מחקר חלוץ עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שנועד להציג נתונים ראשונים על אודות התנהגות הולכי רגל במערכות עם הסדרי העדפה לאוטובוסים, מצא כי מת"צים (מסלולי תחבורה ציבורית) ונת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית) מסכנים לא פעם את הולכי הרגל. את המחקר ערכו הד"ר אסף שרון ואלכסנדר טרויצקי.
על-פי המחקר, בצמתים עם מת"צ מרכזי, אחד מכל שלושה הולכי רגל חצה באדום לפחות מעבר אחד בצומת (מקרב אלו שהגיעו למעבר ברמזור אדום). תופעה זו בלטה בעיקר בקרב הולכי רגל שחצו אל תחנת האוטובוס (או ממנה). לעומת זאת, בצמתים עם נת"צ ימני כ-10% מהולכי הרגל חצו באדום.
ניתוח רב-משתני הראה כי בצמתים עם מת"צ מרכזי, הסיכוי לחצות באדום הוא פי 5 ויותר מאשר בהסדרי נת"צ ימני.
כ-40% מהחוצים באדום בצמתים עם מת"צ לא עצרו לפני שחצו, ולמעלה מ-10% לא בחנו את מצב התנועה לפני חציית המעבר האמצעי שחוצה את מסלול המת"צ.
המחקר חשף תופעה מדאיגה של ריבוי טעויות אנוש של הולכי רגל בצמתים עם מת"צ מרכזי. מקרב החוצים באדום תועדו 12 הולכי רגל שהתבוננו לכיוון הלא-נכון של התנועה לפני שחצו (המהווים כ-10% מסך החוצים באדום בצמתים עם מת"צ). לעומת זאת, בצמתים עם נת"צ ימני, שבנויים כצומת רגיל לכל דבר ועניין, שכיחות הטעויות הייתה נמוכה מאוד (רק 3 הולכי רגל תועדו כמי שהתבוננו לצד הלא-נכון). כצפוי, רוב הכשלים הללו אירעו בשני מצבים: בעת חציית החלק האמצעי של המעבר בדרך אל תחנת האוטובוס ובעת חציית מעבר כלי הרכב בדרך מתחנת האוטובוס (כלומר, נמצאה עדות ל"אפקט המעבר האמצעי").
גורמים שנמצאו כבעלי השפעה על הציות לרמזור: נוכחות הולכי רגל אחרים על המדרכה הגבירה את הציות לרמזור (ממצא עקבי בשני סוגי ההסדרים שנבחנו); גברים חצו באדום פי שניים יותר מנשים (בשני סוגי ההסדרים); בני נוער חצו באדום בשכיחות גבוהה יותר מהולכי רגל מבוגרים; חצייה באדום הייתה שכיחה מעט יותר בצמתים בהם תחנות המת"צ מוצבות לפני הצומת בכיוון הנסיעה ולאחריו בצד הנגדי (לעומת צומת בו התחנות מוצבות לפני הצומת בשני הכיוונים).
חצייה תוך היסח דעת כ-30% מהולכי הרגל שנצפו במחקר, חצו תוך שימוש בטלפון הנייד או אוזניות (35% בצמתים עם מת"צ וכ-25% בצמתים עם נת"צ ימני).
בהשוואה לסקר הולכי הרגל הארצי מ-2019, שיעור החוצים באדום בצמתים עם מת"צ מרכזי דומים לאלו שתועדו בצמתים מרומזרים ללא הסדרי העדפה. בטיחותית איננה ייחודית רק לצמתים עם מת"צ מרכזי אלא אופיינית לצמתים מרומזרים באופן כללי (להוציא צמתים עם נת"צ ימני הדומים במאפייניהם לאלו שנבדקו במחקר). אולם הבעיה של טעויות אנוש בבחינת מצב התנועה גורמת לסיכון מוגבר במקרה של צמתים עם מת"צ מרכזי.
מסקנת המחקר היא כי מערכות תח"צ עם מסלול מרכזי, לצד יתרונותיהן התחבורתיים והסביבתיים, מהוות מוקד סיכון בטיחותי בצמתים. בהסדרים שנבדקו במחקר נמצא כי המבנה הייחודי של צומת עם מת"צ מרכזי עלול להטעות את הולכי הרגל ולסכנם בעת החצייה. כמו-כן, בהשוואה לצמתים עם נת"צ ימני, רמת הסיכון של אי-ציות לרמזור גבוהה באופן ניכר. במבט כולל, המחקר הנוכחי, על-אף מגבלותיו, מספק תובנות חשובות לגבי מעורבות הגורם האנושי בבטיחות מערכות לתעבורת אוטובוסים מהירה.