הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין הצורך להכריז על מצב חרום, בראשות ח"כ צבי האוזר, דנה (יום ג', 2.6.20) בהחלטת הממשלה מיום 13.04.20, להציע לכנסת לחזור ולהכריז על מצב חרום.
בתאריך 17.02.20 הכריזה הכנסת על מצב חרום לארבעה חודשים, עד ל-17.06.20, ותקנון הכנסת קובע כי על הוועדה להביא את המלצותיה לחידוש מצב החרום עד 14 יום לפני סיום מצב החרום (כלומר, עד ה-3 ביוני).
ח"כ האוזר פתח את הדיון ואמר: המדינה במצב חרום מ-1948 ועד היום. ככלל, לעצם קיומו של מצב החרום יש שתי השלכות עיקריות: הראשונה, מתן אפשרות לממשלה להוציא תקנות לשעת חרום, שהן הלכה למעשה עוקפות חקיקה בכנסת, ותוקפן מוגבל לשלושה חודשים. ההשלכה השנייה היא צווים וחוקים אשר תוקפם תלוי בקיומו של מצב החרום, ואי הארכת ההכרזה תביא לביטולם. בשנים קודמות, עיקר הדיון נגע לחוקים והצווים שהוצאו מתוקפם, ונעשה מאמץ ע"י הכנסת וע"י הממשלה, לצמצמם, כאשר ב-2009 היו בתוקף 9 חוקים ו-165 צווים, וכיום ישנם 5 חוקים ו-21 צווים. מוקד הדיון היום יהיה בעניין התקנות לשעת חרום, שכן ב-15 השנים האחרונות עשתה הממשלה שימוש בכלי זה בשני אירועים בלבד, כלומר שימוש חריג ביותר, ואולם מאז ההכרזה האחרונה על מצב חרום, לפני 4 חודשים, התפרצה מגיפת הקורונה והממשלה התקינה 38 תקנות שעת חרום בתקופה זו. יצוין שחלק מהזמן אולי הייתה לזה הצדקה, שכן הכנסת לא הייתה פעילה, אך בכל מקרה, זה מצב צורם במידה מסוימת בו הרשות המבצעת הופכת לרשות המחוקקת. על-פי החוק יש לחברי הכנסת סמכות לבטל תקנות שעת חרום אך אין בסמכותם לשנות אותן. העובדה שהכנסת לא יכולה להפעיל שיקול דעת מהותי, אלא רק לבטל או לאפשר קיום, זה הליך שהייתי מגדיר אותו גם כצורם.
עו"ד עידו בן-יצחק, מצוות הייעוץ המשפטי לוועדת החוץ והביטחון, אמר: הכמות הגדולה של תקנות שעת החרום עוררה בנו את השאלה האם המנגנונים שמפקחים על התקנות האלה הם אפקטיביים. בהחלט יכול להיווצר מצב שחבר כנסת סבור שהתקנה בכללותה מוצדקת, אבל פרט מסוים בתוכה דורש התאמה, ואין לו את המנגנון לבצע תיקון. ראינו גם שהתקנות הבודדות שכן הגיעו להחלפה בחקיקה, לכנסת ודאי היה מה להגיד עליהם, למשל נושא נתוני המיקום שביקשה המשטרה, באיכוני שב"כ, בחקיקה בעניין מעצרים וכו'. יש היום בחוק מנגנונים המאפשרים לממשלה לקבל החלטה מיידית בעת צורך, ולהביאם לאישור הכנסת לאחר מכן - כך נעשה עם צווי 8 או עם הכרזה על מצב מיוחד בעורף - הממשלה מחליטה ויש לה לוח זמנים להגיע לכנסת, במקביל לביצוע ההחלטה.
עו"ד איל זנדברג, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "בקשת הממשלה להאריך את מצב החרום לשנה שלמה, אינה מבוססת בהכרח על מצב הקורונה, אלא על הצורך הביטחוני להפעיל סמכויות התלויה בקיומו של מצב החרום. ההכרזה על מצב החרום מקימה סמכות לממשלה להתקין תקנות שעת חרום, ואין פה מחלוקת בין הרשויות - אנחנו מבינים את החריגות של הכלי הזה ומשתמשים בו בזהירות מרובה לאורך השנים. במקרים בהם היו כלים משפטיים אחרים, כמו למשל צו בריאות העם, עשינו שימוש בהם, אך משנמצא שיש צורך ואין לו מענה בחקיקה, ובתקופה זו גם לא הייתה כנסת פעילה בחלק מהזמן, המענה המשפטי היה תקנות שעת החרום. הצורך נבחן בכל תקנה ותקנה ויש הנחיית יועץ משפטי לממשלה בנושא וההוראות שם ברורות. אושר רק מה שחשבנו שעומד בכל אמות המידה שבחוק היסוד.
"אנחנו פועלים באופן ברור וחד כדי שכל הסמכויות שמשרדי הממשלה צופים שיידרשו להן להתמודדות עם המגיפה, ינוסחו בחקיקה ויובאו בפני הכנסת. בכל תחום יהיה חוק עם מסגרת ועם מנגנון. תהיה תשתית להפעלת הסמכויות, מבלי שהאפשרות תקום עד להכרזה הרלוונטית.
משרדי הממשלה השונים דיווחו לחברי הוועדה הן על החוקים והצווים שבאחריות משרדם, אשר תוקפן מותנה בקיומו של מצב החרום, והן דיווחו על תקנות שעת החרום אשר התקינה הממשלה ובאחריות המשרד. בעוד שכל המשרדים אמרו כי החקיקה המסדירה את תקנות שעת החרום כבר הונחה בכנסת הוא נמצאת בהליכי גיבוש מתקדמים, לא ידעו לספק לוח זמנים באשר לחוקים והצווים אשר תוקפם מותנה בהכרזה על מצב החרום.
חברי הוועדה כולם מחו על כך שלמעשה אין להם ברירה אלא לאשר את ההארכה, ודנו בשאלה מה יניע את הממשלה לקדם באופן יעיל יותר את ניתוק החקיקה ממצב החרום - האם הארכת מצב החרום לתקופה קצרה יותר מהשנה המבוקשת ע"י הממשלה, האם דיונים דכופים של הוועדה, או מנגנון אחר. חברי הכנסת קארין אלהרר ויואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם) סברו שניהם כי גם הארכה ב-11 חודש במקום שנה תשלח מסר ציבורי של ריבונות הכנסת ופיקוח על הממשלה. חברי הכנסת יאיר גולן (מרצ) וגדעון סער (הליכוד) סברו שניהם כי נושא החקיקה ממילא ייקח שנה, ולכן מוטב להאריך לכל התקופה המבוקשת ולאפשר פיקוח וקידום חקיקה מעמיקים.
יו"ר הוועדה, ח"כ האוזר, סיכם את הדיון ואמר: "בניגוד לגל הראשון של הקורונה, אשר היווה הפתעה, והכנסת לא הייתה פעילה, הרי שבתרחיש של גל שני אין הפתעה והכנסת פעילה. רשמנו לפנינו את הבהרת הייעוץ המשפטי לממשלה שהם ערוכים לקראת אפשרות של גל שני של קורונה וינקוט בכל הצעדים כדי להשתדל ולהימנע מלעשות שימוש נרחב בתקנות שעת החרום.
"הוועדה תפנה לכל משרדי הממשלה הנוגעים בחוקים וצווים שתוקפם תלוי בהכרזה על מצב החרום, בדרישה להעביר תוך שבועיים את לוח הזמנים אשר דרוש להם על-מנת להביא את אותם חוקים וצווים לכנסת.
"בכוונתי להקים ועדת משנה לוועדה משותפת זו, בה יהיו חברים מספר חברי כנסת, אשר יבחנו באופן עקבי ביטול צווים וחוקים על-מנת להפסיק עם הארכת מצב החרום בכל שנה. בשים לב לכל אלה, אני מבקש להעמיד להצבעה את בקשת הממשלה להאריך את מצב החרום בשנה.
הוועדה החליטה, כאמור, ברוב קולות של 7 תומכים למול 3 נמנעים וללא מתנגדים, להמליץ למליאת הכנסת לשוב ולהכריז על מצב חרום עד לתאריך 03.06.21.
