צוות חוקרים בהובלת פרופ' רן נתן מהאוניברסיטה העברית ביצע ניתוח מפורט של מסלולי התנועה של עטלפי פירות בעמק החולה בעזרת מערכת מעקב ייחודית ומצא שהם נעים במסלולים מכווני מטרה תוך שימוש בזיכרון מרחבי ארוך טווח ויכולת מרשימה לבצע קיצורי דרך חדשים. זאת הפעם הראשונה שהוכח שקיימת מפה קוגניטיבית באוכלוסייה של חיות בר. המחקר נבחר לשער כתב העת Science, אחד משלושת כתבי העת המדעיים החשובים בעולם, שיופץ מחר.
ההשערה לפיה בעלי חיים, כמו אנשים, לומדים וזוכרים את המבנה המרחבי של סביבת המחיה שלהם באופן המתאים לקיומה של מפה קוגניטיבית הועלתה לראשונה בשנת 1948, ומאז נבחנה רבות ע"י פסיכולוגים ונירוביולוגים והובילה לגילויים פורצי דרך, כמו גילוי התאים של מערכת המיפוי המרחבי במוח, עליו ניתן פרס נובל בשנת 2014.
עד כה, המחקר בתחום התמקד רובו ככולו במספר מצומצם של חיות מעבדה, ללא עדות משכנעת מבעלי חיים חופשיים בסביבתם הטבעית. חוקרי אקולוגיה של תנועה, שמתמחים בחקר תנועת יצורים חיים, היו מוגבלים עד לאחרונה באיסוף מידע על תנועה של חיות בר. בשנים האחרונות פרופ' רן נתן, יחד עם פרופ' סיון טולדו מאוניברסיטת תל אביב, פיתח מערכת מעקב ייחודית, הקרויה "אטלס", שיעילה בהרבה ממערכות GPS ומערכות איכון אחרות שהיו בשימוש עד כה ומטרתה איסוף מידע על תנועה של חיות בר.
ניתוח מפורט של המסלולים ומיפוי מפורט של כל עצי הפרי בעמק החולה, חשף כי העטלפים כמעט ולא מבצעים חיפוש מזון אקראי, אלא משחרים למזון במסלולים מוכווני מטרה, ישרים וארוכים, הכוללים קיצורי דרך תכופים. משמעות הדבר היא כי העטלפים רוכשים זיכרון מרחבי מעולה וניחנו ביכולת לחשב את מיקומם בכל רגע ביחס למטרה אליה הם מעוניינים להגיע. שילוב זה מאפשר להם להגיע לכל מקום במרחב המחיה הגדול שלהם במהירות וביעילות, ללא צורך לחפש מזון מחדש כל לילה. החוקרים הראו עדויות לזיכרון מרחבי הנשמר לפחות 5 חודשים ומופיע גם בפרטים צעירים החל מגיל של 3 חודשים.
פרופ' רן נתן: "חשיבותה וחדשנותה של העבודה היא בכך שהיא מראה, לראשונה, עדות מקיפה ומבוססת לקיומה של מפה קוגניטיבית בחיות בר חופשיות בסביבתם הטבעית, וכן בהדגמת היכולת של מערכת אטלס לספק נתונים מדויקים בתפוקה גבוהה המאפשרים לענות על שאלות גדולות במדע אותן לא ניתן היה לבחון עד כה".
