צבי גורן נולד בתל אביב ב-1943, בנם של שבתאי וזהבה גורן ואח צעיר לעודד גורן. גדל והתחנך בתל אביב. את לימודיו התיכוניים עשה בבית הספר עירוני א' בעיר. מגיל צעיר נמשך לתיאטרון ולאמנות. למד תיאטרון במסגרות שונות. ב-1964 והוא בתחילת שנות ה-20 שלו, שימש מרצה בנושאי תיאטרון בחוג הבימה לתיאטרון ברחוב פרוג 25 בתל אביב.
בהמשך עבר לירושלים ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים לימודים רוסיים, ספרות כללית והיסטוריה. בסוף שנות ה-60 הצטרף לצוות קול ישראל ושם עבד ככתב, עורך ומפיק.
מצטרף לטלוויזיה הישראלית
עם הקמת הטלוויזיה הישראלית, בסוף שנות ה-60, כמו רבים מאנשי קול ישראל, הצטרף "צבה" לטלוויזיה הישראלית שהייתה אז בראשיתה ובעלת שיעור צפייה גבוה מאד, ונמנה עם ראשוני העיתונאים במחלקת החדשות של הטלוויזיה הישראלית (ערוץ 1). התחומים שבהם התמקד צבי גורן בעבודתו בטלוויזיה הישראלית היו לרוב נושאי תרבות ואמנות שהיו קרובים לליבו מאד. הוא היה בעל ידע רב בתחומים אלה.
בין השאר ערך והגיש את התוכנית "גלריה" - תוכנית דו-שבועית העוסקת באומנויות בארץ ובעולם. כמו-כן, הפיק ערך וביים, לעיתים בשיתוף אחרים, שורה ארוכה של כתבות וסרטי תעודה ששודרו בטלוויזיה הישראלית לאורך השנים. בין השאר ערך כתבת מורחבת על תחרות הפסנתרנים ע"ש ארתור רובינשטיין.
ב-1976 זכה המשדר שהפיק "וזרח השמש ובא השמש", בביומו של פול סלינג'ר, בפרס רשות השידור. ב-1979 נמנה צבי גורן עם צוות ההפקה מטעם רשות השידור של האירוויזיון שנערך בשנה זו בארץ.
ב-1983 הושאל צבי גורן מהטלוויזיה הישראלית לגלי צה"ל, שם שימש כעורך ותוכניות ומשדרים ומנהל מחלקת החדשות של גלי צה"ל (חטיבת החדשות כך נקראה אז בגלל צה"ל). כעבור שנה וחצי שב לטלוויזיה הישראלית ושימש כעורך במחלקת החדשות, כתב, מפיק ובמאי תוכניות תעודה ועוד. ב-1986 מתפרסמת ידעה בעיתונות כי צבי גורן התפטר מתפקידו כראש דסק החוץ במחלקת החדשות של הטלוויזיה ובמקומו מונה דניאל פאר.
לא רבים יודעים כי צבי גורן, כחובב אמנות ותיאטרון מושבע, לא רק למד תיאטרון במסגרות שונות אלא אף שיחק בהצגות בהבימה, בתיאטרון חיפה, בתיאטרון נוה צדק ועוד. לאחר פרישתו מרשות השידור שימש במשך מספר שנים מבקר אמנויות הבמה של אתר האינטרנט "הבמה".
עובדי רשות השידור מספרים על "צבה"
כותבת עליו לאה פילצר, עובדת רשות השידור בעברה ומנהלת קבוצת הפיסבוק "ימים שכאלה - יוצאי רשות השידור": "צבה, צבי גורן, נפרד מאתנו. אדם ברוך כישרונות. עצבות גדולה, אישיות מיוחדת הייתה לו, בצד היותו איש תרבות. תמיד קשוב, חביב, נבון ועממי. יהי זכרו ברוך.
בקבוצת פיסבוק זו כותב העיתונאי והבמאי צבי גיל, ממייסדי הטלוויזיה הישראלית עם היודע דבר מותו של צבי גורן: "הכרתי את "צבה" כעורך חדשות חוץ וכמי שיודע לתרגם מרוסית לעברית. אבל זה היה קצה המזלג של אדם ברוך כישרונות זה. הוא ידע כמה שפות על בוריין. לעתים נדמה היה לי שהוא עצמו לא היה מודע ליכולות האינטלקטואליות שלו אף שהוא לא עשה רושם כמצטנע. צבה היה אדם יסודי ואולי כל השאר היה בחזקת פעלים יוצאים, לרבות הישרה האינטלקטואלית שלו והשאיפה שלו לשלמות ללא פשרות. ככזה אזכור אותו".
אשת הטלוויזיה דליה מזור כותבת על צבי גורן באתר הפייסבוק: "'צבה' היה המנהל הראשון שלי לפני 50 שנה. סיפור קטן להמחשת אנושיותו ואישיותו המיוחדת - פעם שכחתי להגיע למשמרת בעבודה, חיפשו אותי, אבל הייתי בקולנוע. למחרת, חשבתי שיכעס עלי מאד, ואולי גם אענש, אבל צבה אמר בשלווה שזה עניין מאוד אנושי לטעות, ויסורי המצפון שאני חווה, ודאי יביאו לכך שדבר כזה לעולם לא יקרה לי שוב. הוא צדק כמובן".
הבמאי והמפיק יוסי גודארד מראשוני הערוץ הראשון, כותב: "צבי גורן ("צבה" בפינו) היה איש תרבות שדאג תמיד שגם בטלוויזיה יימצא לה מקום".
בתו של צבי גורן אשת התקשורת העיתונאית והעורכת בירנית גורן, מסרה, כי אביה החליט לתרום גופתו למדע ולכן לא תתקיים הלוויה.