במעבר אלנבי בין ישראל לירדן מתרחשים אירועי אלימות רבים נגד עובדי רשות המיסים, אך המשטרה אינה נוכחת בו במידת הצורך. כך קובע (יום ב', 3.8.20) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
בשנים 2018-2017 הותקפו עובדי המכס במעבר מאות פעמים, הן מילולית באיומים וקללות והן באופן פיזי; במקרי האלימות הפיזית הקשה אף הוזמנו ניידות משטרה. בשנת 2017 נאלצו עובדי רשות התעופה (האחראית על מעברי הגבול) או רשות המיסים להזמין משטרה ב-91 מקרי אלימות, ובשנת 2018 הוזמנה המשטרה ב-86 מקרים. בחלק מהמקרים, הנוסעים שהיו מעורבים באלימות הספיקו להימלט לפני שהגיעו השוטרים ונסעו ליריחו או למזרח ירושלים.
אנגלמן קובע: "במצב זה ברור, כי אין הרתעה כנגד תקיפת עובדי מעבר אלנבי. חוסר ההרתעה מתבטא גם בהתעלמות נוסעים מפניות עובדי המכס לגשת לעמדות הבידוק ובהתחמקותם למעשה מבדיקת המכס. מכיוון שבעבר ניסיונות של עובדי המכס לרדוף אחר נוסעים שהתחמקו מבדיקה הסתיימו באלימות, ומתוך כוונה לשמור על ביטחון העובדים, ניתנה הנחיה להימנע מלרדוף אחר נוסעים אל מחוץ לשטחי אולם המכס".
אנגלמן דוחה כלא-אמת את תגובת המשטרה על נוכחותה במעבר אלנבי ומציין, כי לא היו שוטרים במעבר באף אחד מביקורי משרדו בו. בדיקה מדגמית של אוגוסט 2019 העלתה, כי שוטרים היו במעבר רק בשמונה מבין 14 יום. נציגי רש"ת אף מסרו, כי השוטרים שהו במעבר רק שעה-שעתיים מדי יום. הוא אומר:
"אין להסכים עם המצב שבו עובדי רשות המיסים במעבר אלנבי, המנסים לפקח על הציות לחוקי המדינה, יותקפו ויאוימו באופן קבוע על-ידי גורמים עברייניים הפעילים במעבר. כפי שעולה מהדיונים בנושא, מוסכם על כל הצדדים כי משטרת ישראל חייבת להפגין נוכחות במעבר אלנבי. על כן מומלץ, כי משטרת ישראל תבחן בשנית נושא הצבת שוטרים אשר יהיו נוכחים במעבר בכל שעות פעילותו, וישמרו על הסדר הציבורי וימנעו בזמן אמת כל אלימות ובמיוחד אלימות המופנית כלפי עובדי המכס או כלפי כל גורם רשמי אחר הממלא תפקיד במעבר מטעם מדינת ישראל. כמו-כן, לנוכח הרגישות המיוחדת של המצב במעבר, על משטרת ישראל לטפל בכל תלונה על איומים כלפי עובדי המכס במעבר ברצינות ובאופן יסודי ולחקור את כל המטרידים והמאיימים על עובדי רשות המיסים, במטרה למנוע ולהסיר כל איום כזה בעתיד".
בתחום המיסים מצא הדוח, כי הסנקציות שנקבעו לצורך אכיפה והרתעה מביצוע הברחות, דוגמת קנס מינהלי ועיצום כספי, אין בהן כדי להרתיע את אלה המבצעים עבירות אלו באופן תדיר. נמצאו מקרים שבהם שווי הטובין שהוברחו היה מאות אלפי שקלים, ובמקרה בולט הגיע שווי המע"מ ומס הקנייה על הטובין המוברחים ל-1.8 מיליון שקל.
ישראל מעבירה לרשות הפלשתינית את כל מיסי הייבוא שהיא גובה עבור ייבוא טובין המיועדים להימכר בשטחה של הרשות. אולם בשנת 2018 רק 59% ממטעני הייבוא שיועדו לרשות עברו במעברים הרשמיים. לכן קיים חשש שהטובין שלא עברו במעברים הרשמיים, נשארו בישראל ונמכרו בה. בכך הפסידה ישראל מאות מיליוני שקלים שהעבירה לרשות הפלשתינית, בגין תשלומי המיסים שלכאורה הועברו לתחומה. זאת, נוסף על אובדן הכנסות המע"מ ומס ההכנסה ממכירת הטובין בישראל ללא דיווח.
פרק נוסף בדוח דן באבטחת הגבולות בכלל ובנתב"ג בפרט. אנגלמן מצא, כי בשונה מעשרות מדינות אחרות - ישראל ככלל אינה אוספת מידע על נוסעים זרים לצורך ביצוע ביקורת גבולות קודם ליציאתם מארץ המוצא בדרכם לישראל. העדר מידע מקדים מונע את שיפור הבקרה על-כניסתם, ועלול אף לפגוע ביכולת של המערך למנוע כניסה לא רצויה של אנשים מטעמים ביטחוניים או פליליים וכניסה של מהגרים בלתי חוקיים.
מערך ביקורת הגבולות התיר לחלק מהתיירים להיכנס לישראל בתום בדיקה קצרה מאוד, גם כשדובר בנתינים של ארבע מדינות בולטות מבחינת שיעור הנתינים שלהן ששוהים בישראל שלא כחוק. עולה חשש, אומר אנגלמן, שלצד השגת המטרה של מתן שירות מהיר, מוחטאת המטרה של מניעת כניסתם של מי שאין לאפשר להם להיכנס ארצה.
