הסניגוריה הציבורית מבקשת מבג"ץ (יום ד', 22.7.20) לקבוע, כי ניתן יהיה לבצע הסדר מותנה בעבירות קלות שבטיפול התביעה המשטרתית, גם אם הללו בוצעו לפני 1.1.19. בצעד נדיר, מבקשת הסניגוריה - גם היא חלק ממשרד המשפטים - להתערב בהנחיותיו של היועץ המשפטי לממשלה.
ההסדר המותנה מאפשר למדינה, בשורה של עבירות קלות, להגיע להסדר מותנה שעיקרו הודאה של החשוד והתחייבותו לעמוד בתנאים שהוטלו עליו. החוק נכנס לתוקפו כבר בשנת 2013, אך הנחיותיו של היועץ דאז, יהודה וינשטיין, הובילו לכך שלגבי רוב העבירות שבטיפול המשטרה - התחולה היא שש שנים מאוחר יותר. הרוב המכריע של העבירות הקלות מטופלות בידי חטיבת התביעות של המשטרה, כך שהמגבלה היא משמעותית. לדברי הסניגוריה, מדובר ב-3,000 תיקים שניתן היה לסיים בהסדר מותנה אלמלא מגבלה זו.
הסניגוריה מזכירה, כי להסדר המותנה יש שתי מטרות עיקריות: למנוע פגיעה קשה מדי במי שאין להם עבר פלילי וביצעו עבירות קלות, ולהפחית את העומס מבתי המשפט. לטענתה, הנחיית היועץ עומד בניגוד לשתי תכליות אלו. היא גם גורמת לאפליה בשלושה מישורים: שוטרים חשודים מטופלים בידי הפרקליטות ולכן יוכלו ליהנות מהסדר מותנה בגין עבירה שאזרח יועמד לדין עליה; בין אזרחים המבצעים עבירות דומות, אך המטופלות האחת בידי המשטרה והאחרת בידי הפרקליטות; ובין אזרחים שביצעו את אותה עבירה לפני או אחרי תאריך התחולה.
לדברי הסניגוריה, היועץ אביחי מנדלבליט נימק את ההבדל בכך שקבלת עמדתה תיצור עומס עצום על היחידה המשטרתית המטפלת בהסדרים המותנים, ובכך שהיא תפלה לטובה חשודים אלו לעומת 12,000 איש שכבר הורשעו בעבירות דומות. הסניגוריה טוענת שמדובר בנימוקים בלתי משכנעים, ודאי כאשר הם ניצבים אל מול הפגיעה בשוויון עליה הצביעה. היא גם מבקשת מבג"ץ להורות למשטרה שלא להגיש כתבי אישום נגד מי שמתאימים להסדר מותנה בגין עבירות קודמות, וזאת עד להכרעה בעתירתה. הסניגוריה מיוצגת בידי עוה"ד אלקנה לייסט, גבריאל פורט ומיכל רובינשטיין.
