X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  חדשות / מבזקים
הוועדה המשותפת ממליצה להאריך את תוקף חוק האזרחות והכניסה לישראל בשנה נוספת מרכז עדאלה: "לא יכול להיות שחוק דרקוני, גורף וגזעני כזה יישאר בספר החוקים כחוק זמני במשך 17 שנים ברציפות"
▪  ▪  ▪
[צילום אילוסטרציה: עבד ראחים חטיב/פלאש 90]

הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון וועדת הפנים והגנת הסביבה ממליצה (יום ב', 1.6.20), ברוב קולות, למליאת הכנסת להאריך את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) בשנה נוספת, עד 16.6.21.
החוק נחקק בשנת 2003, בימי האינתיפאדה השנייה, ונקבעו בו הוראות המגבילות את שר הפנים במתן אזרחות ורישיונות לישיבה בישראל במקרים של איחוד משפחות, וכן מגבלות על מתן היתרי שהייה בישראל במקרים של איחוד משפחות והיתרים הניתנים בסמכות המפקד הצבאי. זאת, נוכח עמדת גורמי הביטחון, לפיה בעשרות פיגועי התאבדות שהתרחשו באותם ימים, הסתמנה מעורבות גוברת והולכת של פלשתינים שהם במקור תושבי יהודה, השומרון וחבל עזה, הנושאים, בעקבות הליכי איחוד משפחות, תעודות זהות ישראליות המאפשרות להם תנועה חופשית בין שטחי הרשות לישראל.
בחוק נקבע מנגנון המאפשר את הארכת תוקפו של החוק בצו של הממשלה, באישור הכנסת, לתקופה שלא תעלה על שנה. מאז שנת 2004 ועד לשנת 2015 נדונו בקשות הממשלה להארכת תוקפו של החוק בפני מליאת הכנסת בלבד, ובסיום הדיון הצביעה המליאה על הארכת תוקפו של החוק.
במחצית שנת 2015, על-מנת לאפשר קיום דיון מעמיק יותר בבקשת הממשלה להארכת תוקפו של החוק, החליטה ועדת הכנסת, כי בטרם יבוא הצו לאישור מליאת הכנסת, תדון בו ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה, שתגיש המלצותיה למליאת הכנסת.
הדיון הסוער היום נפתח בדבריו של יו"ר הוועדה, ח"כ צבי האוזר, שאמר: "אני רוצה להזכיר לחברים שהוראת השעה מגבילה את שיקול הדעת של שר הפנים לתת אזרחות ורשיונות ישיבה בישראל במקרים של איחוד משפחות עם תושבי יו"ש, עזה ומספר מדינות נוספות. יש לחוק חריגים וסייגים לגבי תושבי האזור מגיל 35 ומעלה, או תושבת שמלאו לה 25 ומעלה, וכן היתרים לילדים עד גיל 14 והסדרים לצעירים בני 14-18 ואף היתרים הומניטריים.
"הדיון כאן הוא בהתנגשות בין הזכות להקים משפחה אל מול הזכות לחיים שעלולים להיפגע מהטרור. אומנם הקמת משפחה היא זכות חוקתית, אך בית המשפט נתן דעתו שאין חובה לקיים זכות זו דווקא בישראל, ולמיטב ידיעתי התופעה של מימוש זכות זו שלא בישראל איננה שכיחה".
עו"ד נעמה פלאי מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין הזכירה כי מעבר לחריגים ותיקונים שנעשו בחוק, היו עוד הקלות נוספות שנעשו על-פי שיקול דעת שר הפנים לאורך השנים. החוק נבחן כל שנה מחדש, הן בהקשר של הקלות אפשריות והן בהקשר הסיכון הביטחוני הנובע מאוכלוסייה זו, וכך, למשל הוחלט על תיקון תקנות אשר מאפשרות ביטוח בריאות ממלכתי גם למי שאין לו היתר ישיבה.
חברי הוועדה ביקשו מעו"ד פלאי נתונים עדכניים על היקפי הבקשות, וזו השיבה כי בעשור האחרון הממוצע השנתי היה כ-800 בקשות, ובשנתיים האחרונות יש כאלף בקשות בשנה. בניכוי סירוב על-רקע פלילי, ביטחוני, ביגמיה ואי-קיום מרכז חיים, נבחנו 22 אלף בקשות במהלך השנים, וכ-9,200 קיבלו היתר שהייה ועוד כ-3,600 מחזיקים ברישיונות לישיבה ארעית.
יו"ר הוועדה ביקש מנציג משרד ראש הממשלה להתייחס לתכלית הביטחונית של הבקשה, וזה השיב כי "משנת 2003 אנחנו מגבשים מדי שנה חוות דעת מקצועית לגבי הסיכון מאוכלוסיית איחוד המשפחות. אני מזהים בהם, גם כיום, זיקה ערכית וזהותית למדינות מהן הם באים, ומכאן שגם יש להם פוטנציאל מוגבר לסייע לארגוני הטרור, תוך ניצול הנגישות שלהם לנוע בתוך ישראל, וארגוני הטרור יודעים זאת ורואים בהם מאגר נוח לגיוס. דור ב', הילדים של איחוד המשפחות, מיוצגים אפילו יותר במסגרת המעורבות בטרור מאשר ההורים. הזיקה שלהם הופכת אותם לרגישים מאוד למתרחש בזירה הפלשתינית, והיות שאנו מזהים כי הן ביהודה ושמרון והן בעזה יש נפיצות גדולה כעת, אנו מזהים אותם כפוטנציאל מוגבר לסיוע לטרור ועל כן ממליצים להמשיך בהוראת השעה".
ח"כ מרב מיכאלי (העבודה): "המציאות היא שמאז שנת 2007 החוק עצמו לא תוקן, גם אם ניתנו הקלות בהיתרים לאחר ביקורת שיפוטית. אי-אפשר להטיל הגבלות כאלה על אזרחים ישראלים, וזה המקרה עם אלה המוגדרים דור ב', ואנו מנהלים את הוויכוח הזה כל שנה בוועדה זו".
ח"כ אבי דיכטר (הליכוד): "אם דור ב' ביצע מעורבות בטרור, אז ברור שהמערכת טעתה ויצרה מחבל, אזרח ישראלי כחול-לבן, כתוצאה מהיתרים שנתנה להוריו. 19 שנים חלפו מהפיגוע בדולפינריום והמחבל שהסיע את המתאבד בפיגוע זה קיבל תושבות קבע בישראל. החוק הזה נועד לבלום מעורבות בטרור, ולשמחתנו כרגע אין גל כזה, אבל היה גל כזה בזמנו והוא התפתח שוב ב-2015. החוק הזה עוסק קודם כל באיום, שביכולתנו כמחוקקים לבלום אותו, ואני אומר לכם שהוא טכניקה יעילה ביותר לסיכול פיגועים. האיום הוא דבר שיימשך עד שיהיה שינוי דרסטי ביהודה ושומרון ובעזה. אומר נציג שב"כ שהצפי של מערכת הביטחון הוא להתחממות וכולנו מבינים בגין מה. כל עוד האיומים לא רק נמשכים אלא גם מתגברים, בטח עם הודעת נשיא הרשות הפלשתינית על הפסקת התיאום, אני ממליץ לוועדה להאריך את הוראת השעה ולשקול אם יש מקום לחקיקת קבע".
עו"ד סאוסן זהר, מרכז עדאלה: "זהו אחד החוקים הגזעניים ביותר בספר החוקים הישראלי. אין כיום מדינה דמוקרטית אחרת שיש בה חוק כזה, שמגדיר קבוצה שלמה כאויב ואיום, מבלי לבצע בדיקה פרטנית לכל בקשה, כפי שהיה המצב לפני 2003. יו"ר הוועדה ציין שקרא את העתירות ואת פסקי הדין בהרכב המורחב, ואמנם נדחו העתירות, אבל זמניותו של חוק הזה והיותו הוראת שעה הייתה בלב הקביעה של דעת הרוב. לא יכול להיות שחוק דרקוני, גורף וגזעני כזה יישאר בספר החוקים כחוק זמני במשך 17 שנים ברציפות. הערות עו"ד פלאי מחזקות שאפשר וצריך לעשות בדיקות פרטניות ואין צורך באיסור גורף. הנתונים של 2020-2019 הם נתונים אפסיים מבחינה ביטחונית ומאשרים שלא צריך להאריך את החוק הזה, אלא להפסיק אותו או לפחות להביא אותו לדיון מעמיק של חקיקה קבועה בשלוש קריאות. החוק הזה צריך להיבחן לא בתור מדיניות הגירה, כאפשרות להכניס זרים למדינת ישראל, אלא במשקפיים של הפגיעה החוקתית באזרחים הערבים בישראל שמבקשים לממש את זכותם לאחד את משפחתם ולהינשא למי שהם רוצים".
עאליה זועבי ממרכז מוסאוא אמרה: "אין פה הסבר מפורט לאיך קובעים שאדם הוא סיכון ביטחוני. על סמך מה 30 אלף איש מוגבלים בתנועתם ולא יכולים להתקבל לעבודה? אפילו תהליך קבלת האזרחות של אותם ילדים הוא ארוך ויקר". עו"ד דניאל שנהר, המוקד להגנת הפרט, ביקש מחברי הוועדה להציע לכנסת לתקן את החוק ולא רק לאשר את הצו שבפניה, תוך בחינה של החרגות מסוימות, כגון קטינים או שמי שבמשך 10-5 שנים לא הייתה עמו כל בעיה, כבר לא יוגבל ע"י החוק.
ח"כ מיכאלי: "מטרת הקמת הוועדה המשותפת הייתה לבחון את הדברים לגופם, וגם מי שסבור שאין מנוס מבחינה ביטחונית, והרקע והסכסוך לא השתנו, לבחון האם אין מקום לשנות לפחות את הקריטריונים המאוד מחמירים גורפים ופוגעניים? האם אין מקום לשנות לפחות אותם? לא יכול להיות שאין מקום לדון בהם במשך 17 שנה.
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "כאשר אנו אומרים שמדובר באחד החוקים הגזעניים ביותר, הדיון היום ממחיש את האמירה הזו, ודבריו של ח"כ דיכטר מסכמים הכל. מדובר באיום קבוע, איום תמידי, ואל תדברו איתנו על הזכות לחיים לכולם. גם אנחנו בעד זה, בלי הבדל, אבל כשזה מגיע לערבים פלשתינים, אתם נאלמים דום. כשמישהו מתחתן אז הוא צריך לחשוב במונחים של האם דור ב' יבצע פיגוע? הוא עושה את זה כי זכותו להתאהב ולהתחתן. שמונה שופטים מתוך ה-11 קבעו שיש פגיעה יסודית בזכות חוקתית. שישה דחו את העתירות רק כי מדובר בצו זמני. אין מה להשוות בין שנים 2004-2003 לבין 2020. הנתונים כיום כמעט אפסיים, ומעידים כאלף עדים שאין מצב ביטחוני שמצדיק היענות לבקשה. 1,600 משפחות שהתחתנו לפני 2003 שלא מקבלות אישור קבוע, שאין אפילו אחד מהם שהסתבך בעבירה כלשהי במשך כמעט 20 שנה. צריך להתבייש שהחוק הזה עדיין בספר החוקים, ומבקשים שלא תאשרו כל בקשה מראש אלא תעברו לבדיקה פרטנית, מקרה מקרה, ולא להגדיר כך את כל הקבוצה. זו גזענות לשמה ולכך לא נסכים".
יו"ר הוועדה האוזר סיכם: "דנו כאן בהתנגשות בין שני עקרונות יסוד: אחד המעוגן במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - הזכות להקים משפחה, ומולו עקרון יסוד של הזכות לחיים וביטחון של האזרחים החשופים לטרור. על-פי מה ששמענו, הוראת השעה מגבילה ולא חוסמת את אפשרות קיום הזכות, ועובדה שאושרו למעלה מ-50% מהבקשות שנבחנו לפי חוק זה לאורך השנים".
"עם זאת, שמענו גם כי להוראת שעה זו תכלית ביטחונית המצדיקה את המשך הארכת תוקפה. זאת בשל אפשרויות מוכחות, חוזרות ונשנות, בשנים האחרונות של הסתייעות בבני משפחה המנצלים את חופש התנועה לביצוע פיגועי טרור. רמת מעורבותם בטרור של אותם אנשים שמחליטים להגר מ'האזור' לתוך מדינת ישראל היא חריגה באופן משמעותי וכך גם רמת העוינות. התופעה הזו נדונה בשתי עתירות לבג"ץ, 11 שופטים דנו בכל פעם בעתירות הללו בדיון מעמיק וחשוב על ההתנגשות שבין זכויות האדם. הם מצאו שהשיקול הביטחוני הוא שיקול דעת מכריע וכי הזכות לביטחון ולחיים גוברת על הזכות למימוש נישואים ומשפחה. אני חוזר על דבריו של השופט מלצר מהדיון בבג"ץ כי 'מוטב להישמר מאשר להצטער' ומעלה את הצו להצבעה".
הוועדה הצביעה וברוב קולות של חמישה תומכים אל מול שני מתנגדים, המליצה למליאת הכנסת להאריך את תוקף החוק בשנה נוספת, כאמור. בקשה של ח"כ סעדי לדיון מחדש נדחתה בהמשך, ברוב קולות, של ארבעה מתנגדים לדון בה אל מול תומך אחד.

חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג 2003 - הארכת תוקף / הצעה להחלטה
סדר יום הממשלה ונוסח הצעות ההחלטה יהיו נכונים למועד פרסומם ועשויים להשתנות בהתאם לנסיבות ולצרכים השונים. החומר מפורסם על דעתם של השרים מגישי ההצעות (10 עמ')
הנדון: צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף), התש"ף–2020 / סקירה
הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת הפנים והגנת הסביבה מתכנסות לדיון בהארכת תוקף חוק האזרחות והכניסה לישראל. צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק) התש"ף-2020. בצו מבקשת הממשלה להאריך בשנה נוספת את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, הקובע איסורים והגבלות על מתן אזרחות, רישיונות ישיבה והיתרי שהייה במקרים של איחוד משפחות של אזרחים או תושבים ישראלים עם תושבים מאזור יהודה ושומרון וממספר מדינות ערביות. מצ"ב סקירת הייעוץ המשפטי לוועדה בנושא ()
תאריך:  01/06/2020   |   עודכן:  01/06/2020
+ישראל לא תאפשר תנועת שיטור פלשתיני חמוש ללא תיאום
23:17 01/06/20  |  עידן יוסף

‏ישראל הודיעה לרשות הפלשתינית כי לא תאפשר לה לנייד ולשנע כוחות ביטחון חמושים פלשתינים ממקום למקום ללא תיאום ביטחוני.

+צה"ל הונחה להיערך לסיפוח הישראלי
18:55 01/06/20  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה

שר הביטחון, ראש הממשלה החליפי בני גנץ, הורה לרמטכ"ל להאיץ את היערכות צה"ל לקראת הצעדים המדיניים שצפויה ישראל לבצע ביהודה ובשומרון  ▪  יוקם צוות משולב במשרד שירכז את ההמלצות בהיבטים האופרטיביים של המהלכים שעל הפרק באיו"ש וברצועת עזה

הרמטכ"ל כוכבי. יאיץ ההיערכות [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
האם הסיפוח יתרחש ביולי [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 אבי דיכטר / Avi Dicter  אבי ניסנקורן / Avi Nisankorn  אהוד יערי / Ehud Yaari  אוסאמה סעדי / Osama Saadi  אופיר אקוניס / Ofir Akunis  אופיר כץ / Ofir  Katz  אורי מקלב / Uri Maklev  אוריאל מנחם בוסו / Uriel Busso  אורית פרקש-הכהן / Orit Farkash-Hcohen  אורלי לוי-אבקסיס / Orly Levi-Abekasis  אורנה ברביבאי / Orna  Barbivai  איילת שקד / Ayelet Shaked  אימאן ח'טיב יאסין / Iman  Khatib Yassin  איסמעיל הנייה  איתן גינזבורג / Eitan  Ginzburg  אלון שוסטר / Schuster Alon  אלי כהן / Eli Cohen  אמיר אוחנה / Amir Ohana  אסף זמיר / Asaf Zamir  אריה מכלוף דרעי / Aryeh  Machluf Deri  בועז טופורובסקי / Boaz  Toporovsky  בני גנץ / Benny  Gantz  בנימין נתניהו / Benjamin  Netanyahu  גבי אשכנזי / Gavriel  Ashkenazi  גדי דסטה יברקן / Gadi Desta  Yivarken  גדעון לוי / Gideon Levi  גדעון משה סער / Gideon  Sa'ar  גילה גמליאל / Gila  Gamliel  גלעד מנשה ארדן / Gilad  Erdan  דוד אמסלם / David Amsalem  דוד  ביטן / David Bitan  ווליד טאהא / Waleed Taha  ולדימיר בליאק / Vladimir Beliak  זאב אלקין / Ze'ev Elkin  חאלד משעל / Khaled  Mashal  חאלד משעל  חיים כץ / Haim Katz  טור פז משה  יאיר לפיד / Yair  Lapid  יואב גלנט / Yoav Galant  יואב סגלוביץ' / Yoav Segalovich  יואב קיש / Yoav Kish  יואל (יולי) אדלשטיין / Yoel Edlshtein  יוראי להב הרצנו / Yorai  Lahav-Hertzano  יזהר שי / izhar  shay  יעקב ליצמן / Yaakov Litzman  יפעת שאשא-ביטון / Yifat  Shasha-Biton  ישראל אייכלר / Yisrael  Eichler  ישראל כץ / Israel  Katz  מאי גולן / May  Golan  מאיר כהן / Meir  Cohen  מאיר פרוש / Meir Porush  מוחמד דף  מוסא אבו-מרזוק / Musa  Abu Marzook  מיכאל  מלכיאלי / Michael Malkieli  מיכאל מרדכי ביטון / Michael Mordechai Biton  מיכאל מרדכי ביטון / Michael  Biton  מירב כהן / Meirav  Cohen  מירי  רגב / Miri Regev  מכלוף מיקי זוהר / Miki Zohar  מרב מיכאלי / Merav  Michaeli  משה ארבל / Moshe Arbel  משה גפני / Moshe Gafni  משולם נהרי / Meshulam Nahari  מתן כהנא / Matan  Kahana  ניסים ואטורי  נפתלי בנט / Naftali  Bennett  סעיד  אלחרומי / Said Elharumi  עודד גרנות  עודד פורר / Oded Forer  עודה איימן / Ayman  Odeh  עומר ינקלביץ'  עופר כסיף / Ofer  Cassif  עמיר ארמונד פרץ / Amir  Peretz  צבי יחזקאלי  צחי הנגבי / Tzachi  Hanegbi  ציפי חוטובלי / Tzipi  Hotovely  קארין אלהרר / Karin  Elharar  ראמי חמדאללה / Rami  Hamdallah  רות וסרמן לנדה / Ruth Wasserman Lande  רם בן ברק / Ram  Ben Barak  רפי פרץ / Rafi  Peretz  שלמה קרעי / Shlomo  Karhi  שרן השכל / Sharren Haskel
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
22 אלף פנו לאיחוד משפחות; כמחציתם אושרו
תגובות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  כתוב תגובה 
1
איך אישרו ל12000 מחבלים
מה??  |  1/06/20 16:50
2
מדינה יהודית
קיבוצניק  |  2/06/20 06:17
3
כל עוד שמדינת ישראל קיימת
בן נאמן  |  2/06/20 07:21
4
כל עוד שמדינת ישראל קיימת
בן נאמן  |  2/06/20 07:21
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות ישראלי-פלשתיני
אליקים העצני
אם אומרים 'תיווך', הכוונה היא בין ישראל לערבים ואמריקה באמצע    כאן לא היה תיווך, כי אין צד ערבי    ההתחייבות הישראלית היא במישרין אך ורק מול ארה"ב
איתמר לוין
סיפוח ביהודה ושומרון לא יתן מבחינה משפטית ומדינית שום דבר שלא ניתן להשיג בדרכים פחות פרובוקטיביות, ויגרום למשק נזק אדיר כאשר הוא מצוי במשבר הקשה ביותר מזה 70 שנה
איציק וולף
הנתיחה שלאחר המוות שבוצעה לגופתו של הצעיר הפלשתיני שנורה למוות אתמול סמוך לשער האריות על-ידי שוטרי מג"ב העלתה כי שני קליעים פגעו בגופו וגרמו למותו    לא נמצאו פגיעות ברגליו
בנט, שקד וליברמן יודעים היטב כי נתניהו לא באמת מתכוון לספח ולו מילימטר אחד של אדמה, ושלמעשה מדובר בתרגיל פוליטי ששירת אותו בכך שסיפק לו תירוץ מושלם להעיף אותם מהממשלה    התרגיל בנוסף משרת את טראמפ שעל-מנת להיבחר זקוק לאוונגליסטים, אשר דוגלים בסיפוח, וכל עוד הרעיון מפומפם בישראל הם שמחים על כך שזה נעשה בזכות תוכנית המאה של הנשיא שלהם
יוני בן-מנחם
מתחם הר-הבית נפתח הבוקר מחדש לתפילת מוסלמים וביקורי ישראלים לאחר סגירה ממושכת בגלל הקורונה. הפלשתינים זועמים על ירדן שהסכימה לסגירת המתחם ונערכים לחדש את קמפיין "השחר הגדול", המתיחות גוברת גם לקראת הסיפוח הצפוי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il