ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה את חוק הקורונה הגדול לקריאה שנייה ושלישית. החוק, האמור להסמיך את הממשלה לחוקק הגבלות כמעט ללא פיקוח של הכנסת, צפוי להיות מאושר הערב במליאת הכנסת. לאחר שיאושר צפוי החוק לעמוד בתוקפו כהוראת שעה עד 30.6.21.
9 ח"כים תמכו בחוק: יו"ר הוועדה ח"כ
יעקב אשר (
יהדות התורה) והח"כים
ניר ברקת, חווה אתי עטיה,
עוזי דיין (הליכוד), מיכל וונש,
עינב קאבלה, תהלה פרידמן,
איתן גינזבורג (כחול לבן),
מיכאל מלכיאלי (
ש"ס)
7 ח"כים התנגדו להצעת החוק: אוסאמה סעדי,
עופר כסיף (הרשימה המשותפת),
יוראי להב הרצנו,
יואב סגלוביץ' (יש עתיד),
אלי אבידר (
ישראל ביתנו), אילת שקד (ימינה), ניצן הורביץ (מרצ). ח"כ
גדעון סער (הליכוד) נמנע.
לפי הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), המכונה "חוק הקורונה הגדול", הממשלה תוסמך להכריז על מצב חירום בשל הקורונה, אם שוכנעה כי "קיים סיכון ממשי להתפשטות רחבה נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור אם לא יינקטו פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה".
הכרזה שכזו יכולה להתרחש לאחר שהונחה בפני הממשלה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית של משרד הבריאות בעניין. במקרים חריגים ההכרזה תיכנס לתוקף מידי גם בטרם פרסומה ברשומות. ביום תחילת החוק יראו כאילו ניתנה כבר הכרזה על מצב חירום שתוקפה 45 יום והממשלה, באישור ועדת החוקה, רשאית להאריך את ההכרזה לתקופות נוספות שלא יעלו על 60 יום כל אחת עד תום הוראת השעה (30.6.21). עוד מבקש החוק לקבוע כי הכנסת רשאית לבטל את ההכרזה; הממשלה חייבת לבטלה אם חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות אותה.
ביחס לסמכות הממשלה להתקין את התקנות נקבע כי הממשלה תוסמך להתקין תקנות רק בעת הכרזה על מצב החירום בשל קורונה. בתקנות ניתן יהיה לקבוע מגבלות בתחומי החיים השונים - על התנהלותו של הפרט (במרחב הפרטי שלו, כולל בבית מגוריו וברכבו הפרטי, ובמרחב הציבורי), על בתי עסק, פעילויות הפתוחות לציבור, מקומות עבודה, אירועים, מוסדות חינוך, מסגרות רווחה, ועל התחבורה הציבורית. תוקפן של התקנות לא יעלה על 28 ימים ובמקרה של תקנות הגבלת הפעילות במרחב הפרטי והציבורי תוקפן לא יעלה על 14 ימים.
הממשלה תוסמך להאריכן לתקופות נוספות אלו עד תום הוראת השעה ובלבד שההכרזה על מצב החירום קורונה בתוקף. התקנות אותן תהיה הממשלה רשאית להתקין יחייבו אישור מראש של ועדת החוקה או הוועדות האחרות שהתקנות בתחום סמכותן; אם הוועדה לא קיבלה החלטה בתום 24 שעות ייכנסו התקנות לתוקפן והיא תוכל לאשרן (כולן או חלקן), או לשנות את תקופת תוקפן בתוך פרק זמן של שבוע או שבועיים בהתאם לסוג ההגבלות שבהן; אם לא קיבלה הוועדה החלטה יובאו התקנות למליאת הכנסת. לדרישת הוועדה, התקנות יונחו על שולחן הוועדות בכנסת בליווי התשתית העובדתית שעמדה בבסיס התקנתן.
נושאי הכרזת מצב החירום וביטולה וכן התקנת התקנות בנוגע להגבלת המרחב הפרטי והציבורי יובאו לוועדת החוקה ושאר התקנות יובאו לוועדות החינוך, העבודה והרווחה, ועדת הכלכלה או ועדה אחרת שוועדת הכנסת תקבע בהתאם לתחום בו עוסקות התקנות.
עוד לפי המוצע, אם ועדה של הכנסת לא קיבלה החלטה בעניין התקנות, יינתן פרק זמן נוסף שבמסגרתו תוכל מליאת הכנסת לאשרן, ואם הכנסת לא קיבלה החלטה בעניין- יפקע תוקף התקנות. לפי המבחן שנקבע להתקנת התקנות - על הממשלה להשתכנע כי הן דרושות לשם "מניעת ההדבקה בנגיף הקורונה, צמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון". התקנתן כפופה גם למידתיות כך שהן יותקנו רק לתקופה ובמידה הדרושות ולאחר שנשקלו חלופות וההשפעות על המשק.
עוד לדרישת הוועדה, התקנות להגבלת הפעילות במרחב הציבורי בעניין שמירת מרחק והגבלה על התקהלות במרחב ציבורי- לא יוכלו למנוע קיום הפגנות, תפילות וטקסים דתיים אך הממשלה רשאית לקבוע תנאים לקיומם.
כמו-כן, לבקשת הוועדה נוספה דרישת חיוניות בהגבלת כניסה של אדם נוסף מלבד המתגוררים במקום המגורים. בהתקנת הגבלות פעילות במוסדות חינוך הבהירה הוועדה כי תינתן תשומת לב לחשיבות המשך פעילותם של מוסדות לילדים בגילים המחייבים השגחת הורים. כמו-כן עמדה הוועדה על כך שסגירת מוסד או חלקו במקרה בו שהה בו אדם הנושא את נגיף הקורונה, לא תעלה על 72 שעות ובמקרים מיוחדים על 120 שעות לצורך חקירה אפידמיולוגית או מניעת הדבקה.
לאור הערות הוועדה והחשש מאופן הפעלת סמכויות האכיפה נקבע בחוק כי תוקם מנהלת אכיפה ארצית במשטרת ישראל, שתקבע את מדיניות האכיפה בדגש על אוכלוסיות מיוחדות ועל האפשרות להימנע מהטלת קנס.
הוועדה הפחיתה את סכומי הקנסות המנהליים בשל פתיחת עסק באזור מוגבל בניגוד להגבלות כך שעסק עד 5 עובדים הקנס יעמוד על 2000 שקלים, בין 5 ל-50 עובדים - 4000 שקלים ומעל 50 עובדים - 6000 שקלים.
