נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב,
איתן אורנשטיין, אישר (יום ג', 21.7.20) את ההסדר בין בני משפחתו של
אליעזר פישמן לבין הבנקים הנושים ורשות המיסים. על-פי ההסדר, בני המשפחה יזרימו לפחות 214 מיליון שקל לקופת פשיטת הרגל - 7% בלבד מחובותיו של פישמן, הנאמדים ב-3 מיליארד שקל (לאחר מימוש נכסים במיליארד שקל). ההסדר גובש בתיווכו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס,
אשר גרוניס.
ההסדר חל על טובה פישמן, רעייתו של אליעזר, ועל ילדיו -
אייל פישמן,
רונית פישמן-אופיר ו
ענת מניפז. בשל כך יוכל הנאמן בפשיטת הרגל, עו"ד
יוסי בנקל, להמשיך בהליכים נגד פישמן עצמו, שלטענתו הבריח לחו"ל נכסים בסכומים משמעותיים. עם זאת, ברור שגם אם יימצאו וימומשו נכסים כאלו - תרומתם לכיסוי החובות תהיה שולית. לפיכך, פשיטת הרגל של פישמן איננה רק הגדולה ביותר של אדם בודד בתולדות המדינה, אלא גם מובילה לתספורת הגדולה ביותר מבחינה כספית - 2.8 מיליארד שקל.
אורנשטיין מזכיר, כי בית המשפט יתערב בשיקול דעתם של הנושים רק במקרים חריגים ביותר, כאשר ההסדר לוקה בחוסר תום לב, סותר באופן מהותי את תקנת הציבור או את הצדק, חורג באופן קיצוני מהסדר ראוי והוגן, או לוקה בפגמים פרוצדורליים מהותיים. במקרה הנוכחי מדובר בהליך ממושך שניהלו נושים מקצועיים בפני מגשר בר סמכא, ושיקול הדעת האם לאשר אותו מסור להם. הסדר מטיבו הוא תוצאה של פשרה ואינו מגשים את מלוא תאוותו של איש מן הצדדים, מציין אורנשטיין.
הוא מסכם: "בהינתן שלא מצאתי בתנאי ההסדר שנפל פגם היורד לשורשו של עניין או המקיים את אחד מהחריגים, גם לא אדרש לבחון את רכיבי ההסדר אחד-אחד". לדבריו, "אין חולק, כי קיים שיפור בהסדר זה בהשוואה לנוסחים בהצעות הקודמות של המגשר, ובאחרון יש כדי להיטיב יותר עם הנושים, לרבות בכך שהסכום שיועבר לידי הנושים לא יפחת מ-214 מיליון שקל, בהשוואה לנוסח המקורי לפיו הסכום האמור עמד על 140 מיליון שקל בלבד". לצד זאת, שיבח אורנשטיין את בנקל, שהתנגד בתוקף להסדר: "מחויבותו הבלתי-מתפשרת של הנאמן לטובת הנושים אינה מובנית מאליה. אומנם הנושים בחרו לבסוף שלא לפעול על-פי עמדתו, אולם אין בכך כדי להמעיט מתרומתו המשמעותית להשאת קופת הנשייה, בכלל ולגיבוש הסדרי הגישור בפרט".
הליך הגישור נוהל בשנתיים האחרונות בחשאיות מוחלטת ועידכונים עליו, אשר נמסרו לאורנשטיין, נאסרו בפרסום. על-פי ההסדר, יימכר ביתם של בני הזוג פישמן בסביון - הרשום על שמה של טובה פישמן - ומחצית התמורה תועבר לקופת פשיטת הרגל. ילדיו של פישמן יעבירו לידי בנקל גם את אחזקותיהם בחברות FTT, אוניל בנייה והשקעות כדאיות. טובה פישמן תעביר לקופה את מניותיה בחברות הכלולות בהסדר, וכן 15% מכל סכום שתקבל כדיבידנד מחברת א.ט.קירור.
במסגרת ההסדר נקבע גם מנגנון למימוש 50% ממניות פישמן רשתות (בעלת
הום סנטר, זר4יו ובסט ביי) שבידי בנקל; יתרת המניות מוחזקת בידי ילדיו של פישמן, כאשר בנקל טוען שהן הועברו להם כהברחת נכסים בלתי חוקית. אם המניות שבידי בנקל לא יימכרו תוך שישה חודשים, הוא יוכל לצרף את בני המשפחה להליך המכירה ולהציע למכירה 100% ממניות החברה. במקביל, תזרים
רונית אבן - שהייתה יד ימינו של פישמן שנים רבות - 3.5 מיליון שקל לקופת פשיטת הרגל.
כאמור, ההכנסות מן המימושים יהיו חייבות להגיע לפחות ל-214 מיליון שקל. אם לא יושג סכום זה, יזרימו בני המשפחה את ההפרש, כאשר בכל מקרה יזרימו לפחות 20 מיליון שקל - כולל ממכירת הבית בסביון. שלושת ילדיו של פישמן יסכימו לאיסור דיספוזיציה על בתיהם, שלמעשה יהיו משועבדים להבטחת חלקם בהסדר. עוד קובע ההסדר, כי בני המשפחה יקבלו פטור רק מתביעות במסגרת הליך פשיטת הרגל, ולא פטור גורף מתביעות עתידיות.
בנקל התנגד להסדר באומרו, כי תביעותיו נגד בני משפחת פישמן ואבן מסתכמות במיליארד שקל (בטענה שפישמן הבריח להם נכסים ערב פשיטת הרגל): "כנגד קבלת פטור מלא וגורף מפני תביעות הנאמן ובעלי תפקיד אחרים, בעילות שונות ובהיקף מצטבר של למעלה ממיליארד שקל, מציעים בני משפחת החייב להעמיד לקופת פשיטת הרגל 'תרומה' בסכום מגוחך, הקרוב לאפס, וגם זאת רק לאחר שקופת פשיטת הרגל תעביר לידיהם – שלא כדין – נכסים נוספים שהם אינם זכאים להם". בנקל גם ציין, כי במשך חצי שנה לא הוזמן כלל לפגישות הגישור. את עמדת הבנק ביטא נציג
בנק לאומי, עו"ד
רונן מטרי: "המסקנה הייתה שההסדר משקף בצורה ראויה את הסיכון והסיכוי בתביעות אלו ולכן מסקנתו שזהו הפתרון הנכון". גם כונס הנכסים הרשמי תמך בהסדר, באומרו שמדובר בנושים מקצועיים ואין מקום להתערב בשיקול דעתם.
