כחלק מהליכי פשיטת הרגל. ג'רבאן טען, שרואה החשבון שלו הוא שפנה לרשות המיסים ולכן מעשיו היו
בתום לב, וכי בן-ארצי אף הסכים לשחרר את הכסף.
באומגרט קיבל (22.5.20) את בקשתו של בן-ארצי באומרו: "החייב פעל עצמאית, במודע ובמתכוון, תוך שהוא מפעיל בעלי מקצוע המתמחים בדבר, לשם קבלת החזרי מס הכנסה. הלכה למעשה חובה הייתה על החייב, בעודו בהליך לפעול כאמור. עצם העובדה, שהחייב פעל לקבלת החזר ממס הכנסה לאחר קבלת ההפטר החלוט, היא המלמדת על כוונת המכוון לפעולה בחוסר תום לב הטומנת בחוּבּהּ העלמת נכסים מקופת הכינוס ובסופו של יום מהנושים. החייב אינו יכול לטעון להסתמכות. פעולותיו, לאחר מתן צו ההפטר הן המלמדות על חוסר תום הלב והניסיון לנצל לרעה את ההליך.
"על החייב, גם לאחר מתן ההפטר, לסייע במימוש נכסיו וחלוקתם. המסקנה הנובעת מהתנהלות החייב היא, כי בעודו בהליך בחר, ביוזמתו, שלא לפעול למול מס הכנסה להגשת דוחות וקבלת החזרים, אלא המתין עד לקבלת ההפטר החלוט ואזי פעל לקבלת ההחזר בניסיון להעלימו מהנושים". באומגרט ביטל את ההפטר, קבע שהזיכוי יועבר לקופת הנושים והותיר לשיקול דעתו של בן-ארצי האם לבקש לאחר מכן לחדש את ההפטר.
