בית המשפט העליון החמיר ב-50% את עונשו של אב שביצע עבירות מין בבתו הילדה - החמרה ניכרת ביחס למקובל בערכאת ערעור. השופט יוסף אלרון אף אומר (29.7.20), שהעונש הראוי כבד עוד יותר, אך ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין.
שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים רפי כרמל, כרמי מוסק ושירלי רנר גזרו שש שנות מאסר על האיש, שתקף מינית את בתו במשך שנה החל מספטמבר 2016, כאשר הייתה בת 12.5-11.5. הוא הורשע בעבירות של בעילת בת משפחה, מעשה מגונה בבת משפחה ותקיפת קטין בן משפחה בנסיבות מחמירות. אלרון דחה את ערעורו של האיש על הרשעתו, באומרו שאין כל מקום להתערב בממצאי העובדה והמהימנות של בית המשפט המחוזי.
בקבלו את ערעור המדינה על קולת העונש, אומר אלרון: "לדאבון הלב, אין זו הפעם הראשונה שבה בית משפט זה נדרש לחומרתן של עבירות המין בכלל - ושל עבירות מין המבוצעות כלפי קטינים על-ידי הוריהם בפרט. חומרתן של עבירות אלו מתעצמת נוכח הפגיעה הקשה שהן מסבות לקטין, הזקוק יותר מכל למסגרת תומכת ולדמות הורית עליה הוא יכול לתלות את יהבו כי תפעל לטובתו. הן מותירות לא אחת את הקטין הנפגע ללא מסגרת תומכת מספקת, פוגעות ביכולתו לתת אמון בזולת - וצורבות בליבו חוויה טראומתית וקשה המותירה צלקת עמוקה אשר לעיתים לא תקהה לעולם.
"לעיתים אף יש בעבירות אלו כדי להפוך את התא המשפחתי לסביבה עוינת אשר מעוררת את פחדיו של הקטין הנפגע מינית, באופן שאינו מאפשר לו מרגוע. בכך יש אף כדי לערער את הסדר החברתי כולו, שהרי המשפחה הוכרה זה מכבר כ'קבוצת יסוד לחברה וכסביבה טבעית להתפתחותם ורווחתם של חבריה, ובפרט הילדים'. במקרה דנן, פגע המערער במתלוננת כמדי שבוע תוך שהוא עושה בגופה כבשלו, ופנה אל יצרו מבלי לעצור ולהבחין את שהוא מעולל לבתו.
"...המערער כשל בקיום אחריותו כלפי בתו, ובמקום לפעול לטובתה, לטפחה ולהעניק לה תשתית איתנה להמשך חייה; ביכר המערער את עצמו, את דחפיו המיניים ואת הנאותיו - והמיט עליה אסון אשר ילווה אותה לאורך שנים רבות. בהתאם לכך, איני סבור כי העונש שגזר בית המשפט המחוזי על המערער הולם את מעשיו החמורים, ובניגוד לקביעתו בגזר הדין, אני סבור כי מעשיו אלו מצויים בהחלט 'ברף החמור של המעשים המגונים'. על העונש בגין מעשים אלו לבטא באופן נחרץ את חומרתם".
אלרון קבע, כי האיש ירצה תשע שנות מאסר והדגיש: "לדידי המערער ראוי לעונש חמור אף יותר". האיש גם חויב לפצות את בתו ב-150,000 שקל. הנשיאה אסתר חיות והשופטת ענת ברון הסכימו עם אלרון. את האב ייצג עו"ד מיכאל עירוני, ואת המדינה - עו"ד ורד חלאוה.