דרמה בוועדת הכלכלה. לאחר שלא קיבלה מענה לבעיות שונות שעלו כתוצאה ממעבר לשימוש בישומונים מתקדמים לתשלום עבור תחבורה ציבורית באמצעות הטלפונים הסלולריים, ביקש היו"ר
יעקב מרגי מן
הרשות הארצית לתחבורה ציבורית להקפיא את הישום שתוכנן ל-1 ביולי, ולקדם את הנושא בחקיקה ראשית ולא באמצעות צווים ותקנות.
מרגי העיר לראש הרשות,
אמיר אסרף, על כך שהנושא לא קודם מול רשות התחרות ועל כך שלא ניתן מענה לסוגיות רבות ובהן פרטיות הנוסעים המשתמשים.
במהלך דיון בנושא הפעלת יישומונים מתקדמים בתחבורה הציבורית, הוצגו עמדות משרדי התחבורה והאוצר בעניין. כמו-כן כן עלו טענות הקשורות לעניין הגנה על פרטיות האזרח והפערים בתשלומים ועלויות הנסיעה בין אוכלוסיות שונות בחברה.
בהודעת הסיכום, אמר יו"ר הוועדה: "אין ספק כי עם קידום מהלכי התייעלות עולות שאלות קשות בנושאי הגנת על הפרטיות, שאלות מימון ועלויות, והחשש כי רפורמה זו מייצרת פערים בין אוכלוסיות במדינת ישראל. בוועדה הוצגו המון גמגומים ולא התקבלו הבהרות בשאלו מהויות אלו.
"הוועדה רואה בחומרה כי נושא מהותי ורגיש זה לא קודם בתיאום עם רשות הגנה על הפרטיות. הוועדה סבורה כי יש להעביר נושא זה בחקיקה ראשית. לאור האמור, הוועדה קוראת ל
משרד התחבורה להקפיא את את התקדמות הפעלת היישומונים עד להסדרת נושא הפרטיות, ובמקביל לוודא כי עם הפעלת היישומים ע"י המגזר הפרטי יופעל באותו מועד הישומון הציבורי של משרד התחבורה".
כמו-כן, הוועדה דורשת ממשרד התחבורה להעביר אליה בכתב את השפעה הכלכלית על הצרכן עם המעבר לתשלום בישומונים, תוך כדי שימת לב למגזרים השונים. הוועדה דורשת ממשרד התחבורה והאוצר לשלוח ניתוח כלכלי מלא של ההשפעות הכלכליות הצפויות. עוד דורשת ועדת הכלכלה לקבל ניתוח מלא של ההשפעה הצפויה מרפורמה זו על שכר עובדי התחבורה הציבורית.
בסיום חתם יו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי: "לצערי, הדיון תם ולא נשלם, לא בשל חוסר הזמן אלא בשל מחסור בתשובות ברורות ממשרדי התחבורה והאוצר בעניין".
מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה, אמיר אסרף, אמר כי המטרה היא לתת שירות נוסף ואיכותי למשתמשי התחבורה הציבורית, כאשר היעד הסופי הוא עלייה לתחבורה הציבורית "עם הידיים בכיסים". הוא הוסיף כי נבחרו שלושה יישומונים פרטיים, וקצת לאחר מכן יהיה מוכן גם יישום ציבורי. לדבריו, כיום מושקעים 100 מיליון שקל בעלות סליקת הרב קו, ו"השימוש בישומונים יחסוך למדינה את הכסף וזה יושקע בתחבורה ציבורית". היו"ר מרגי אמר בתגובה כי מדובר בפתרון לסוג מסוים של אוכלוסייה, שיכול להיות שיפגע בסוג אחר של משתמשים, וביקש לדעת מה התמורה לחברות הפרטיות. אסרף אמר כי הוא לא מכיר את המודל העסקי של החברות, אך שב ואמר כי המטרה היא שאדם יוכל להזמין גלגינוע, רכבת ובאבל באותו יישומון.
באשר לסוגיית הפרטיות, נציג הרשות להגנת הפרטיות, עדן אברהם, הפתיע כשאמר כי ברשות מכירים את הסיפור רק מהזימון לדיון. היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד איתי עצמון, אמר כי שכחו פרט קטן והוא זכות היסוד של הציבור לפרטיות. הוא הסביר כי מכוח צו הפיקוח על מצרכים ושירותים הסדירו שרי התחבורה והאוצר את השימוש ביישומים, ואמר כי ספק רק אם ההסמכה הזו באמת מאפשרת לשרים להסדיר, ולו באופן עקיף, את אמצעי התשלום הללו. "נקבעו הסדרים שעלולים לשים את המאגר בסכנה של דליפה או פגיעה. זו לא דרך מספקת להסדיר נושא רגיש כזה וראוי היה שיוסדר בחקיקה ראשית", אמר עצמון.
ח"כ
עידן רול אמר כי הנושא יכול לחמוק לחברי הכנסת בין האצבעות, והוסיף כי לא נעשתה בדיקה של שימוש בחלופות פחות פוגעניות. "שום דבר לא מגיע חינם, ואם זה חינם - זה אומר שהמוצר הוא אנחנו האזרחים", אמר. הוא קרא שלא לאפשר שימוש ביישומונים הפרטיים עד של יהיה יישום ציבורי. ח"כ
שרן השכל אמרה כי אנחנו כבר אחרי מערכות הבחירות וראוי להביא את הנושא בחקיקה ראשית, לטובת פיקוח פרלמנטרי.
נציגת משרד האוצר, יעל עבאדי, אמרה כי הישומון יחסוך 100 מיליון שקלים בשנה, מתוכם 60 מיליון שקל עלות מרכזי על הקו ועוד 40 מיליון שקל עמלת טעינה. היו"ר מרגי אמר בתגובה כי זה רק אם באוצר צופים שהשימוש ברב קו יחוסל לגמרי. ח"כ רול הוסיף: החיסכון אולי יהיה אפס, אולי 100 מיליון, אנחנו לא יודעים. ח"כ
יבגני סובה אמר כי צריך להתייחס לאוכלוסייה המבוגרת לפני שמקדמים צעד כזה.
המשנה למנכ"ל ישראכרט,
אורי אלון, אמר: "ניגשנו למכרז ועמדנו בכל התנאים, כולל הגבלות ברורות בנושא מאגרי מידע. המוטיבציה שלנו לגשת הייתה מסיבה מאוד ברורה – תח"צ היא אחד הזרזים להעביר משתמשים לתשלום באמצעות אפליקציות. עוד חצי שנה תגיע לפה אפל עם תשלום מתקדם וישראכרט לא יכולה להישאר מאחור. אין לנו כסף ישיר מהאפליקציה, אך עם זאת אם ישראכרט תהייה מזוהה עם כלי תשלום מתקדם זה יכול לעזור לנו. היום חברות כרטיסי אשראי יודעות מידע רב על הלקוח ולא עושות בו שימוש פסול. אין לנו שום כוונה לעשות שימוש לא חוקי ולא מושכל, לא משם נרוויח".
היו"ר מרגי תהה: "אם זה חינם מה המוטיבציה", ואלון השיב: "להיות בחזית התשלומים המקוונים". ח"כ רול סיכם: "התשובה היא חינוך שוק לתועלות מסחריות". נציגת בנק הדואר, אורלי סימן טוב, הוסיפה כי תמיד יהיה צורך ברב קו, ואמרה: "השימוש ביישומון לא הולך לבטל או להחליף את הרב קו. רוב המשתמשים הם חרדים, בני נוער ואזרחים ערבים. זה הולך לקפח קבוצות גדולות מאוד של משתמשים בתבורה הציבורית". מנכ"ל רב קו און ליין, מוטי מיימון, אמר כי סריקת ברקוד QR לא מתאימה לתחבורה הציבורית בישראל ותייצר עומסים ועיכובים. הוא הוסיף כי עמדות "על הקו" לא ייסגרו ולא יהיה חיסכון בהקשר זה.
