משרד העבודה והרווחה מציג (יום ד', 5.8.20) את התוכנית הלאומית להכשרות מקצועיות, במטרה להשיב עובדים למעגל התעסוקה בעקבות משבר הקורונה. במשרד העבודה הציבו יעד להחזיר למעגל העבודה 100 אלף עובדים, בהשקעה של כמיליארד שקלים.
על-פי ניתוח הנתונים על-ידי בנק ישראל, משרד האוצר והלמ"ס, משרד העבודה והרווחה מעריך כי רבים מהעובדים שיצאו לחל"ת לא ישובו למקום עבודתם, מובטלים רבים לא ימצאו עבודה במהרה והצמיחה בישראל צפויה להיעצר. על-פי ההערכות, בסוף שנת 2020 יהיו כ-500 אלף איש מובטלים.
עוד עולה מניתוח נתונים כי נפגעי המשבר העיקריים הם צעירים, עד גיל 30 - שיעור הצעירים בחל"ת ובאבטלה גבוה ב-30% מהשיעור הכללי, חסרי השכלה אקדמית, ללא כישורים או מיומנויות, שהרוויחו משכורת נמוכה טרום המשבר, עם ייצוג יתר לנשים - בחודש יוני שיעור הנשים (25-30) שיצאו לחל"ת עקב משבר הקורונה היה גבוה פי 1.5 מהנתון המקביל בקרב האוכלוסייה הכללית. כמו-כן המשבר מאופיין בייצוג יתר לערבים ולחרדים - שיעורם מבין כלל המובטלים גבוה ב-20% לעומת השנה שעברה.
בעקבות ממצאים אלה, הוחלט במשרד העבודה כי התוכנית תתמקד באוכלוסיות הבאות: צעירים מקבלי דמי אבטלה בעלי ותק תעסוקתי מצומצם יחסית; מבוגרים בעלי ניסיון תעסוקתי עשיר יותר אשר ייתכן שיידרשו הסבה מקצועית; צעירים בני 24-18 ואוכלוסיות נוספות שלא השתתפו בשוק העבודה; עובדים בשכר נמוך בעלי סיכון גבוה להיפלט משוק העבודה.
התוכנית הלאומית כוללת ארבעה מהלכים אסטרגיים:
- מתן ליווי אישי עד למציאת עבודה: אבחון מקצועי והכוון תעסוקתי אישי (עם מאבחן או באופן דיגיטלי); קורסי אוריינות דיגיטלית, אנגלית, עברית לפי צרכי הפרט והמעסיק; סיוע בכתיבת קורות חיים, הצגה עצמית, עבודה בסביבה מקוונת ועוד; הפנייה לראיונות וליווי עד לקבלה לעבודה; הפניה להכשרה מקצועית במידת הצורך
- קיום שותפות עם המעסיקים: איסוף מידע מהשטח על משרות פנויות וחיבור למועמדים; תפירת "חליפה אישית" למעסיק עד להשמת העובד הנכון עם ההכשרה המתאימה; בנייה משותפת של הכשרות והצפת צרכים לגבי הכשרות נדרשות נוספות; בניית מערכת טכנולוגית להנגשת הביקושים והמשרות במשק; מתן תמריצים למעסיקים ולעובדים; ניהול בקרת איכות המבוססת על הערכה ומדידה בין הגופים המפעילים.
- הכשרה מקצועית איכותית: מגוון מסלולי הכשרה בדגש על שיתוף המעסיקים משלב הגדרת הביקוש ועד להשמה; בניית הכשרות לפי צורכי המעסיקים ושיתופם בכל שרשרת התהליך; ביזור ופישוט של מערך ההכשרות. המטרה: השמות ולא תעודות; יצירת "מסלולים ירוקים" למעסיקים; דמי אבטלה מוגדלים (20%) או דמי קיום לאורך ההכשרה; מיקוד כלל התקצוב בקורסים איכותיים על סמך המדד המתחשב בשכר, משרות פנויות והשינויים בהיקף המועסקים; הקמת בי"ס דיגיטלי - הכשרות מקוונות ללא עלות לכולם.
למעסיק:
- המודל הגרמני - סבסוד שכר עובדים שצומצמה משרתם
- מימון שכר מתלמד בתקופת ההכשרה אצל המעסיק (כיום המעסיק נדרש לשלם)
- מענק על קליטת עובד שעבר הכשרה - לאחר שישה חודשי עבודה
- מעסיקים שיחזירו עובדים מחל"ת יקבלו הכשרה מתקדמת לעובד על חשבון המדינה
לפרט:
- דמי אבטלה מוגדלים (+20%) או דמי קיום במהלך ההכשרה
- קבלת דמי אבטלה חלקיים לאחר קבלה לעבודה (לעובדים בשכר נמוך)
- מענק התמדה בתעסוקה - לאחר שישה חודשי עבודה
- סל גמיש להורים לילדים צעירים - מימון שמרטף, צהרונים, קייטנות לטובת הכשרה ותעסוקה.
שר העבודה והרווחה איציק שמולי: ״התוכנית הלאומית להכשרות מקצועיות היא מהלך אסטרטגי מרכזי ביכולתנו להניע מחדש את המשק ולתת לאלפי ישראלים שאיבדו את מקור פרנסתם הזדמנות מחודשת לשילוב במקצועות אטרקטיביים ובשכר גבוה. מול אתגרי האבטלה הגואה ובעיית הפריון הנמוך שמלווה אותנו כבר שנים - התשובה היא התוכנית הזו, שתוכל לחלץ רבים ממצבם ולשפר גם את ביצועי המשק״.
הממונה על זרוע העבודה, מרדכי אלישע: ״מדובר בתוכנית שתתן מענה לאוכלוסיות שנפגעו הכי קשה מבחינה תעסוקתית במשבר הקורונה. תפקידנו להציע לפרט הכשרות איכותיות, שמותאמות לצורכי המשק, והתוכנית עליה עמלנו מתמקדת במקצועות מבוקשים ובאוכלוסיות הספציפיות".
